דוח המבקר: עלות המלחמה זינקה ל-112 מיליארד שקל והחוב הלאומי שובר שיאים

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

דו"ח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שהתפרסם אתמול, (שלישי) מציג את המחיר הכלכלי הכבד של מלחמת "חרבות ברזל" לצד שורה של כשלים מבניים בניהול הנכסים והתחייבויות המדינה. על פי הדו"ח, שנת 2024 הסתכמה בגירעון חשבונאי נטו של כ-241 מיליארד ש"ח, זינוק דרמטי לעומת שנת 2023, אז עמד הגירעון על 140 מיליארד ש"ח.

המלחמה והחוב: גידול של 112 מיליארד ש"ח בהוצאות

המבקר מציין כי עיקר הגידול בגירעון נובע מגידול ישיר בהוצאות המלחמה, אשר הסתכמו ב-112 מיליארד ש"ח. סך הוצאות המדינה בשנת 2024 זינק ב-24% והסתכם בכ-985 מיליארד ש"ח. במקביל, החוב הממשלתי הגיע לשיא של כ-1,329 מיליארד ש"ח, גידול של כ-18% לעומת השנה הקודמת, שנבע בעיקרו מגיוס נטו חיובי למימון צורכי המלחמה.

בצד הנכסים, המבקר חושף ליקויים חמורים בשקיפות ובבקרה: "המידע בדבר הנכסים והתחייבויות של מדינת ישראל אינו מנוהל במלואו במערכת רישום ודיווח חשבונאית כוללת". המבקר מתריע כי המידע הכספי בחלקו בלתי מבוקר וכי "בידי אגף החשב הכללי אין מידע מלא על איכות תהליכי הבקרה... לא ניתן לבצע בדיקה אפקטיבית לשלמות הנתונים".

ערבויות המדינה: כשל בשירות העסקים הקטנים והיצוא

פרק מרכזי בדו"ח עוסק בערבויות המדינה, כלי שאמור להוות מנוע צמיחה בעתות משבר. הממצאים מצביעים על חסמים בירוקרטיים משמעותיים: בקרן להלוואות לעסקים קטנים ובינוניים, "כ-75% מהבקשות שמוגשות במערכת נדחות ואינן מקבלות המלצה חיובית בוועדת האשראי". המבקר מציין כי המדינה בוחנת את ייעול התהליך דרך חיבור לבנקאות פתוחה, אך נכון למועד הביקורת, נתונים בסיסיים על הצלחת הקרן כלל לא פורסמו באתר הרשמי.

גם בתחום עידוד הייצוא נמצא קיפאון. המבקר מציין כי אגף החשב הכללי לא עדכן משנת 2015 את גובה כתב הערבות לחברת "אשרא" (3.5 מיליארד דולר), למרות שהתוצר גדל ביותר מ-50% והייצוא עלה ב-60%. המבקר משווה את ישראל למדינות OECD דומות: בעוד שבישראל ערבויות סחר החוץ מהוות כ-1% מהתוצר, במדינות כמו פינלנד ודנמרק הן נעות בין 8% ל-9%.

אי-עמידה בהוראות החוק

המבקר מותח ביקורת חריפה על התנהלות משרד האוצר בנוגע לחובות הדיווח. לפי הדו"ח, בשנים 2010–2024 פרסם שר האוצר רק 4 פעמים את הדין וחשבון על ערבויות המדינה במועד הנדרש בחוק, מתוך 15 פעמים. "נמצא כי משרד האוצר והעומד בראשו אינו מקיים את הוראת החוק במלואה", נכתב בדו"ח.

בנוסף, נמצאו ליקויים בחישוב מסגרת הערבויות (שעמדה על כ-60 מיליארד ש"ח ב-2024). המבקר מצא כי אגף החשכ"ל לא הפחית את כל תקנות הפיתוח מהתחשיב כנדרש בחוק, דבר המשפיע ישירות על גובה המסגרת המותרת.

המבקר מסכם כי השימוש בערבויות הוא כלי קריטי לטיפול בכשלי שוק, אך ללא עדכון המנגנונים והצמדתם לפרמטרים פיננסיים ריאליים, המשק עלול להיפגע. המבקר קורא לחשב הכללי לבחון מחדש את גובה ערבויות סחר החוץ, לשפר את אחוזי אישור ההלוואות לעסקים קטנים ולפעול באופן מיידי להסדרת דירקטוריון חברת "אשרא", שפועל ללא קוורום חוקי , דבר הפוגע ביכולת החברה לקבל החלטות אסטרטגיות בתקופה קריטית זו.