שורד השבי אלון אהל: "לחזור ולגלות שלא הפסיקו להילחם עלי - זה מטורף". צפו

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

״הייתי שם, חמישים מטר מתחת לאדמה, קשור ברגליים, נראה ממש כמו גופה - ויכולתי רק לחלום על הרגעים האלה, לשבת פה ביום העצמאות ולנגן מולכם".

במסגרת טקס החיילים המצטיינים שנערך בבית הנשיא, שורד השבי אלון אהל ולוחם גדוד 51 בחטיבת גולני שנפצע באורח אנוש בשבעה באוקטובר דביר בובליל קיימו שיח פתוח ומרגש בהנחייתם של הדר מרקס ומיכאל אלוני, במהלכו השניים שיתפו בפתיחות על המסע המטלטל שעברו, על אתגרי השיקום ועל התמודדותם מעוררת ההשראה.

השיח, שהתקיים בסימן תקווה, עוצמת הרוח, ערבות הדדית ואהבת הארץ, הציג מפגש כן עם סיפורם האישי - סיפורה של מדינת ישראל. השניים סיפרו על תעצומות הנפש ועל התקווה שאחזו בה ברגעי השבר, והבחירה להמשיך בחיים לצד הכאב.

אלון אהל ודביר בובליל בבבית הנשיא. צילום: אלעד מלכה

שורד השבי, אלון אהל, שיתף ברגעים הקשים: "כדי להעביר את הזמן הייתי מדמיין את עצמי יושב על במה בדיוק כמו זאתי ושר, כדי שאולי אני אקבל איזושהי אופטימיות שאני אחזור הביתה. והנה, זה קורה, אני פה על הבמה הזאתי, זה לא נתפס".

עוד אמר "לא הייתי חשוף לשום דבר ולא ידעתי כל כך מה קורה פה, ולחזור ולגלות שלא הפסיקו להילחם עליי - זה פשוט מטורף. מילואימניקים, אותם אנשים עם ילדים, משאירים אותם בבית והם יוצאים להילחם כדי שאני אחזור הביתה. אז עכשיו לשבת פה ולנגן, זו סגירת מעגל עבורי”.

דביר בובליל שיתף על ההתמודדות הקשה לאחר פציעתו, על תחושת האובדן לצד הרצון להשתקם, ואמר: ״קמתי לשבר מאוד גדול של תשעה חברים שנפלו בלי שידעתי, כולל אותו הבחור שבו טיפלתי תחת אש... זו סיטואציה שנכפית עליך. אתה נפצע, אתה לא בוחר להיפצע או להיות גיבור ישראל, ובסוף גם גיליתי שיש 251 חטופים, שזה היה מספר שהוא לא נכון, וזה מאוד מאכזב, אתה לא אשם, אבל בתחושה נכשלת. לא שמרת על המדינה ועל אנשים שאתה אפילו לא מכיר אבל אוהב כי הם חלק מהעם״.

צפו בביצוע המשותף המרגש של אלון אהל ודביר בובליל (צילום: אלעד מלכה)