סערה בוועדת הכספים: עימות חריף סביב הטבות מס ליישובים מאוימים ביו"ש

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

ועדת הכספים בראשות ח"כ חנוך מילביצקי, קיימה היום (ד') דיון בהצעת חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס' 287) (הטבות במס ליישוב מאוים באזור), התשפ"ו–2026, במסגרת הכנתה לקריאה שנייה ושלישית.

בפתח הדיון הציג מציע ההצעה, ח"כ צבי סוכות נוסח מעודכן לאור הערות הלשכה המשפטית לכנסת וגורמי הממשלה: "מה שעלה בדיונים הקודמים זו דרישה לקריטריונים ברורים, לכן כעת ההצעה מדברת על ישובים שנמצאים 2 קילומטר מהגדר ופנימה לעומק השטח. עוד נקבע כי הישובים שיזכו להטבות מס מוגדרים כמי שנדרשים למיגון ירי בהסעות ישובים ובתחבורה הציבורית כמאפיין לסיכון, דבר נוסף שהתווסף זה ההתייחסות לרמה הסוציו אקונומית, בדומה לנהוג בהטבות מס בישובים באזורים אחרים".

ישראל מידן, משרד המשפטים: "בהצעת החוק שעלתה לאתר הוועדה יש קשיים משפטיים משמעותיים. טרם הספקנו ללבן את כל הסוגיות שבה. כבר היום יש 38 ישובים ביו"ש המקבלים הטבות מס מכוח הסעיף הקיים בכל הארץ, הצ"ח מבקשת הטבת מס ייחודית ליו"ש, אנחנו רואים בכך קשיים ייחודים, כי אין תשתית על בסיסה הדבר הזה ניתן. הצורך בשינוע ממוגן והעומק לקו, לנו זה נחזה כקריטריונים שנחזו לשקף מאיומות כל שהיא, אבל זו לא האינדיקציה היחידה, ולא ברור למה הם נבחרו".

יו"ר הוועדה, ח"כ חנוך מילביצקי תהה על הדברים: "מה אתה מציע? אם החובה במיגון ירי לא מספקת, שנספור מספר מקרי ירי? מספר פצועים והרוגים? הוראות אלה נכתבו בדם, זו המציאות היום יומית של כל מי שחי או נוסע ביו"ש, אז מה בשבילכם נחשב איום?"

ח"כ סוכות: "38 הישובים שאתה מדבר עליהם שנכללים ביו"ש אינם נכללים מכוח איום".

מידן השיב לדברים: "בבסיס הטבות המס עומד שיש ישובים מסוימים שיש צורך לעודד אוכלוסייה מסוימת לעבור אליהם, הצ"ח הזו מדברת על אינדיקציה לישובים מאוימים, הם יכולים להוות אינדיקציה לזה אבל הם אקראיים. אוסיף שהעמדה לא ממצה, עדיין לא הספקנו ללמוד את הצעת החוק הזו".

שקד כסלו, משרד האוצר: "מצטרפים לדברים, רק נוסיף ונחדד, הקריטריון של 2 קילומטר מהגדר אינו ברור לנו, לא הוסברה לנו ההצדקה לו, על פניו נראה קריטריון שרירותי, אנחנו לא יודעים מה התשתית המקצועית של קביעת הגבול הזה, לכן אנחנו לא יכולים להתייחס אליו. אין ספק שהרכבים הממוגנים מעיד על סוג של איום, השאלה אם זה איום גדול יותר ממקומות אחרים בארץ".

ח"כ מילביצקי: "כאשר את מעמידה רכב ממוגן, יש לו משמעויות כלכליות כבדות למועצה, לעירייה וכו', זה מעיד על מאוימות יתר. רכב ממוגן בכניסה לישראל צריך אישור, אני לא יכול להביא לעצמי רכב ממוגן, עצם מתן האישור יש בו כדי להעיד על אותו איום".

כסלו: "אין ספק שיישובי עוטף עזה היו מאוימים עוד קודם ה-7 לעשירי, אבל הם לא היו צריכים רכבים ממוגנים, יש שם סוג של איום, האם זה אומר שהם יותר מאוימים מישובים אחרים על גבולות, לא בהכרח".

ח"כ ולדימיר בליאק: "מקצועית אני חושב שזה חוק חדש, ממש לא החוק שהצבענו עליו בקריאה הטרומית, מליאת הכנסת לא הצביעה עליו. עכשיו הוא מגיע 48 שעות ללא תאום עם משרד האוצר והמשפטים, זו נראה לי דרך קלוקלת להתקדם עם החקיקה. יש לי כמה שאלות למשרד האוצר, יש לי ספקות גדולים לגבי עיקרון השוויון, לגבי הישובים המאוימים בצפון. בנוסף קריטריון 3 שנוגע לסמכות שר האוצר להוסיף ישובים הוא מאוד מוזר, זה מעורר הרבה מאוד שאלות. האם אני יכול לראות כיום את רשימת הישובים שנדרש בהם מיגון בהסעות ובתחב"צ? האם זה יושם לגבי נושאים אחרים או שזה חדש לגמרי? מי יקבע האם ישוב יקבל הטבות מס או לא יקבל, זה משרד הביטחון, אני לא חושב שיש לזה תקדים בחוקים אחרים".

