מס מיוחד, האטה ואי-ודאות גיאופוליטית: הרווח הנקי של מזרחי טפחות

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

בנק מזרחי טפחות סיכם את הרבעון הראשון של שנת 2026 עם רווח נקי של 1,238 מיליארד שקלים, ירידה של 4% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. הדוחות הכספיים שפורסמו הבוקר(שלישי) משקפים את פגיעת המס המיוחד שהושת על המערכת הבנקאית, לצד השפעות מבצע "שאגת הארי" וההאטה בפעילות הכלכלית במשק. בעקבות שינויי החקיקה, נאלץ הבנק לעדכן כלפי מטה את יעד התשואה השנתי שלו.

המסים והמתווים הצרכניים חותכים ברווחיות

הירידה בשורה התחתונה של הבנק מיוחסת במידה רבה לשילוב של גזירות רגולטוריות והטבות וולונטריות. הרווח הנקי, שעמד ברבעון הראשון של 2025 על 1,290 מיליוני שקלים, הצטמצם ברבעון הנוכחי ל-1,238 מיליארד שקלים. נתון זה גזר תשואה על ההון בשיעור של 14.1% במונחים שנתיים, לעומת 16.2% ברבעון המקביל.

בנטרול השפעות מתווה המס המיוחד לשנת 2026 והטבות המתווה הצרכני הוולונטרי, שהשפעתם המשותפת נטו עמדה על 202 מיליוני שקלים, הרווח הנקי של הקבוצה היה מסתכם ב-1,440 מיליוני שקלים, נתון המשקף תשואה על ההון של 16.3%.

הכנסות המימון של הבנק ברבעון החולף הסתכמו ב-2,879 מיליארד שקלים, קיטון של 2.1% לעומת אשתקד. בבנק מסבירים את השחיקה בהכנסות המימוניות בירידת מדד המחירים לצרכן בשיעור של 0.1% ברבעון הראשון, לצד השפעות הפחתת הריבית על ידי בנק ישראל והפדרל ריזרב במהלך התקופה. מנגד, הכנסות הבנק מעמלות רשמו עלייה של 10.1% והסתכמו ב-587 מיליוני שקלים, בעיקר הודות לגידול בפעילות ניירות הערך ועמלות מעסקי מימון.

ההוצאות התפעוליות והאחרות של הקבוצה נותרו יציבות יחסית עם ירידה קלה של 0.8% לרמה של 1,328 מיליארד שקלים. סעיף המשכורות וההוצאות הנלוות הצטמצם ב-3.9% ועמד על 843 מיליוני שקלים, בעוד שהוצאות האחזקה והפחת של בניינים וציוד רשמו עלייה של 5.4% והסתכמו ב-274 מיליוני שקלים. יחס היעילות של הבנק (הוצאות תפעוליות מסך ההכנסות) עמד ברבעון על 35.9%, שיפור לעומת 38.1% ברבעון המקביל אשתקד.

חיתוך ביעדים האסטרטגיים בעקבות החקיקה

בסוף חודש מרץ 2026 אישרה הכנסת תיקון לחוק תשלום מיוחד לשם השגת יעדי התקציב, המטיל על הבנקים הגדולים מס כולל של 3 מיליארדי שקלים בגין רווחי שנת 2026. לפי הערכות ראשוניות של מזרחי טפחות, חלקו במס המיוחד לשנה זו יעמוד על כ-550 מיליוני שקלים.

השפעת יישום המס ברבעון הראשון קיבלה ביטוי שמרני בדוחות, ללא התחשבות בתקרת חלקו של הבנק במתווה הכללי, תקרה שצפויה להתאזן ברבעונים הבאים.

בעקבות מהלך החקיקה, הודיע הבנק על עדכון יעד התשואה מרווח נקי על ההון העצמי לשנת 2026. היעד, שנקבע במקור בתוכנית האסטרטגית על טווח של 17% עד 18%, הופחת לטווח של 15% עד 16%.

במקביל, נמשכת השפעת המתווה הצרכני הוולונטרי שהחל באפריל 2025. עלות סל ההטבות וההקלה על הלווים, הכולל הטבות ריבית בעובר ושב ופטור מעמלות לאוכלוסיות ייעודיות, נאמדת בכ-600 מיליוני שקלים על פני שנתיים.

מתוך סכום זה נרשמו עד תום הרבעון הראשון כ-299 מיליוני שקלים, כאשר העלות הספציפית לרבעון הנוכחי עמדה על 77 מיליוני שקלים.

זינוק בהלוואות לדיור לצד ירידה בהפרשות להפסדי אשראי

למרות התכווצות הפעילות הכללית במשק בעקבות מבצע "שאגת הארי" ועליית שיעור האבטלה הרחב ל-15.8% בחודש מרץ, תיק האשראי של הבנק המשיך לצמוח.

