הבינלאומי הרוויח פחות אבל מחלק דיבידנד ענק של 240 מיליון שקל
ירידה ברווחי המימון גרמה לירידה של 9.4% ברווח הנקי של הבנק ברבעון הראשון של 2026. למרות זאת, בעלי המניות יקבלו דיבידנד של 240 מיליון שקל, המהווים כ-50% מהרווח הנקי
צילום: shutterstock חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
הבנק הבינלאומי פרסם דוחות כספיים לרבעון הראשון של 2026 המציגים תמונת מצב מורכבת של התמודדות עם סביבה מאקרו-כלכלית תנודתית, ואי-ודאות גיאופוליטית מתמשכת המושפעת ממבצע "שאגת הארי" והסכמי הפסקת האש שנכנסו לתוקף באפריל.
למרות עלייה בהיקפי הפעילות העסקית וצמיחה מרשימה בתיק האשראי, שורת הרווח הנקי רשמה התכווצות, בעיקר בשל השפעות מדד המחירים לצרכן וירידה במרווחי המימון. עם זאת, דירקטוריון הבנק שומר על מדיניות חלוקה אגרסיבית וממשיך לחלק מחצית מרווחיו לבעלי המניות.
הרווח הנקי המיוחס לבעלי מניות הבנק ברבעון הראשון של 2026 הסתכם ב-480 מיליון שקלים, המהווה ירידה של 9.4% לעומת רווח נקי של 530 מיליון שקלים ברבעון המקביל אשתקד. כפועל יוצא, תשואת הרווח הנקי להון (על בסיס שנתי) נשחקה לרמה של 13.2%, בהשוואה ל-15.7% ברבעון הראשון של 2025 ו-16.2% בשנת 2025 כולה.
הרווח הנקי הבסיסי והמדולל למניה עמד על 5.28 שקלים, בהשוואה ל-4.78 שקלים ברבעון המקביל, נתון המשקף את השינויים במצבת המניות הנסחרות. הרווח לפני מסים רשם ירידה של 6.0% והסתכם ב-834 מיליון שקלים.
הרווח המימוני המדווח של הבנק רשם עלייה קלה ועמד על 1,242 מיליארד שקלים לעומת 1,184 מיליארד שקלים ברבעון המקביל. ואולם, ניתוח מעמיק של הפעילות השוטפת חושף מגמה הפוכה: הרווח המימוני מפעילות שוטפת (בנטרול השפעות שאינן מפעילות שוטפת כמו מימושי אג"ח והערכות שווי מניות) התכווץ ב-7.0% והסתכם ב-1,104 מיליון שקלים, מול 1,187 מיליון שקלים ברבעון המקביל.
הגורם המרכזי להתכווצות זו הוא ירידת מדד המחירים לצרכן ברבעון הראשון של 2026 (ירידה של 0.1% במדד הידוע), לעומת עלייה של 0.3% ברבעון המקביל אשתקד. לבנק הבינלאומי חשיפה מבנית חיובית למדד (עודף נכסים על התחייבויות צמודות מדד בהיקף של 6.6 מיליארד שקלים), והתנודה במדד גרעה כ-3 מיליון שקלים מההכנסות, לעומת תרומה חיובית של 33 מיליון שקלים אשתקד. מעבר לכך, נרשמה שחיקה במרווחים הפיננסיים הן מפעילות מתן אשראי (ירידה ל-1.7% מול 1.8% אשתקד) והן מפעילות קבלת פיקדונות (ירידה ל-1.0% מול 1.2% אשתקד).
בגיזרת ההכנסות שאינן מריבית, נרשמה מגמה חיובית בסעיף העמלות, שצמחו ב-9.2% והסתכמו ב-464 מיליון שקלים. מנוע הצמיחה המרכזי כאן היה הפעילות בשוק ההון, שהניבה עמלות בסך 283 מיליון שקלים, זינוק של 18.4% לעומת 239 מיליון שקלים ברבעון המקביל, וזאת הודות לעלייה במחזורי המסחר והסנטימנט החיובי בבורסה המקומית בתחילת השנה.
מנגד, ההוצאות התפעוליות רשמו עלייה מתונה של 2.8% לרמה של 814 מיליון שקלים. הוצאות השכר והנלוות דווקא קטנו ב-3.5% ל-437 מיליון שקלים (עקב התאמת רכיבי תגמול משתנים לביצועי הבנק), אך מנגד נרשם זינוק של 15.9% בהוצאות האחרות (ל-255 מיליון שקלים) בשל עלויות עמלות שוק ההון והטבות שניתנו ללקוחות במסגרת מתווי הסיוע הוולונטריים. יחס היעילות של הבנק השתפר ועמד על 46.1% לעומת 49.4% ברבעון המקביל.
