ערב חג הקורבן: כך נראית החברה המוסלמית בישראל
הלמ"ס מפרסמת את דוח המצב השנתי של האוכלוסייה המוסלמית בישראל לשנת 2026. הנתונים מציגים תמונת מצב מורכבת: ירידה בשיעור הפריון לצד גידול במספר הסטודנטים באקדמיה, פערים משמעותיים בין נשים לגברים בשוק העבודה ואתגרים בתחומי הבטיחות בדרכים והפשיעה
צילום: Shutterstock חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
האוכלוסייה המוסלמית בישראל מנתה בסוף שנת 2025 כ-1.489 מיליון נפש, המהווים 18.6% מכלל תושבי המדינה. מדובר בגידול של כ-34 אלף תושבים לעומת סוף שנת 2024.
נתונים אלו מתפרסמים היום בהודעה מיוחדת של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לרגל חג הקורבן 2026. מהנתונים עולה כי קצב הגידול השנתי של האוכלוסייה נמצא במגמת האטה ועמד בשנת 2025 על 1.8%, בהמשך למגמת ירידה ארוכת טווח משנת 2000, אז עמד נתון זה על 3.8%. למרות ההאטה, שיעור הצמיחה המוסלמי עדיין גבוה מזה של האוכלוסייה היהודית העומד על 1.2%, של האוכלוסייה הדרוזית העומד על 0.8% ושל האוכלוסייה הנוצרית שרשמה גידול שלילי של מינוס 0.4%.
ירושלים בראש והאטה בשיעורי הפריון
הפיזור הגאוגרפי של האוכלוסייה המוסלמית מראה כי כמחציתה מתגוררת בצפון הארץ: 33.6% במחוז הצפון ו13.0% במחוז חיפה. העיר ירושלים ממשיכה להוביל בריכוז הגבוה ביותר של תושבים מוסלמים, עם 395.2 אלף נפש המהווים 21.4% מכלל המוסלמים בישראל ו37.2% מכלל תושבי העיר. היישוב השני בגודלו הוא רהט שבדרום, המונה 80.3 אלף תושבים מוסלמים.
מבחינה דמוגרפית מדובר באוכלוסייה צעירה באופן ניכר, שבה אחוז הילדים בני 0 עד 14 עומד על 30.9%, בעוד אחוז בני 65 ומעלה נמוך מאוד ומסתכם ב5.4% בלבד.
שיעור הפריון הכולל של האישה המוסלמית נמצא במגמת ירידה מתמשכת ומאז שנת 2020 הוא נמוך מזה של האישה היהודייה. בשנת 2025 עמד האומדן הארעי על 2.76 ילדים לאישה מוסלמית, לעומת 3.08 ילדים לאישה יהודייה. נתון זה גבוה משמעותית מהשיעורים שנרשמו בקרב נשים דרוזיות (1.69) ונוצריות (1.62). בתוך האוכלוסייה המוסלמית עצמה נרשם פער מחוזי עצום: בעוד במחוז הדרום עומד הפריון על 4.55 ילדים לאישה, במחוז תל אביב הוא צונח ל-1.63 ילדים בלבד.
המבנה המשפחתי נותר רחב בהשוואה למגזר היהודי. כרבע ממשקי הבית שבראשם עומד מוסלמי מונים שש נפשות או יותר, לעומת כ9% בלבד במשקי הבית היהודיים.
גודל משק הבית המוסלמי הממוצע נאמד ב4.27 נפשות, והוא נמצא במגמת ירידה מתונה לאורך השנים האחרונות. תוחלת החיים בשנת 2025 עמדה על 77.4 שנים בקרב גברים מוסלמים ועל 83.1 שנים בקרב נשים מוסלמיות, נתון הנמוך בכמה שנים מתוחלת החיים באוכלוסייה היהודית.
