התעשייה האווירית שוברת שיא: מעל 2 מיליארד דולר היקף מכירות ברבעון

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

הדו"חות הכספיים של התעשייה האווירית לרבעון הראשון מציגים צמיחה חדה בהיקפי הפעילות של החברה הביטחונית הממשלתית, שחצתה לראשונה את רף המכירות של 2 מיליארד דולר לרבעון בודד.

החברה חותמת את הרבעון עם הכנסות של כ-2.086 מיליארד דולר, נתון המהווה זינוק של 29.6% לעומת כ-1.610 מיליארד דולר ברבעון המקביל אשתקד.

אף שהגידול בהכנסות, בהיקף של כ-476 מיליון דולר, נרשם בכלל חטיבות החברה, המנוע המרכזי מאחורי הזינוק הוא חטיבת מערכות טילים וחלל (מט"ח) וחטיבת אלתא. בשורה התחתונה, הרווח הנקי רשם עלייה של כ-56 מיליון דולר והסתכם בכ-220 מיליון דולר (כ-10.5% מהמכירות), בהשוואה לכ-164 מיליון דולר (כ-10.2% מהמכירות) בתקופה המקבילה אשתקד.

מבט מעמיק על המגזרים השונים מראה כי חטיבת מערכות טילים וחלל ביססה את מעמדה כחטיבה המשמעותית ביותר של החברה. מכירות החטיבה זינקו ברבעון הראשון ב-41% והסתכמו ב-1.025 מיליארד דולר, לעומת 727 מיליון דולר ברבעון המקביל אשתקד. צמיחה זו חלחלה ישירות אל השורה התפעולית של החטיבה, שהכפילה את עצמה ויותר לרמה של כ-144 מיליון דולר, לעומת כ-68 מיליון דולר אשתקד.

חטיבת אלתא הציגה אף היא צמיחה יציבה עם מכירות של 603 מיליון דולר, לעומת כ-505 מיליון דולר ברבעון המקביל. הגידול באלתא, בהיקף של כ-98 מיליון דולר, נבע בעיקר מעלייה בהכנסות ענף מערכות מוטסות. עם זאת, הרווח התפעולי של אלתא רשם עלייה מתונה בלבד לרמה של 64 מיליון דולר (לעומת כ-59 מיליון דולר אשתקד), וזאת למרות שהחטיבה נהנתה מירידה בהוצאות המחקר והפיתוח ברבעון הנוכחי.

שחיקה ברווחיות הגולמית לצד תזרים מזומנים חזק

לצד הנתונים החיוביים בשורה העליונה והתחתונה, הניתוח הכלכלי של הדוחות מצביע על מגמה של שחיקה ברווחיות של ליבת הפעילות. הרווח הגולמי אמנם צמח מ-305 מיליון דולר לכ-374 מיליון דולר כתוצאה ישירה מהעלייה במחזור המכירות, אך שיעור הרווחיות הגולמית מהמכירות ירד מרמה של כ-18.9% אשתקד לכ-17.9% ברבעון הנוכחי. נתון זה מעיד על עלייה בעלויות המכר או על שינוי בתמהיל הפרויקטים לטובת פרויקטים בעלי שולי רווח נמוכים יותר.

מנגד, הרווח התפעולי הכללי הציג שיפור משמעותי והסתכם בכ-239 מיליון דולר, לעומת כ-165 מיליון דולר אשתקד (גידול של כ-74 מיליון דולר). נקודת החוזקה הבולטת בדוחות היא תזרים המזומנים מפעילות שוטפת, שכמעט והכפיל את עצמו והסתכם בתזרים חיובי חריג של כ-932 מיליון דולר, לעומת כ-495 מיליון דולר בתקופה המקבילה אשתקד. העלייה בתזרים, בהיקף של כ-437 מיליון דולר, מעניקה לחברה גמישות פיננסית רבה להמשך השקעות.

החלק האזרחי של החברה ממשיך לאבד משקלו היחסי בתוך התמהיל הכולל. המכירות לשוק הצבאי היוו כ-88% מכלל פעילות החברה והסתכמו בכ-1.854 מיליארד דולר (לעומת כ-1.386 מיליארד דולר ונתח של כ-86.1% אשתקד). מנגד, השוק האזרחי רשם צמיחה מינורית בלבד של כ-8 מיליון דולר והסתכם בכ-232 מיליון דולר, מה שהוביל לירידה במשקלו היחסי מ-13.9% מהמכירות אשתקד ל-11.1% בלבד ברבעון הראשון של שנת 2026. המכירות בשוק האזרחי נבעו בעיקר מחטיבת התעופה.

חטיבת התעופה עצמה מציגה תמונה מורכבת: בעוד שמכירותיה צמחו לכ-415 מיליון דולר לעומת כ-372 מיליון דולר, הרווח התפעולי שלה נשחק ונפל לכ-13 מיליון דולר, בהשוואה לרווח תפעולי של כ-16 מיליון דולר אשתקד.

חטיבת כלי טיס צבאיים הציגה ביצועים יציבים יותר עם מכירות של כ-197 מיליון דולר (לעומת כ-157 מיליון דולר אשתקד) ורווח תפעולי של כ-16 מיליון דולר, בהשוואה לכ-12 מיליון דולר בתקופה המקבילה.

מבחינה גיאוגרפית, חלוקת המכירות הכללית (יצוא מול שוק מקומי) שמרה על יציבות אחוזית, כאשר היצוא עמד על כ-1.348 מיליארד דולר (64.6%) והשוק המקומי על כ-738 מיליון דולר (35.4%). עם זאת, במונחים אבסולוטיים מדובר בגידול משמעותי ברכש של משרד הביטחון הישראלי, שהגדיל את הזמנותיו בכ-169 מיליון דולר לעומת הרבעון המקביל אשתקד (אז עמדו המכירות המקומיות על כ-569 מיליון דולר).

אסיה מובילה את שוקי היצוא, דעיכה בשווקים משניים

ניתוח מפת המכירות העולמית של החברה מראה כי מדינת ישראל היא הלקוחה הגדולה ביותר של החברה באופן מרוכז (738 מיליון דולר), אך אסיה נותרת יעד היצוא הראשי והקריטי ביותר של החברה עם מכירות של 665 מיליון דולר (לא כולל ישראל). אירופה מהווה את יעד היצוא השני בחשיבותו עם 409 מיליון דולר, ולאחריה צפון אמריקה עם 209 מיליון דולר.

הנוכחות הכלכלית של החברה ביתר חלקי העולם נותרה שולית יחסית, ואינה מהווה מנוע צמיחה מהותי בשלב זה: המכירות באפריקה הסתכמו בכ-39 מיליון דולר, בדרום אמריקה בכ-25 מיליון דולר, ובאוסטרליה נרשמו מכירות סמליות בלבד של מיליון דולר בודד. המבנה הגיאוגרפי הזה מדגיש כי לצד הזינוק הכלכלי, הפעילות העסקית של התעשייה האווירית נשענת ברובה על ציר צר המורכב מהשוק המקומי, אסיה ומערב אירופה.