עשרות מינים בישראל: גם אחד הנחשים הארסיים ביותר נכנס לפעילות

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

האביב כבר כאן, ואיתו מגיע גם סימן פחות אהוב של העונה: הנחשים מתחילים להתעורר מתרדמת החורף ולהיות הרבה יותר פעילים ברחבי ישראל.

התקופה שבין האביב לסוף הקיץ, היא הזמן שבו נרשמת העלייה המשמעותית ביותר בפעילות נחשים. הסיבה לכך די פשוטה: אחרי חודשי החורף הקרים, שבהם הם פחות פעילים, הטמפרטורות העולות “מפעילות מחדש” את הגוף שלהם, והם יוצאים לחפש מזון.

זה לא אומר שהשדות והגינות מתמלאים פתאום בנחשים, אבל כן שבחודשים הקרובים הסיכוי להיתקל בהם בטיולים, בשבילים פתוחים או אפילו ליד אזורי מגורים - עולה.

על פי רשות הטבע והגנים, בישראל ישנם 41 מיני נחשים שונים. מתוכם, שני מינים מצויים בסכנת הכחדה חמורה. השניים הם: נחש צפע חרמון - ניתן לראותו במרומי החרמון בלבד, מעל גובה הרכבל התחתון. פרטים בוגרים של מין זה מגיעים לאורך של עד כ-80 ס"מ. הוא פעיל ביום וניזון בעיקר מלטאות. לאור מזג האוויר הקיצוני המאפיין את הגובה בו צפע החרמון חי, עונת הפעילות קצרה בהשוואה לשאר מיני הנחשים בישראל. צפע החרמון מוגדר כמין "בסכנת הכחדה חמורה" בשל תחום התפוצה הקטן שהולך ומצטמצם, לאור פיתוח תיירותי ופעילות צבאית ובשל איכות בית הגידול ההולכת ומתדרדרת לאור הפעילות הצבאית.

המין השני המצוי בסכנת הכחדה חמורה הוא נחש כרכן קרינים - אחד מבין שלושת הנחשים הארוכים ביותר בישראל. פרטים בוגרים יכולים להגיע לאורך של כ-2 מטרים. אנדמי בישראל להר החרמון, תצפיות נדירות במין זה התקבלו מאזורים הגבוהים במעט מהישוב מגדל שמס ועד למרומי החרמון.

כרכן הקרינים פעיל בשעות היום וניזון ככל הנראה מזוחלים, מכרסמים ומציפורים. לאחרונה האוכלוסייה של כרכן הקרינים מהחרמון הופרדה משאר כרכני הקרינים בעולם והוגדרה כמין עצמאי. שמו המדעי ניתן לו על שם העדה הדרוזית המתגוררת במקום.

נחש זה מצוי בסכנת הכחדה חמורה בגלל תחום תפוצה קטן שהולך ומצטמצם, ואיכות בית הגידול הולכת ומתדרדרת. אוכלוסיית כרכן הקרינים קטנה וגודלה ככל הנראה במגמת ירידה. רוב הפרטים מרוכזים בתת-אוכלוסייה יחידה.

41 מיני נחשים מתוכם רק 9 ארסיים

רק 9 מיני נחשים מתוך 41 המינים המצויים בישראל הם ארסיים: פתן שחור, צפע ארץ ישראלי, אפעה מגוון, צפע החרמון, עכן גדול, עכן החרטומים, עכן קטן, שפיפון הנגב ושרף עין גדי.

הצפע הארץ-ישראלי נחשב לאחד היותר נפוצים ומסוכנים מתוך הנחשים הארסיים. על פי מחקר של אוניברסיטת תל אביב, נחש זה אחראי ל-100–300 מקרי הכשה מדווחים מדי שנה.

בין אם ארסיים יותר ובין אם בכלל לא, לנחשים יש תפקיד חשוב במערכת האקולוגית בישראל. הם טורפי על במערכת ומסייעים בוויסות אוכלוסיות של מינים של מכרסמים ופרוקי רגליים, ומכאן חשיבותו הגדולה במערכת האקולוגית בטבע. לכן, ברשות הטבע והגנים מדגישים שהנחשים אינם “אויבים”, אלא חלק טבעי מהסביבה, וברוב המקרים יעדיפו להתרחק מבני אדם. זאת ועוד, הנחש מוגדר חיית בר מוגנת מכוח ההגדרה של החוק להגנת חיית הבר, התשט"ו-1955.

אז מה עושים אם נתקלים בנחש בטבע או בסביבת המגורים? בעיקר מודעות: הולכים בשבילים מסודרים, נועלים נעליים סגורות בטיולים, ולא מכניסים ידיים למקומות לא נראים לעין כמו סלעים או שיחים. נחשים לא מטרידים. שומרים מרחוק ונהנים מתצפית בטוחה בזוחל.

במידה והזוחל נכנס לאזור המגורים שלכם, ניתן גם לפנות ללוכדי נחשים מורשים שקיבלו לכך היתר מרשות הטבע והגנים. הקליקו כאן לרשימה המלאה. ברשות הטבע והגנים מדגישים כי יש להתייחס לכל הכשת נחש כאל הכשת נחש ארסי, גם אם אינו כזה.

בשורה התחתונה, זו לא “עונת פחד”, אלא פשוט עונת טבע פעיל יותר. הנחשים כאן כל השנה, אבל עכשיו הם פשוט קצת יותר בולטים בנוף.