מהפכת ההשכלה של הנשים המוסלמיות
מערכת החינוך וההשכלה הגבוהה מציגה זינוק משמעותי בנתוני הנשים לעומת הגברים. בשנת הלימודים תשפ"ה למדו במערכת החינוך היסודי והעל יסודי 408.9 אלף תלמידים מוסלמים. בשנת תשפ"ד עמד שיעור הזכאות לבגרות של הניגשים המוסלמים בחינוך הערבי על 75.8%, וחצי מהם עמדו בדרישות הסף של האוניברסיטאות.
הפער המגדרי מכה גלים בנתוני ההמשך לאקדמיה. 42.2% מהנשים המוסלמיות שסיימו תיכון המשיכו ללימודי תואר ראשון בתוך שמונה שנים, שיעור הגבוה פי שניים מזה של הגברים המוסלמים שעומד על 20.0% בלבד.
בשנת הלימודים תשפ"ה למדו במוסדות להשכלה גבוהה בישראל 49.8 אלף סטודנטים מוסלמים, המהווים 16.4% מכלל הסטודנטים בארץ. נציגות גבוהה במיוחד נרשמה במכללות האקדמיות לחינוך, שם המוסלמים מהווים 22.0% מהסטודנטים. נשים מוסלמיות מהוות 19.3% מכלל הסטודנטיות בישראל, לעומת הגברים המוסלמים המהווים 12.0% בלבד מכלל הסטודנטים הגברים.
לצד ההישגים, הלמ"ס מצביעה על שיעור גבוה של הפסקת לימודים לאחר השנה הראשונה לתואר ראשון. בעוד חלקם של המוסלמים בקרב הסטודנטים החדשים עמד על 17.3%, חלקם בקרב אלו שהפסיקו את לימודיהם הגיע ל27.2%. תופעה זו בולטת במיוחד בקרב הגברים המוסלמים ובמכללות האקדמיות, שבהן אחוז הנשירה של הסטודנטים המוסלמים היה כמעט פי שניים בהשוואה לשאר הסטודנטים.
נשים בחינוך ובריאות, גברים בבינוי
נתוני התעסוקה לשנת 2025 חושפים הבדלים עמוקים בין המינים ובין המגזרים. אחוז ההשתתפות בכוח העבודה בקרב מוסלמים בני 15 ומעלה עמד על 50.5%, כאשר בקרב הגברים נרשם שיעור השתתפות של 63.8% ואילו בקרב הנשים הוא הסתכם ב37.0% בלבד. שיעור זה נמוך משמעותית בהשוואה לנשים יהודיות (64.6%), נוצריות (53.9%) ודרוזיות (47.9%).
שוק העבודה המוסלמי מתרכז בענפי כלכלה ספציפיים. כ78% מהמועסקים עובדים בשישה ענפים עיקריים. הגברים המוסלמים מועסקים ברובם בענף הבינוי (כ-28% מהם), במסחר ותיקון כלי רכב (14%), ובתעשייה, תחבורה ואחסנה (12% בכל ענף). לעומת זאת, הנשים המוסלמיות המועסקות פונות ברובן המכריע לענפי החינוך והרווחה: כ32% מהן עובדות בענף החינוך וכ27% בענפי שירותי הבריאות, הרווחה והסעד.
מבחינת רווחה ושירותים חברתיים, בשנת 2024 היו רשומים במשרד הרווחה והביטחון החברתי כ311.6 אלף מוסלמים, המהווים חלק מתוך כמיליון ומאתיים ועשרים אלף רשומים בכלל האוכלוסייה. באותה שנה נכללו במרשם האנשים עם מוגבלות כ204.2 אלף מוסלמים, כאשר רובם (55.5%) הם גברים. סוג המוגבלות הנפוץ ביותר בקרב מוסלמים מבוגרים עם מוגבלות הוא מוגבלות פיזית (47.9%).
