הראל פתחה את 2026 עם רווח של 565 מיליון שקל: אבל הרווח ביטוח החיים צנחו ב-87%

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

קבוצת הראל השקעות בביטוח ושירותים פיננסים בע"מ פתחה את שנת 2026 תחת טלטלה מאקרו כלכלית וביטחונית משמעותית. המבצע המשותף של ארצות הברית וישראל באיראן, שהחל בשלהי פברואר, הוביל לפי אומדנים ראשוניים להתכווצות שנתית של כ-3.3% בתוצר המקומי ברבעון הראשון, לצד עלייה חדה באי הוודאות הגלובלית ובמחירי האנרגיה. למרות תנאי פתיחה מורכבים אלו, השורה התחתונה של ענקית הביטוח הפגינה חסינות: הרווח הכולל לאחר מס ברבעון הראשון של 2026 הסתכם ב-565 מיליון שקל, המהווה עלייה של כ-4% בהשוואה ל-545 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד.

עם זאת, מבט מעמיק אל תוך סעיפי הדוח חושף כי היציבות בשורה התחתונה מושגת הודות לקניבליזציה פנימית חריפה בין מגזרי הפעילות השונים. הרווח הכולל לפני מס רשם עלייה של 7% והסתכם ב-838 מיליון שקל (לעומת 782 מיליון שקל אשתקד), אך מדדי היעילות הציגו נסיגה, כאשר התשואה השנתית על ההון העצמי נשחקה לרמה של 18.5%, בהשוואה ל-22% ברבעון המקביל ב-2025.

צניחה חופשית ברווחיות ביטוח החיים

הנורה האדומה המרכזית בדוחות הראל מגיעה ממגזר ביטוח החיים, שספג מכה קשה ברבעון החולף. הרווח המדווח במגזר זה קרס ב-87% והסתכם ב-24 מיליון שקל בלבד, בהשוואה ל-184 מיליון שקל ברבעון המקביל אשתקד. הנהלת החברה מייחסת את הנפילה החופשית לשילוב בין הפסדי השקעות בשוק ההון לבין הרעה חיתומית משמעותית.

בצד ההשקעתי, עליית עקום הריבית חסרת הסיכון ברבעון גררה הפסדי שיערוך (קיטון בשווי הוגן) חדים בסך של כ-178 מיליון שקל בתיק איגרות החוב המיועדות (אג"ח ח"ץ), מה שהוביל להכנסות השקעה שליליות נטו של 126 מיליון שקל במגזר זה. בצד החיתומי, הראל סבלה מ"רווחיות חסרה" בשל גידול סטטיסטי חריג בתביעות ריסק מוות (פער שלילי מול האומדן האקטוארי המיטבי). פער זה קיזז את המגמה החיובית של המשך הגידול במוצרי הצמיחה החדשים של החברה, אשר תרמו לעלייה בשחרור מרווח השירות החוזי (CSM).

הביטוח הכללי והבריאות מפצים על החולשה

מי שחילץ את הקבוצה והיווה את מנוע הפיצוי העיקרי הוא מגזר הביטוח הכללי (אלמנטרי). מגזר זה רשם זינוק של 62% ברווח הכולל לפני מס, שהסתכם ב-305 מיליון שקל לעומת 188 מיליון שקל ברבעון המקביל. הזינוק הושג הודות לשיפור חיתומי חיובי בענף רכב חובה, שנהנה מהתפתחות חיובית בביטוח משנה בגין תביעות משנים קודמות, וכן משיפור בענף רכב רכוש בעקבות ירידה בשכיחות ובכמות התביעות (אשר קיזזה בחלקה עלייה בחומרת התביעה). יחס ה-Combined Ratio (יחס ההוצאות משירותי ביטוח לעומת ההכנסות) בשייר בענף רכב רכוש הציג יעילות משופרת ועמד על 88%, בהשוואה ל-91% ברבעון המקביל.

