למרות הצמיחה באשראי: רווחי בנק דיסקונט צנחו ברבעון הראשון

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

דוחות הרבעון הראשון של בנק דיסקונט לשנת 2026, שאושרו אתמול (ראשון) בדירקטוריון, מספקים הצצה ישירה למחיר הכלכלי שגובים האטה בפעילות המשק והתנודות בשווקים הפיננסיים.

הבנק מציג שחיקה בשורה התחתונה עם נפילה של 10.2% ברווח הנקי, שהסתכם ב-930 מיליון שקלים לעומת 1,036 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. השחיקה ברווח גררה פגיעה ישירה גם במדדי הרווחיות המרכזיים: התשואה להון צנחה ל-10.9% במונחים שנתיים, בהשוואה ל-13% ברבעון המקביל ו-12.6% בשנת 2025 כולה.

החל מדוח זה, פעילות חברת כרטיסי האשראי כאל מסווגת כ"פעילות מופסקת" נוכח התקדמות הליכי מכירתה, ונתוניה נוטרלו ממספרי ההשוואה. הניטרול מציף את הלחצים על ליבת העסקים של הבנק, שסובלת מירידה בהכנסות הריבית ומזינוק חד בהוצאות הסיכון.

ניתוח סעיפי דוח הרווח וההפסד חושף את הגורמים המרכזיים שחתכו את רווחי הבנק. הכנסות הריבית נטו, מנוע הצמיחה המרכזי, הצטמצמו ב-4.5% והסתכמו ב-2,309 מיליארד שקלים. בבנק מסבירים את המגמה בהשפעת מחיר שלילית ובשחיקת מרווחי הריבית במגזר השקלי הלא-צמוד, כאשר פער הריבית של הבנק (ללא נגזרים) התכווץ מרמה של 1.56% אשתקד ל-1.42% ברבעון הנוכחי.

במקביל לירידה בהכנסות, הסיכון בתיק האשראי נותן את אותותיו: ההוצאות בגין הפסדי אשראי זינקו פי 3.5 והסתכמו ב-182 מיליון שקלים, לעומת 52 מיליון שקלים בלבד ברבעון המקביל. הגידול בהפרשות נרשם בעיקר על בסיס קבוצתי, ונובע מהחמרה בפרמטרים של רכיבי המקרו והערכות זהירות של הנהלת הבנק לגבי ענפים רגישים כמו בינוי, נדל"ן ומסחר, החשופים להשלכות המלחמה ומבצע "שאגת הארי". מנגד, הבנק רשם עלייה של 13.7% בהכנסות מעמלות (589 מיליון שקלים), בעיקר מעסקי מימון וטיפול באשראי, שקיזזו חלק מהירידה.

מדד חיובי נרשם בסעיף ההוצאות התפעוליות, שהצטמצמו ב-4.8% ל-1,509 מיליארד שקלים, בעיקר הודות לירידה של 7.8% בהוצאות השכר (822 מיליון שקלים). הירידה משקפת את תחילת יישומו של פרויקט ההתייעלות התלת-שנתי של הבנק כחלק מתוכנית החומש "דיסקונט 2030".

במהלך הרבעון הראשון חתמו כ-170 עובדים קבועים בקבוצה על הסדרי פרישה מרצון, ומתוכם 85 כבר עזבו בפועל בתקופת הדיווח. בחודש מאי החליט הבנק להרחיב את המהלך ולהציע תוכניות פרישה נוספות לזמן קצוב. להערכת הבנק, מצבת כוח האדם הכוללת של הקבוצה צפויה להצטמצם עד סוף 2026 בכ-600 משרות. מהלכים אלו נועדו להביא את הבנק לעמידה ביעד האסטרטגי: יחס יעילות תפעולית הנמוך מ-43%, לעומת 48.3% ברבעון הנוכחי.

למרות השחיקה ברווח, תיק האשראי לציבור, נטו, רשם צמיחה של 2.2% מתחילת השנה ועמד על 295,195 מיליון שקלים. הפילוח המגזרי מציג מגמה מעורבת: בעוד האשראי למשקי בית (ללא משכנתאות) רשם התכווצות של כ-197 מיליון שקלים, והאשראי לעסקים קטנים וזעירים ירד ב-3% ל-37,509 מיליון שקלים, מנוע הצמיחה המרכזי היה במגזר העסקים הבינוניים שם זינק התיק ב-17.5% מתחילת השנה לרמה של 26,496 מיליון שקלים. תיק המשכנתאות (אשראי לדיור) רשם עלייה מתונה של 1.4% ל-80,537 מיליון שקלים.

בצד המקורות, פיקדונות הציבור רשמו ירידה קלה של 0.7% מתחילת השנה ל-356,851 מיליון שקלים, בעיקר כתוצאה ממשיכת פיקדונות קצרים של תאגידים. יחס האשראי לציבור אל מול הפיקדונות עלה בהתאמה לרמה של 82.7%.

השעון מתקתק: הארכת הזמן להפרדת כאל ורווח ההון המותנה

הציר המרכזי שצפוי לשנות את מבנה ההון של הקבוצה הוא מכירת חברת כאל לקבוצת הראל ויוניון תמורת סכום של עד 2.87 מיליארד שקלים. מהדוחות עולה כי מועד השלמת העסקה, שהיה אמור להסתיים בטווח של שישה חודשים מהחתימה, הוארך בשלב זה עד ל-18 ביוני 2026, כאשר לשני הצדדים קיימת זכות להארכות נוספות שעשויות למשוך את המועד האחרון עד ל-1 בנובמבר 2026, וזאת בשל הצורך בזמן נוסף לבחינת ההשלכות התחרותיות על ידי רשות התחרות והפיקוח על הבנקים.

עם השלמת העסקה, הבנק צפוי לרשום רווח הון מיידי של כ-307 מיליון שקלים נטו (במונחי מרס 2026), ורווח מותנה נוסף של 125 מיליון שקלים בהמשך. מכירת חברת כרטיסי האשראי תגרע כ-17.1 מיליארד שקלים מנכסי הסיכון של הבנק ותקפיץ את יחס הון רובד 1 שלו בטווח של 0.41% עד 0.50%. הנהלת הבנק בוחנת כעת חלופות שונות לשימוש בעודפי ההון שיתפנו, אולם בדוח מצוין במפורש כי בטווח הזמן המיידי שלאחר המכירה, עשויה לחול ירידה זמנית בתשואה להון של הקבוצה עד להשקעת עודפי ההון מחדש בעסקי הליבה.