נתונים מדאיגים: הגירעון המסחרי של ישראל תפח ל-12.6 מיליארד שקל
נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה חושפים ירידות עקביות בכל ענפי היצוא והיבוא; התחזקות השקל מול המטבעות הזרים העיבה על הביצועים, בעוד ענף התרופות וכלי התחבורה רשמו צניחה חדה מה שהוביל את הגירעון המסחרי של ישראל ל-12.6 מיליארד ש"ח באפריל
צילום: Shutterstock חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
הגירעון המסחרי של ישראל בסחר בסחורות הסתכם בחודש אפריל 2026 ב-12.6 מיליארד שקל, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. סך יצוא הסחורות בחודש אפריל עמד על 15.1 מיליארד שקל, בעוד שסך היבוא הסתכם ב-27.7 מיליארד שקל.
על פי נתוני המגמה לחודשים פברואר עד אפריל, היצוא התעשייתי ללא יהלומים ירד ב-4.8% בחישוב שנתי. יצוא תעשיות הטכנולוגיה העילית, המהווה כ-43% מהיצוא התעשייתי, ירד ב-4.1%. בתוך קבוצה זו בלט ענף ייצור התרופות, שרשם ירידה שנתית של 26.7%.
ירידות נרשמו גם בתעשיות המסורתיות, שבהן ירד היצוא ב-13.4%. יצוא כלי תחבורה והובלה ירד בשיעור שנתי של כ-22.8%. בענף היהלומים נמשכה החולשה, כאשר מתחילת השנה הסתכם היצוא ב-1.9 מיליארד שקל, לעומת 3.3 מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בצד היבוא, הנתונים מצביעים על ירידה בהיקף הרכישות מחו"ל. יבוא מוצרי הצריכה ירד על פי נתוני המגמה ב-12.3%, כאשר במוצרים בני קיימא, בהם ריהוט, מוצרי חשמל וכלי רכב, נרשמה ירידה של 14.6%.
גם ביבוא המיועד לפעילות העסקית נרשמה ירידה. יבוא חומרי הגלם ירד ב-3.5%, ובתוכו יבוא ברזל ופלדה ירד ב-19.3%. יבוא מוצרי השקעה ירד ב-3.8%, נתון שעשוי להעיד על האטה בהיערכות לצמיחה עתידית.
ברקע הנתונים עמדה התחזקות השקל במהלך חודש אפריל מול המטבעות המרכזיים. השקל התחזק ב-3.3% מול הדולר האמריקאי, ב-1.9% מול האירו ובשיעור דומה מול הלירה שטרלינג והפרנק השווייצרי.
מתחילת השנה, בחודשים ינואר עד אפריל, הסתכם הגירעון המצטבר בסחר בסחורות ב-46.7 מיליארד שקל, לעומת 42.4 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2025. היחס בין היצוא ליבוא עמד בתקופה זו על 56.4%, לעומת כ-61.8% בתקופה המקבילה אשתקד.








