ביס בעמידה - 5 עצירות חובה בשוק נתניה

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

בואו לאכול איתי בשוק נתניה.
הרשו לי להתחיל מהעובדות היבשות: גדלתי בנתניה. את ילדותי העברתי בין ההורים של אימי שהחזיקו דוכן בוריק בשוק והיה להם את הקפה הטריפוליטאי הכי טעים שיש, ומצד שני משפחת אבי, שם סבתי הבשלנית, הייתה מפטמת אותי בכל שישי במפרום מטוגן ובחלה טרייה. האוכל היה המרכיב העיקרי בחיי; לתוכו גדלתי והוא שעיצב את האהבה הגדולה שלי למטבח ולאוכל בפרט.

חלק בלתי נפרד מהילדות שלי היה שוק נתניה. בכל יום שישי הייתי יוצאת עם אבא שלי לשיטוט תענוגות בין הדוכנים, טועמת מכל דבר, נהנית מצעקות הבסטיונרים ובעיקר מהישיבה בבתי הקפה הקטנים עם ה"פרלמנט" הקבוע של השוק, שאבי היה חלק ממנו.

בשונה משווקים אחרים שהתמסחרו מאוד, שוק נתניה נותר ברובו עממי, בוטה, לעיתים מלוכלך ואני מתה על זה. הקסם שלו עדיין שם למרות התיירותיות שמשתלטת עליו. בשנים האחרונות העירייה מנסה לשפץ אותו ואף לייצר בו נישת בילוי של טברנות ליליות שאמנם לא חוויתי אבל הבנתי שזה תופס יפה מאד.

מעדני עדן שוק נתניה. צילום אוסנת גואטה

כדי להימנע מוויכוחים על מוסדות ותיקים (כמו "צ'צ'ו" ומעדני הכרמל, שלטעמי כבר מזמן לא מצדיקים את המוניטין), החלטתי לתת לכם חמש תחנות (ועוד קצת) של מקומות טעימים שאני מאד אוהבת, ששווים עצירה לביס נהדר.

הבוריקה של כהן

מוסד שקיים מעל 60 שנה בלב הרחוב הראשי של השוק ונקרא גם הבוריק של הרצל. אני זוכרת את עצמי זוללת שם בוריקה בתוך פיתה עם המון צ'ירשי, נהנית מהכיף הזה שהכל נוזל על הסנטר בטעם מופלא שקשה להסביר. זהו דוכן של מטר על מטר שמאכיל תורים ארוכים של מבקרים רעבים. האב הקים את המקום, הרצל הבן המשיך אותו, והיום מתפעל את העסק האח, אלי. הם עדיין משתמשים רק בעלי סיגר שהם מכינים בעצמם ולא בקנויים.

• מה אוכלים: בוריקה עשויה מעלי סיגר דקיקים הממולאים בביצה או תפו״א או מיקס, ומטוגנים בשמן עמוק. אפשר להכניס אותה לתוך פיתה עם צ׳רשי וסלט או לאכול אותה כמו שהיא, לוהטת ופריכה היישר מהטיגון עם מריחה של צ׳רשי וחריף.

• מחיר: 10-15 ש"ח לבוריקה בלי פיתה או 25-20 בתוך פיתה. אפשר גם לקנות דפי בוריקה הביתה.

• הבוריק של אלי. שוק נתניה. צילום אוסנת גואטה

הסנדוויץ' הטוניסאי בונז'ור

יש אינספור ויכוחים איפה נמצא הסנדוויץ' הטוניסאי הטוב בארץ, ומסוכן עוד יותר להיכנס לשאלה מה עדיף: פריקסה או בגט? אני גדלתי על הבגט, ולכן הוא המנצח בעיניי, אבל אצל עמרם תמצאו את שניהם. המקום פועל מאז 1985; עמרם תפעל צריפון מול השוק במשך 35 שנה, ולפני כחמש שנים עבר למיקום מרווח יותר בכניסה לשוק.

• מה אוכלים: סנדוויץ' טוניסאי קלאסי בתוך פריקסה או בלחמניית "פאן איטליין", ארוכה כמו בטוניס שסופגת את כל הטעמים בצורה נהדרת ושווה ממש לנסות אותה. אל תפספסו את השקשוקה עם הכמון ותפוחי האדמה, כי לטריפוליטאים יש אחלה שקשוקה. מחיר: 25-40 לכריך

• אני כן אוסיף שגם סנדוויץ פדלון הקרוי גם ״האשכנזייה״, הוא ממש טוב ו-וותיק ואצלם תמצאו את הכריך בגט הקלאסי שאני מאד אוהבת.

• פריקסה בונז׳ור שוק נתניה. צילום אוסנת גואטה

שניצל איילה

טוב זה באמת מקום שתמיד יודע לפנק ותמיד כיף לאכול בו. מדובר במוסד נתנייתי שקיים כבר 37 שנים. היום מנהל אותו חיים, בנה של איילה, שהתחילה את האגדה בדוכן קטן בפאתי השוק שם הייתה מטגנת כמויות של שניצלים עד שהסחורה הייתה נגמרת.