סך האשראי לציבור נטו הסתכם ב-413.6 מיליארדי שקלים, המהווים גידול של 13.5% לעומת סוף מרץ 2025 ועלייה של 3.3% לעומת סוף שנת 2025.

מנוע הצמיחה המרכזי נותר מגזר המשכנתאות. במהלך הרבעון הראשון ניתנו לציבור הלוואות לדיור בסך של 28.4 מיליארדי שקלים, זינוק של 19.3% לעומת הרבעון המקביל אשתקד. יתרת המשכנתאות הכוללת של הבנק הגיעה ל-248.3 מיליארדי שקלים.

בגזרת הסיכונים, ההוצאות בגין הפסדי אשראי רשמו ירידה חדה והסתכמו ב-31 מיליוני שקלים בלבד (שיעור של 0.03% מהתיק במונחים שנתיים), לעומת 103 מיליוני שקלים ברבעון המקביל אשתקד.

הקיטון נובע בעיקר מירידה בהפרשה הקבוצתית שבוצעה על רקע המלחמה ואי-הוודאות. יחד עם זאת, הנהלת הבנק מדגישה כי לאור רמת הסיכון הגיאופוליטי שנותרה גבוהה, יתרת ההפרשה המאזנית להפסדי אשראי נותרה בהיקף משמעותי. שיעור החובות שאינם צוברים ריבית או שנמצאים בפיגור של 90 יום ומעלה עמד על 1.03% מסך האשראי לציבור.

צמיחה במאזן ובסיס ההון

סך המאזן של קבוצת מזרחי טפחות הגיע ל-554.4 מיליארדי שקלים, גידול של 11.3% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. פיקדונות הציבור רשמו מגמה דומה וצמחו ב-12.9% לרמה של 450.7 מיליארדי שקלים.

ההון העצמי המיוחס לבעלי המניות של הבנק עלה ב-9.8% לעומת אשתקד והסתכם ב-35.2 מיליארדי שקלים. יחס הון עצמי רובד 1 לרכיבי סיכון עמד על 10.17%, נתון הגבוה מהדרישה הפיקוחית המזערית של בנק ישראל העומדת על 9.60% (הכוללת תוספת של 1% בגין תיק ההלוואות לדיור). יחס ההון הכולל של הבנק עמד על 13.02%, מעל המינימום הנדרש של 12.50%. יחס המינוף של הקבוצה עמד על 5.88%, בעוד שהרף הפיקוחית המינימלי עומד על 5.0%.

במהלך הרבעון פעל הבנק לגיוס מקורות הוניים נוספים. בינואר 2026 ביצע הבנק שתי הנפקות פרטיות בינלאומיות למשקיעים מוסדיים: כתבי התחייבות נדחים מותנים מסוג CoCo בהיקף של 750 מיליון דולר המוכרים כהון רובד 2, ואיגרות חוב בהיקף של 700 מיליון דולר. לאחר תאריך המאזן, באפריל 2026, ביצע הבנק פדיון מוקדם מלא לכתבי התחייבות CoCo קודמים בהיקף של 600 מיליון דולר.

קבוצת ריכוז ועיצומים כספיים

הדוחות הכספיים מפרטים גם שורה של התפתחויות רגולטוריות ומשפטיות משמעותיות. ב-6 במאי 2026 פרסמה הממונה על התחרות החלטה המכריזה על חמש הקבוצות הבנקאיות הגדולות, ובהן מזרחי טפחות, כקבוצת ריכוז בענף סל השירותים הבנקאיים ללקוחות קמעונאיים.

במסגרת ההכרזה הוטלו על הבנקים הוראות המגבילות הפליה במחירי פיקדונות ומחייבות פניות יזומות ללקוחות במועדי החידוש. כניסת ההוראות לתוקף נדחתה למאי 2027. בנק ישראל מתח ביקורת פומבית על המהלך, וכינה אותו "צעד קיצוני ולא מידתי" הפוגע בוודאות הרגולטורית במשק. בבנק ציינו כי הם לומדים את הקביעה והשלכותיה.

בנוסף, ב-25 במרץ 2026 קיבל הבנק הודעה על הטלת עיצום כספי בסך 6.8 מיליוני שקלים על ידי הוועדה לעניין תאגידים בנקאיים. העיצום הוטל בגין הפרות שנמצאו בדוח ביקורת של הפיקוח על הבנקים שנערך במחצית הראשונה של שנת 2023, ועסק בנושאי איסור מימון טרור, בדיקות מול רשימות גורמים מוכרזים ודיווחים על פעולות בלתי רגילות.

סכום העיצום נקבע לאחר התחשבות לקולא בשיתוף הפעולה של הבנק ובפעולות האפקטיביות שנקט לתיקון הליקויים, שחלקם תוקנו עוד במהלך הביקורת.