סא"ל אליצור, קצין ההגנה המרחבית, פיקוד המרכז: "אני אמון על פקודת הניוד, הכלי הזה הוא כלי שלנו לעבודה לסווג את המרחבים המאוימים, אנחנו עושים את זה כל תקופה מסוימת, הפעם האחרונה הייתה ספטמבר 23, היא מתוקפת ללפני חודש וחצי, מרץ 26. בכל סוגיית האיומים לא דומים האזורים השונים, אני מזכיר שבנינו כבישים אחוריים כדי למנוע את תנועת התלמידים מול עזה, פה זה קצת שונה, התלמידים מתניידים בתוך יו"ש, ככל שאתה נכנס לעומק יותר, למרחבים הצפופים של הכפרים גבוה יותר, לכן הפקודה מדברת על זה ועל סוג האיום, אם זה ירי או אבן, וזה נלקח בחשבון כל תהליך ההיסטוריה הגזרתית. זה הכלי שלנו בפיקוד המרכז להגן על תושביו יו"ש. גם בחרבות ברזל, בזכות הכלי הזה, יו"ש ומטה בנימין פתחו את הלימודים, זה נוהל שקוף לרשויות, הוא מגיע לכל מועצה ומחלקת ביטחון, איזה ישובים מוגדרים, הכל שקוף. אלה כלים שאנחנו משתמשים בהם להגנה לטובת פיקוד מרכז, לסיווג האיומים".

ח"כ נאור שירי: "זה הזוי ש-48 שעות לפני מעלים את ההצעה, זה נוסח חדש, הייתי מצפה שמה ששאלנו בדיונים הקודמים, לפחות היינו מקבלים חצי תשובה או חצי נתון, כדי שיחסוך לנו את השאלות. בכל הנוגע לשוני המהותי בנוסח הצעת החוק, למה לא להגיש את החוק מחדש".

עו"ד שלומית ארליך, יועמ"ש הוועדה: "עמדת היועצת המשפטית לכנסת ועמדתי היא אותה עמדה, מבחינה משפטית לנוסח שהובא לפני הקריאה הראשונה, והקשיים המשפטים שהצגנו, וכעת גם לנוסח הזה. הנוסח הזה קובע קריטריונים של ישוב אזור קו עימות, מעל 2 קילומטר מהגדר, תנועת תחבורה ציבורית ברכב ממוגן בלבד תנועת הסעות תלמידים ברכב ממוגן בלבד, אשכול 6 ומטה במדד הפריפריאליות, במדד החברתי הכלכלי. 2 קילומטר שאלתם ונענה שככל שנכנסים לעומק האיום גדל, ומתבסס על מה שקיים היום בפקודה ביחס ל-2 קילומטר בצפון. *להבנתנו הנוסח הזה מצמצם מ-400 ישובים בנוסח הראשון לעשרות בודדות של ישובים, וישובים שגורמי הביטחון הצביעו על כך שיש לגביהם נסיבות ביטחוניות קשות.* הבנו שאלה הקריטריונים שגורמי הביטחון עומדים עליהם, אבל לא קיבלנו נתונים שמלמדים על כך, ומבחינתנו ככל שאין מדיניות ממשלתית כנדרש ולאור עמדת גורמי המקצוע, קשה לנו להביע עמדה מבלי שנכיר את הנתונים".

"לגבי הטענה ל-48 שעות, גם בהצעות אחרות נעשה שיח תוך כדי דיוני הוועדה וניתן לשנות את הנוסח כתוצאה מהערות שעולות בדיונים. כתוצאה מהערות והקשיים, נעשתה חשיבה, אז דובר על 400 ישובים, צומצם לישובים בהם גורמי הביטחון הציפו את הדרך בה ניתן להתייחס לאיום". הוסיפה ארליך וציינה: "יש שאלות שמתעוררת לגבי הנוסח, גם ביחס לקו עימות מזרחי, משרד החוץ או הביטחון צריכים להתייחס להשלכות הבינ"ל לגבי עיגון מכשול ההפרדה בחקיקה, לגבי המדרגים, צריך להתפרסם מדרג חדש מצד הלמ"ס וצריך את התייחסותם, את המפות המתאימות, את הישובים עם הצורך במיגון ואולי מסמכים ממשרד הביטחון לעניין המיגון בכבישים גם בתחב"צ וגם בהסעות התלמידים".