• מה אוכלים: שניצל טריפוליטאי אמיתי עם ציפוי עדין של ביצה וקמח (בלי פירורי לחם!), מוגש בנדיבות בתוך פיתה או בגט עם חצילים מטוגנים, חמוצים וצ'יפס. זה הטעם של יום שישי בצהריים.

• המחיר: 52 ש"ח לבגט גדוש ומפנק, כולל סלטים וצ'יפס שיכול להספיק לשני אנשים.

• שניצל איילה. שוק נתניה. צילום אוסנת גואטה

טעם גן עדן (מעדני עדן)

עצירה קבועה עם אבא שלי מאז שאני זוכרת את עצמי. מעדנייה משפחתית שקיימת משנת 1986 ושייכת לשלושה אחים: עוזי, חיים ודוד. המקום מציע גבינות מכל העולם, דגים מעושנים ונקניקים מובחרים, לצד חמוצים וסלטים שנעשים במקום. אין נתנייתי שלא מגיע לכאן בחמישי או שישי כדי להצטייד לשבת.

• מה אוכלים: ההתמחות שלהם היא חמוצים ודגים כבושים ומעושנים באיכות יוצאת דופן. אפשר לקחת הביתה, אבל הכי כיף לעמוד במקום ולזלול כמה צלוחיות עם צ'ייסר ערק באמצע היום. אל תפספסו את האיקרה הצרפתית המדהימה.

• כמה עולה: צלחת דגים מעושנים עם מטיאס וטונה בכבישה קרה (40 ש"ח), סנדוויצ׳וני פריקסה (35 ש"ח). טונה בכבישה חמה (14 ש"ח ל-100 גרם) ועוד מלא דברים נהדרים - פשוט תבחרו מה בא לכם והם ירכיבו לכם את הצלחת.

• מעדני עדן. שוק נתניה. צילום אוסנת גואטה

קפה ונציה

עוד זיכרון מתוק ומקום שלא השתנה כבר מעל 50 שנה. "ונציה" של משפחת זטלאוי הוא בית קפה של פעם. זה המקום לפגוש את ה"פרלמנט" של השוק (אלו שיודעים הכל על כולם), לשבת בפשטות בלי פוזה וליהנות ממתוקים בעבודת יד.

• מה אוכלים: שותים קפה או תה בכוסות זכוכית פושטיות ואוכלים "עמבמבר" (עוגיית שקדים עשירה), "בוקה די דאמה" (עוגת השקדים המפורסמת) או עוגיות ״חול״ (רייבה) שנמסות בפה.

ברור לכם שאי אפשר לכמת את שוק נתניה לחמש תחנות ויש שם עוד עולם ומלואו של מטעמים, ביסים, מתוקים ואוכל ביתי. אני ממליצה לכל אחד ואחת לעשות שם סיבוב ביום חמישי, או בשישי אם אתם סבלניים, ופשוט להתנסות ולטעום כמה שיותר ועל הדרך לעשות קניות הביתה.

קפה ונציה. שוק נתניה. צילום אוסנת גואטה

הנה עוד כמה תחנות חובה:

• בוארון: אימפריה עצומה בשוק עם מגוון עסקים כגון קצביה ענקית, רוטיסרי ומעדנייה, משפחת בוארון מגדלת את העדרים ובהתאם לכך מחירי הבשר שלה ממש נוחים. ההמלצה שלי, עוף צלוי בגריל וצנצנת של תמצית פקיילה.

• הכוכב: מאפייה בוכרית משפחתית שנפתחה ב-1996. היום מנהלים אותה מאיה ובנה שלמה, ומגישים בה מאפים קווקזיים, אוזבקיים וטריפוליטאיים מעולים- הלחם חובה.

• מסעדת גניש: הקונספט פשוט ומנצח והכי מתאים לשוק, בוחרים בשר מהקצבייה או דגים מהדגייה הסמוכה, והם מכינים לכם אותם על המקום עם ערימת צ'יפס, בירה קרה או ערק.

• מעדני אטלן: כן עסק משפחתי וותיק שיש בו אווירה של בר אוכל ופחות מסעדת פועלים. פה אפשר לשבת על דרינק באמצע היום לצד קציצות דגים וטבחה עם לחם לבן כיפי. בשישי המקום מתמלא בכמויות של סירים וצלחות של אוכל לקחת הביתה או לשבת לאכול, והכל עם מוזיקה כיפית ואלכוהול לשמח את הלב

השורה התחתונה: שוק נתניה הוא לא חנפני, הוא אמיתי. תבואו רעבים, תבואו עם נעליים נוחות, ואל תשכחו להשאיר מקום לקינוח בוונציה.