מעורבות יתר בפשיעה ובמשפטים פליליים
הנתונים בתחום הפשיעה והמשפט מצביעים על פערים קשים וייצוג יתר של האוכלוסייה המוסלמית במערכת האכיפה והענישה. בשנת פסק הדין 2023 עמדו לדין כ-7.7 אלף מוסלמים תושבי ישראל, נתון המהווה 38.9% מכלל העומדים לדין במדינה בני 12 ומעלה, שיעור הגבוה פי שניים ויותר מחלקם היחסי באוכלוסייה בגילים אלו.
שיעור המורשעים בדין באוכלוסייה המוסלמית הגיע לכ-547 לכל מאה אלף נפש, נתון הגבוה פי 3.4 מהשיעור בקרב תושבי ישראל שאינם מוסלמים. אחוז ההרשעה בקרב המוסלמים עמד על 93.6% לעומת 83.0% בשאר האוכלוסייה, והפער בולט במיוחד בקרב קטינים, שם אחוז ההרשעה המוסלמי עומד על 67.1% לעומת 38.1% בלבד בקרב קטינים שאינם מוסלמים. גם שיעור המועדות, המגדיר אנשים שהורשעו בשתי הרשעות או יותר, גבוה פי שלושה ויותר בקרב המוסלמים.
בחינת סוגי העבירות של המורשעים המבוגרים מראה כי העבירות השכיחות ביותר בקרב המוסלמים הן עבירות כלפי הסדר הציבורי (27.7%), עבירות כלפי חיי אדם וגופו (22.5%) ועבירות רכוש (21.9%). עוד עולה מהנתונים כי המוסלמים מהווים 83.0% מכלל המורשעים בעבירות כלפי ביטחון המדינה, ו51.3% מהמורשעים בעבירות רישוי.
לעומת זאת, בעבירות מין נרשם אחוז נמוך יחסית של מורשעים מוסלמים, העומד על 21.1% מכלל המורשעים בעבירות אלו בארץ.
פגיעות גבוהה בתאונות דרכים
בתחום התחבורה, בשנת 2025 היו בישראל כ-916 אלף בעלי רישיון נהיגה מוסלמים, המהווים 17.0% מכלל הנהגים במדינה. מתוכם 41.9% הן נשים. הנתונים מראים כי לגברים מוסלמים יש נטייה מובהקת לרישיונות נהיגה ברכב כבד, כאשר 21.5% מהם מורשים לנהוג במשאית, לעומת 8.1% בלבד בקרב הנהגים היהודים.
בכל הנוגע לבטיחות בדרכים, האוכלוסייה המוסלמית מעורבת בתאונות קשות בשיעור הגבוה מחלקה היחסי באוכלוסייה.
בשנת 2025 נפגעו 2,784 מוסלמים בתאונות דרכים עם נפגעים מסוג תאונת דרכים מורחבת, נתון המהווה 20.7% מכלל הנפגעים בארץ. מדובר אמנם בירידה של 16% לעומת שנת 2024, אך חומרת הפגיעות נותרה מדאיגה: 128 מוסלמים נהרגו ו593 נפצעו קשה בשנה זו.
חלוקת הנפגעים לפי מין מראה כי הגברים המוסלמים פגיעים בהרבה מהנשים, והם מהווים 72.2% מכלל הפצועים המוסלמים. פער זה קיצוני עוד יותר במקרי המוות, כאשר 92.2% מכלל ההרוגים המוסלמים בתאונות דרכים בשנת 2025 היו גברים.
נתון כואב במיוחד נוגע לילדים: 14 ילדים מוסלמים בני 0 עד 14 נהרגו בתאונות דרכים בשנת 2025, והם מהווים 10.9% מכלל ההרוגים המוסלמים באותה שנה. זאת בהשוואה ל-17 ילדים יהודים שנהרגו באותה תקופה, המהווים 6.7% מההרוגים היהודים.
בלמ"ס מציינים כי רוב המוסלמים שנפגעו בתאונות נפגעו כנהגי כלי רכב (47.4%), בעוד שאחוז המוסלמים שנפגעו כהולכי רגל נמוך יחסית ועומד על 6.1% מכלל הנפגעים המוסלמים.