יו"ר הוועדה: "אנחנו בקואליציה סבורים ובטוחים שיש הצדקה למתן הטבות המס הללו, שאתם מנסים לטעון שזה לא מראה איום, הדבר הזה בעיני הוא קצת עם טעם רע, גם האוצר וגם המשפטים, אני רוצה לייחס את זה פשוט לחוסר הבנה בחומר ובחיים, ושכנראה מעולם לא הצטרכתם לשלוח את הילדים שלכם בהסעות כאלה, לבוא ולטעון שאוטובוסים ממוגנים זה פרמטר לא ברור, זה מנותק, זה דווקני, קצת מתייחס במשהו כדי לעכב. זה אלף בית למי ששירת בצבא, זה חורה לי ההתייחסות כאילו יש אירוע כזה. זה חורה וזה לא אמור להיות, אלה אזרחים ששם ברשות ובאחריות מדינת ישראל, ביטחונם מוטל עלינו, אז אם ישובים אחרים שקרובים לאזורי עימות, אז התושבים האלה שלרגע אין להם הפוגה, צריכים גם ליהנות מזה, אם אתם רוצים להתנגד מטעמים אידיאולוגים תציגו טיעונים אחרים".

אייל שמואלי, ראש מועצת כפר ורדים: "כפר ורדים הוא הישוב היחידי שאינו מוטב מס בקו העימות. רק אחבר אתכם לניתוק במדינה לקו העימות" פתח שמואלי והקריא שורה של הודעות מפיקוד צפון שקיבלו תושביו במהלך הדיון הנוגעות לאירועים ביטחוניים שונים באזור, והוסיף: "האוטובוס לבי"ס אצלנו מלא בחמישים אחוז, כי לא הומצא מוצר שיכול להגן על אוטובוס מרקטות, אז הילדים פשוט לא נוסעים. גם בחוק שדרות והעוטף יש סעיף שמסמיך את שר האוצר להוסיף תושבים, בזכות זה נכנסו ישובים עם 20 אחוז הטבה בסוציו אקונומי 8 ו9, במרחק של כ-8 קילומטר, לכן גם למען השוויון והצדק, אני מבקש לתקן את החוק ולהוסיף את סמכות השר גם לעניין קו העימות בצפון ולייצר שוויון".

עומר רחמים, מנכ"ל מועצת יש"ע: "מתפרסמת פקודה צבאית שגוזרת על רשויות בישראל את שיטת הסעות התלמידים, הרשות המקומית מפעילה את ההסעות לפי אותה פקודה, הפקודה הצבאית מחולקת ברמת ציר. כתוב מצומת זה עד צומת זה, הצבא מסווג את זה לפי צבעים. יש ישובים שלפי מיגון ירי ויש לפי מיגון אבנים. התנאים האובייקטיבים של הצבא רק מוודאים את הסכנה, יוצאת פקודה לעניין המיגון שמהערכת מקבלת כהנחתה, הישובים מעדיפים שזה לא ייפול עליהם, בגלל העלויות הכבדות. הלכנו למהלך לאור מה שאמרו משרדי הממשלה, הבאנו קריטריונים שלא נוגעים בכלום ועכשיו אומרים הפוך".

ח"כ אורית פרקש הכהן: "מה העלות? אחרי שנראה את העלות נבין למה צריך לשלם מיליוני שקלים לישובים שאנשים עומדים בתור כדי לגור בהם. הנושא של קריטריוני המיגון, אשמח לראות את ההוראה וההנחיה הזו. אני פונה אלייך עוזר שר האוצר, אני רוצה לשאול שאלה, יש משהו לא מקובל, חריג, אתם מביאים טיוטה שמי שמציג אותה זה מנכ"ל יש"ע שאומר לנו הבאנו קריטריון כזה לא אהבתם, אז תיקנו, איפה אג"ת, איפה משרד המשפטים, למה אתם לא עובדים עם הממשלה? אתם שומעים את השאלות, שאלות של כפר ורדים, של אפליה. העברנו בוועדה הזו סכומים אין להם תקדים למשרד ההתיישבות. למה לא עבדתם עם הדרג המקצועי והייתם משפרים את ההצעה".

ח"כ אלי דלל: "מי מתגורר ביו"ש צריך לקבל את כל התנאים כדי להשתלב ולחיות שם בביטחון, דבר נוסף שמענו את אייל שמואלי והישוב הזה צריך להיות חזק, לא צריך לתת לאפליה להתקיים ויש לתקן את העוול הזה".

ישראל גנץ, ראש מועצה אזורית מטה בנימין: "אני לא יודע מי שולח את הילד שלו בהסעה וכשהוא שואל אותו למה יש חלון עבה, הוא אומר לו כדי להגן על החיים שלך ותתפלל. זה הדם שלנו, זה הדבר הבסיסי שמגיע למתיישבים".

אורי מרגלית, סגן ראש המועצה אזורית דרום השרון הצביע על מספר ישובים בתחום המועצה שמוגדרים כ"עוטף קלקיליה" ובחלקם בתים הנמצאים במרחק עשרות מטרים מבתי כפרים פלסטינים, "האם תושב שגר 70 מטר מכפר כזה אחרי ה-7 לאוקטובר זה לא איום ביטחוני? קו התפר זה אזור מאוים. לכן צריך לדייק והסיכון לא נגמר באזור גיאוגרפי ותושבי מתן חיים תחת איום מהותי, והקריטריונים צריכים להיות רחבים יותר ולכלול כל אזור מאוים".

יו"ר הוועדה סיכם את הדיון: "אני מבקש לפעם הבאה, רשימת ישובים, עלות תקציבית, וקבל את הנוהל של פיקוד מרכז".