"הלקוח לא עושה הימורים במטבע זר": בית המשפט העליון דחה תביעת ענק נגד אמסלם טורס

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

החלטה דרמטית של בית המשפט העליון מקבעת את מעמדם של סוכני הנסיעות אל מול הלקוחות בכל הקשור להחזרי כספים במטבע חוץ. בתיק "ליבוביץ נגד אמסלם טורס ואיסתא", אימץ לאחרונה בית המשפט את עמדת חברת אמסלם טורס, שיוצגה על ידי עו"ד חגית בלייברג ועו"ד דניאל מנשה וולמן, וקבע כי ההחזר הכספי על ביטול הזמנה יבוצע בדיוק לפי הסכום השקלי ששולם בפועל, ללא קשר לתנודות בשער הדולר.

הגנה על המערכת הצרכנית השקלית

במהלך הדיון, הבהיר השופט עופר גרוסקופף לתובעים כי אין עילה להתערבות בהתנהלות המשיבות. השופט פנה לתובעים ואמר: "איני מבין מהן התלונות שלכם כלפי התנהלות המשיבות. נראה לי שהתנהלותן דווקא טובה, מקבלים ומחזירים בשקלים, בימינו תודו שטוב שכך כי הדולר יורד. הטענה שלהן פשוטה, הן מקבלות בשקלים ומחזירות בשקלים ואיך מתחשבנים מול חברת התעופה זה עניינן, מבחינת הלקוח אם מבטלים עסקה משלמים מה שקיבלו בשקלים".

השופט גרוסקופף הדגיש את ההיבט הכלכלי הצרכני וציין כי הלקוח הממוצע אינו אמור לעסוק במסחר במטבע: "אתה והקבוצה שלך כלקוח חיה ומתנהלת בשקלים ולא עושה הימורים במטבע זר, אם היה הפוך הייתי אולי מבין. הן פועלות מולכם לפי מערכת כללית מסוימת, הגנה על מערכת צרכנית והיא מערכת שקלית. אם הן מרוויחות או מופסדות מול חברת התעופה".

הסוכן אינו נאמן, הוא ספק שירות

סוגיית מערכת היחסים המשפטית שבין הסוכן ללקוח עמדה אף היא במרכז הדיון. בית המשפט הבהיר כי מותר לסוכנויות לקבל עמלות מחברות התעופה ותהה: "מותר להן לקבל עמלה מחברת התעופה, אז מה הבעיה?". כאשר טען עו"ד ברקאי, נציג התובעים, כי ברגע שחברת תעופה מבטלת טיסה עליה להחזיר את הערך הדולרי, השיב השופט גרוסקופף: "משיבים לך את הסכום ששילמת".

השופט הוסיף וקבע כי הסוכנות אינה מתפקדת כנאמן כספי: "יש פה יעילות שלהן מול חברת התעופה ובמערכת היחסים הן יכולות להרוויח או להפסיד, מולך התנהלותן בשקלים ולא יוצרת לך טענה לא במישור החוזי ולא במישור המנהלי, הן לא מחזיקות לך כסף בנאמנות, איני מכיר נאמן שיכול לקחת עמלה שהנהנה לא יודע עליה, זה לא קיים. יש להן חובות כלפיך, בנושא תשלום מחיר הכרטיס מתנהלים מול חברת התעופה ובסופו של דבר, מולך חייבות להציג לך את הכרטיס במחיר ששילמת בשקלים. ראית פעם חברת תעופה שמחזירים עם ריבית? אף אחת".

בתגובה לטענת עו"ד ברקאי כי מדובר בהחזר "ערך דולרי, הצמדה ולא ריבית", פסק השופט גרוסקופף: "עניין של באיזה מטבע מחזירים, חובתן להחזיר בשקלים וזה האינטרס הצרכני שתחזיר לך בשקלים".

החלטת העליון נתנה משנה תוקף לפסק הדין של בית המשפט המחוזי בתל אביב מנובמבר 2025, אז נדחתה תביעתם של גביר ורותי ליבוביץ נגד אמסלם ואיסתא. באותה החלטה חויבו התובעים בתשלום הוצאות בסך 20 אלף שקל לכל אחת מחברות התיירות. בכך, הצליחה אמסלם להדוף בקשה לתביעה ייצוגית שנאמדה במיליוני שקלים בגין הפרשי שערים.

השופטת הדס עובדיה כתבה בהחלטתה במחוזי: "המסקנה אליה הגעתי היא כי לא עלה בידי המבקשים להראות שיש אפשרות סבירה שהשאלות שמעוררת בקשת האישור יוכרעו בתובענה לטובת הקבוצה וכי תובענה ייצוגית היא הדרך היעילה וההוגנת להכרעה במחלוקת בנסיבות העניין".

עוד הוסיפה השופטת עובדיה כי פרשנות התובעים הייתה עלולה ליצור חוסר איזון כלכלי: "עוסק מחויב להחזיר ללקוח את מה ששילם ואין הוא רשאי להשיב לו סכום נמוך יותר, לו התקבלה פרשנות המבקשים היה על המשיבות לספוג את הפרש השער, אם שער הדולר היה יורד בתקופה שבין רכישת כרטיס הטיסה לבין מועד ביטולו על ידי חברת התעופה. לא מצאתי כי המבקשים הוכיחו גם את טענתם כי המשיבות מתעשרות שלא על פי זכות שבדין על חשבון הלקוחות, בניגוד להוראות חוק עשיית עושר כנטען".

יעקב אמסלם. צילום: שיווק אמסלם