גם מגזר הבריאות הציג מגמה חיובית קלה עם רווח של 327 מיליון שקל, עלייה של כ-7% לעומת 307 מיליון שקל אשתקד. הצמיחה הובלה על ידי גידול בשחרור ה-CSM במוצרי הפרט (הוצאות רפואיות ומחלות קשות), שקיזז את הירידה הצפויה בשחרור הרווחים מפוליסת הסיעוד הקבוצתית של חברי קופת חולים "כללית". נזכיר כי פוליסה זו נמצאת בשלבי התכלות (Run-off) ותסתיים סופית בשנת 2028, כאשר בשלב הנוכחי (לפי ההסכם המוארך עד סוף 2026) קרן העתודה נושאת במלוא הסיכון הביטוחי. בנוסף, ענף נסיעות לחו"ל במגזר הבריאות ספג פגיעה ישירה ורשם ירידה בפעילות בעקבות השפעות מבצע "שאגת הארי".

צמיחה מואצת בניהול נכסים ובמגזר האשראי

תוצאות הרבעון מעניקות משנה תוקף לאסטרטגיית "הראל 2030", המתמקדת בגיוון מקורות הרווח מחוץ לעולמות הביטוח המסורתיים. מגזר ניהול הנכסים (הכולל פנסיה, גמל ושירותים פיננסיים) רשם קפיצה של 55% ברווח לפני מס ל-93 מיליון שקל. ההכנסות מדמי ניהול בקרנות הפנסיה טיפסו ל-150 מיליון שקל (לעומת 135 מיליון אשתקד), ובקופות הגמל הגיעו ל-114 מיליון שקל (לעומת 93 מיליון אשתקד), כתוצאה ישירה מהתרחבות היקף הנכסים המנוהלים הכולל של הקבוצה לשיא של 595 מיליארד שקל. פעילות השירותים הפיננסיים (הראל פיננסים) תרמה 51 מיליון שקל לרווח לפני מס, בעיקר הודות לגידול ברווחיות קרנות הנאמנות והסל, אשר רשמו ברבעון גיוסים רחבי היקף.

במקביל, מגזר האשראי הלא-בנקאי של הקבוצה (הכולל את פעילות המצפן, גמלא, הראל +60 ומימון נדל"ן יזמי) המשיך במגמת ההתרחבות. תיק האשראי הכולל של הקבוצה צמח ל-8.1 מיליארד שקל (לעומת 6.2 מיליארד שקל ברבעון המקביל), והניב רווח כולל לפני מס של 56 מיליון שקל , צמיחה של 24%.

כרית הון איתנה מול תזרים מזומנים שלילי חריג

בצד המאזני וההוני, הראל שומרת על עוצמה מבנית משמעותית. יתרת מרווח השירות החוזי (CSM) נטו, המייצגת את הרווחים העתידיים שטרם מומשו, עמדה על כ-17.5 מיליארד שקל לפני מס. יתרה מכך, הטמעתו הצפויה של המודל הסטוכסטי החדש בחישוב האקטוארי (מחולל תרחישים כלכליים שנבחן מול רשות שוק ההון) צפויה להערכת החברה להגדיל את ה-CSM במגזר החיים במאות מיליוני שקלים נוספים, ולהעלות את יחס כושר הפירעון הכלכלי ב-5.7% עד 7.1%.

נכון לסוף שנת 2025, יחס כושר הפירעון הכלכלי של הראל ביטוח (לפי משטר סולבנסי 2) עמד על 165% בהתחשב בהוראות המעבר (עודף הון של 7.28 מיליארד שקל), ועל 148% ללא הוראות המעבר (עודף הון של 5.64 מיליארד שקל). נתונים אלו גבוהים משמעותית מכללי הסף ומיעדי הדירקטוריון לחלוקת דיבידנד, אשר הועלו לאחרונה מ-115% ל-118% (בחישוב ללא הוראות מעבר). על בסיס כרית הון זו, אישר דירקטוריון החברה מדיניות חלוקה של לפחות 45% מהרווח הכולל, וחילק בפועל דיבידנד של 531 מיליון שקל, לצד השקת תוכנית רכישה עצמית של מניות בהיקף של עד 100 מיליון שקל.

עם זאת, סעיף בולט המעורר חוסר נוחות בדוחות הוא סעיף הנזילות: החברה רשמה ברבעון הראשון תזרים מזומנים שלילי חריג מפעילות שוטפת בסך של כ-2.84 מיליארד שקל. תזרים שלילי זה, בשילוב פעילויות השקעה ומימון, הוביל לקיטון כולל של כ-2.75 מיליארד שקל ביתרות המזומנים של הקבוצה ברבעון נתון הדורש מעקב הדוק ברבעונים הבאים כדי לוודא שאינו מעיד על שינוי מבני לרעה בנזילות הפעילות השוטפת.