שיא במספר העובדים הזרים מאז חרבות ברזל: כ-190 אלף

רשות האוכלוסין וההגירה פרסמה הבוקר (ד') את הדו"ח השנתי "נתוני זרים בישראל" לסיכום שנת 2025.

המסמך, שגובש על ידי אגף תכנון מדיניות ואסטרטגיה, משרטט תמונה מורכבת של משק הנמצא תחת השפעות מתמשכות של מלחמת "חרבות ברזל". הנתונים מצביעים על שינויי עומק אסטרטגיים: החלפת עובדים פלסטינים בעשרות אלפי עובדים זרים, הגברת האכיפה נגד מעסיקים וחזרה לפעילות מלאה של יחידות ההרחקה.

הנתון הבולט ביותר בדו"ח הוא מספר העובדים הזרים החוקיים השוהים בישראל, שהגיע לשיא היסטורי של 189,562 בני אדם. מדובר בגידול של כ-21% בתוך שנה אחת בלבד, וזינוק דרמטי של כ-70% בהשוואה לנתוני שנת 2023.

הסיבה המרכזית למגמה זו היא המחסור הקריטי בכוח אדם שנוצר בעקבות האיסור המתמשך על כניסת עובדים פלסטינים מאז פרוץ המלחמה. ענף הבנייה הוא המוטב המרכזי של שינוי המדיניות: בסוף 2025 שהו בישראל 63,466 עובדי בניין זרים, לעומת כ-24 אלף בלבד לפני שנתיים. גם ענף הסיעוד הביתי שומר על יציבות עם כ-63 אלף עובדים, בעוד ענף התעשייה רשם זינוק מרשים ל-5,191 עובדים (לעומת 149 בלבד ב-2023). לצד העלייה בחוקיים, גם מספר העובדים הלא חוקיים רשם עלייה והגיע ל-38,021 איש.

ירידה במספר המסתננים: פחות מ-18 אלף שוהים בארץ

בזירת המסתננים, המגמה היא הפוכה. בסוף שנת 2025 שהו בישראל 17,828 מסתננים, ירידה של כ-9.8% ביחס לשנה הקודמת. הירידה מיוחסת בעיקר ליציאה מרצון של 2,815 מסתננים (רובם אזרחי אריתריאה), וכן למתן מעמד תושב ארעי (א/5) לכ-200 אזרחי סודן ששוהים בארץ מעל עשור, בהתאם להחלטות הומניטריות ופסקי דין של בג"ץ.

נתון מעודכן חושף כי תופעת ההסתננות בגבולות כמעט ומוגרה: במהלך כל שנת 2025 אותרו 10 מסתננים בלבד שחצו את הגבול עם ירדן. עם זאת, הדו"ח מצביע על תופעה מדאיגה של "הסתננות דרך נתב"ג" (כניסה ללא מעבר בביקורת גבולות), כאשר בין השנים 2019-2025 אותרו 254 מקרים כאלו.

בשנת 2025 נרשם מספר שיא של 9,335 בקשות מקלט חדשות , עלייה של 53% לעומת שנת 2024. נתון מפתיע מגלה כי חלק ניכר מהבקשות הוגשו על ידי בני "הדור השני" של אזרחי אריתריאה , צעירים שנולדו בישראל או הגיעו כקטינים לפני כ-15 שנה והוריהם כבר מחזיקים במעמד.

בחלוקה לפי מדינות מוצא, רוסיה מובילה במספר מבקשי המקלט בארבע השנים האחרונות (מעל 4,000 בקשות), אולם ב-2025 נרשם זינוק בבקשות מצד אזרחי סרי לנקה (2,815 בקשות) והודו (1,016 בקשות), שרובם שהו בארץ כעובדים זרים לפני שהגישו את הבקשה.

ענף המלונאות: זינוק של 75% בעובדים הזרים

גם ענף המלונאות, אחד הנפגעים המרכזיים של תקופת המלחמה וצמצום כניסת העובדים הפלסטינים, מציג שינוי משמעותי במפת כוח האדם שלו. על פי נתוני רשות האוכלוסין וההגירה, בסוף שנת 2025 שהו בישראל 2,791עובדים זרים חוקיים בענף המלונאות.

מדובר בזינוק מ של כ-75% לעומת סוף שנת 2024 (אז שהו בארץ 1,591 עובדים בלבד) ועלייה משמעותית ביחס לשנת 2023. הגידול במכסות ובהעסקה בפועל בענף זה משקף את המאמץ הממשלתי לתמוך בתשתית התיירותית ובמלונות המארחים, בין היתר, את אוכלוסיית המפונים, לצד הניסיון לשמור על רציפות תפעולית של בתי המלון בהיעדר כוח האדם המסורתי מהרשות הפלסטינית. מגמה זו, המגובה בהחלטות ממשלה ייעודיות (כדוגמת החלטה 4101), מסמנת את הפיכתם של העובדים הזרים לעמוד השדרה של השירותים המלונאיים בישראל בעת הנוכחית.

רשות האוכלוסין חזרה השנה לפעילות אכיפה מלאה, לאחר הצמצום שנכפה עליה בראשית המלחמה. בשנת 2025 נרשמה עלייה של 22% במספר הזרים שהורחקו מהארץ בצו (4,727 איש), כולל כ-650 משתתפים ב"משטי מחאה".

גם המעסיקים על הכוונת:
515 תיקי חקירה נפתחו נגד מעסיקי זרים (עלייה של 38.5%).
574 קנסות מנהליים הוטלו בסכום כולל של כ-6.1 מיליון שקלים.
47 כתבי אישום פליליים הוגשו נגד מעסיקים שהפרו את החוק.

ברשות מדגישים כי האכיפה מתמקדת לא רק בעצם ההעסקה הלא חוקית, אלא גם בשמירה על זכויות העובדים, כאשר 64% מהקנסות ניתנו בשל אי-הסדרת ביטוח רפואי או אי-הפקדה לפיקדון.

מרב אברהמס, סמנכ"לית בכירה לתכנון מדיניות ואסטרטגיה, ציינה בדו"ח כי שנת 2025 שיקפה את המאמץ הממשלתי לאזן בין צורכי המשק הבוערים לבין הצורך בשמירה על ריבונות המדינה ואכיפת החוק בתקופה של אי-ודאות גיאופוליטית גבוהה.