המאזן של הבינלאומי מציג המשך התרחבות מואצת של תיק האשראי. האשראי לציבור, נטו, טיפס לרמה של 153,482 מיליון שקלים, צמיחה חדה של 16.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד, וגידול של 4.9% ביחס לסוף שנת 2025. הצמיחה ברוטו התרכזה בעיקר בסגמנט של עסקים גדולים (זינוק של 29.2% בתוך שנה ל-59,888 מיליון שקלים) ובגופים מוסדיים, בעוד שבמגזר משקי הבית נרשמה יציבות יחסית (23,472 מיליון שקלים) ותיק המשכנתאות צמח ב-9% ל-40,036 מיליון שקלים.
למרות הצמיחה המהירה באשראי והטלטלות הכלכליות במשק, מדדי איכות האשראי נותרו יציבים. שיעור החובות הלא צוברים או בפיגור של 90 יום ומעלה עמד על 0.46%, ללא שינוי מסוף 2025 ובשינוי מינורי מ-0.42% אשתקד. ברבעון הנוכחי נרשם איזון מוחלט (אפס הוצאה נטו) בסעיף ההפסדים בגין הפסדי אשראי, כאשר הפרשה קבוצתית של 11 מיליון ש"ח קוזזה במלואה על ידי הכנסה פרטנית וגביית חובות שנמחקו בעבר.
מצד המקורות, פיקדונות הציבור רשמו קיטון של 2.9% ברבעון לרמה של 231,580 מיליון שקלים, בעיקר בשל ירידה בפיקדונות של גופים מוסדיים, שקוזזה בחלקה בזינוק בפיקדונות של עסקים גדולים.
ההון המיוחס לבעלי מניות הבנק עמד על 14,465 מיליארד שקלים, קיטון של 1.0% לעומת סוף 2025, שהושפע בעיקר מתשלום דיבידנד גבוה ברבעון (512 מיליון שקלים) והפסדים זמניים שטרם מומשו בתיק האג"ח הזמין למכירה (בסך 136 מיליון שקלים).
השחיקה בהון, בשילוב עם העלייה בנכסי הסיכון (גידול של 1.3% ל-135,397 מיליון שקלים), הובילה לירידה ביחסי הלימות ההון. יחס הון עצמי רובד 1 ירד ל-10.82% בהשוואה ל-11.10% בסוף שנת 2025. יחס ההון הכולל נקבע על 13.04% לעומת 13.19%. למרות הירידה, הבנק עדיין מציג כרית ביטחון משמעותית מעל דרישות המינימום של בנק ישראל (העומדות על 9.24% לרובד 1 ו-12.50% להון הכולל). יחס המינוף של הבנק השתפר קלות ועמד על 5.12%.
חלוקת הדיבידנד נמשכת במלוא העוצמה
במקביל לפרסום התוצאות, ובהתאם למדיניות חלוקת הרווחים של הבנק (עד 50% מהרווח הנקי), הודיע הדירקטוריון על אישור חלוקת דיבידנד בסך של 240 מיליון שקלים (ברוטו), המהווים כ-50% מהרווח הנקי של הרבעון הראשון. המועד הקובע לתשלום יהיה ה-27 במאי 2026, והחלוקה בפועל תבוצע ב-4 ביוני 2026. חלוקה זו מצטרפת להשלמת תוכנית הרכישה העצמית של מניות הבנק שהסתיימה במרס האחרון, בהיקף של 9 מיליון שקלים.
לצד התוצאות היציבות, הנהלת הבנק משרטטת קווים לסביבת סיכון מאתגרת במיוחד בהמשך שנת 2026. מלבד הסיכונים הפיננסיים הרגילים, הדוח מדגיש את חוסר הוודאות הפיסקלי והגיאופוליטי. חוק ההתייעלות הכלכלית לשנת 2026, שפורסם בסוף מרס, כולל היטל מס מיוחד על המערכת הבנקאית. הבנק מעריך כי השפעת חקיקה זו תגרור תשלום צפוי למדינה של בין 210 מיליון שקלים ל-240 מיליון שקלים בגין שנת 2026 כולה.
בנוסף, הבנק שותף להקמת קרן סיוע למגזר העסקי בצפון בהיקף מערכתי של 175 מיליון שקלים. רמת אי-הוודאות בנוגע להמשך הלחימה, היקף גיוס המילואים, הגירעון הממשלתי (שעודכן על ידי בנק ישראל ל-5.3% מהתוצר ל-2026) ופרמיית הסיכון של המדינה, ימשיכו להוות אתגר משמעותי עבור הבנק ביישום תוכניתו האסטרטגית לשנים 2026–2028.








