האטה בסחר החוץ בישראל: ירידה חדה ביבוא מוצרי צריכה
נתוני הלמ"ס לרבעון הראשון של 2026 חושפים האטה בסחר החוץ: היצוא התעשייתי נחלש ב-9% בחישוב שנתי, בעוד שיבוא חומרי הגלם ומוצרי הצריכה רשם ירידות משמעותיות. במקביל, השקל התחזק מול רוב המטבעות המרכזיים
צילום: Shutterstock חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
הגירעון המסחרי של ישראל בסחר בסחורות הסתכם בחודש מרץ 2026 ב-9.7 מיליארד שקל. כך עולה מנתונים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
במהלך החודש שעבר הסתכם יצוא הסחורות ב-16.5 מיליארד שקל, בעוד שיבוא הסחורות עמד על 26.2 מיליארד.
נתוני המגמה לרבעון הראשון של השנה (ינואר עד מרץ) מצביעים על היחלשות רוחבית, עם ירידות הן בהיקפי היצוא והן בביקושים ליבוא.
מגמת ירידה ברבעון הראשון של השנה
בחינת נתוני המגמה של שלושת החודשים הראשונים של 2026 מעלה תמונה של התכווצות בסחר החוץ. יצוא הסחורות (ללא אוניות, מטוסים ויהלומים) ירד בשיעור שנתי של 5.0%, בהמשך למגמת הירידה שנרשמה בסוף 2025.
במקביל, יבוא הסחורות רשם ירידה חדה אף יותר של 6.8% בחישוב שנתי, זאת לאחר עלייה שנרשמה ברבעון האחרון של השנה שעברה.
היחלשות ביצוא הטכנולוגי והתעשייתי
היצוא התעשייתי, המהווה את עיקר היצוא הישראלי, רשם ירידה של 9.0% בחישוב שנתי ברבעון הראשון. פילוח הנתונים מראה כי הפגיעה הורגשה בכל רמות הטכנולוגיה: יצוא תעשיות הטכנולוגיה העילית (הייטק), המהווה כ-43% מהיצוא התעשייתי, ירד ב-5.5%.
ירידות חדות יותר נרשמו בתעשיות הטכנולוגיה המעורבת-מסורתית (13.3%-) ובתעשיות המסורתיות (13.2%-). ענף היהלומים ממשיך להציג חולשה, כאשר מתחילת השנה הסתכם היצוא ב-1.7 מיליארד ש"ח בלבד, לעומת 2.3 מיליארד ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.
התכווצות בביקושים ליבוא חומרי גלם ומוצרי צריכה
בצד היבוא, נרשמה ירידה בולטת בביקוש של הצרכן הישראלי ושל המגזר העסקי. יבוא מוצרי הצריכה צנח ב-14.7% בחישוב שנתי, כאשר הירידה הורגשה הן במוצרים לצריכה שוטפת כמו מזון ותרופות, והן במוצרים בני קיימה כמו ריהוט ומוצרי חשמל.
גם יבוא חומרי הגלם (ללא יהלומים ואנרגיה) רשם ירידה של 6.3%, נתון המעיד על האטה אפשרית בפעילות הייצור המקומית. בגזרת הרכב, נרשמה ירידה של 15.9% ביבוא מכוניות נוסעים לצרכים עסקיים.
השפעת שער החליפין על המסחר
נתוני חודש מרץ הושפעו גם מתנודות בשערי המטבע. במהלך החודש התחזק השקל בשיעור של כ-1.9% מול האירו והיין היפני, וב-1.4% מול הלירה שטרלינג והפרנק השוויצרי.
מנגד, השקל נחלש ב-0.4% אל מול הדולר האמריקאי, המטבע המרכזי שבו נערכות רבות מעסקאות סחר החוץ של ישראל.








