בין אהבה, יצירה וקהילה: המקום הקסום בצפון השרון בו הזמן זז קצת אחרת

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

מתחם אורוות האמנים בפרדס חנה כרכור אינו מרכז קניות שגרתי, אלא סוג של נקודת מפגש קהילתית אלטרנטיבית. המהות של המתחם, בעיני, היא לקבץ יחדיו אנשים מגוונים, שמחוברים לאותה תפיסת עולם: ליצור משהו שיש בו משמעות. חלקם אמנים, אחרים מטפלים, יוצרים, מעצבים, אנשי עסקים או בעלי בתי קפה, אבל לכל אחד מהם יש סיפור אישי, חלום ושליחות שהוא מבקש להגשים.

את הבוקר פתחנו בארוחה טובה ב"קפה הצבי", אחד העסקים הוותיקים במתחם, ומשם יצאנו לשוטט בין היוצרות והיוצרים ולפגוש אנשים שבחרו לבנות כאן בית לעשייה שלהם. ככל שהמסע שלנו התקדם, התברר שהקסם של אורוות האמנים לא נמצא רק בחנויות או במוצרים, אלא בעיקר באנשים שמאחוריהם.

קפה הצבי באורוות האמנים. צילום: אירה מקיינקו

קפה הצבי: הלב הפועם של האורוות

בשביל להכיר לעומק את אורוות האמנים צריך לעצור קודם בקפה הצבי. בית הקפה של ניר ויניב ויימן פועל במתחם כבר כשמונה שנים, הרבה לפני שהוא הפך למה שהוא היום, ונחשב לאחד העסקים הראשונים שהניחו כאן יסודות. הוא ממוקם במרכז מתחם האורוות ומהווה אחד מבתי העסק המזוהים איתו ביותר.

כמו המתחם עצמו, גם קפה הצבי מצליח לשלב בין פשטות, חום ואיכות. זוהי נקודת מפגש קהילתית שבה השיחות זורמות לאט, הסועדים מכירים זה את זה והאווירה רגועה. בית הקפה מתפרש על חלל גדול יחסית ורבים מוצאים בו פינה שלווה לקיום פגישות עבודה או ישיבת בריינסטורמינג על מיזם חדש, בעוד החלק השני של המבקרים מנצלים את ההזדמנות כדי לבלות עם יקיריהם ולאכול אוכל בריא וטעים.

שייקים עשירים בקפה הצבי באורוות האמנים. צילום: אירה מקיינקו

אנחנו שתינו את השייק הכחול (שמכיל אננס, בננה, תמר, קרם קוקוס וספירולינה כחולה) והסגול (עם אוכמניות, בננה, סלק, חמאת שקדים ולימון) שמוגשים שניהם עם שבבי קקאו נא וקראנצ'י שתורמים מאוד למשקה ולחוויה. השייקים בגודל נדיב, סמיכים ועשירים ברכיבים טובים.

תפריט בית הקפה צמחוני וכשר, והרבה מהמנות במקום מוגשות גם בגרסה טבעונית, אותה הזמנו.

סלטים בקפה הצבי בפרדס חנה. צילום: אירה מקיינקו

בחרנו בשני סלטים - סלט חסה לאליק אהוב הקהל, שכולל ירקות, עלים ירוקים, קינואה ופיצוחים; וסלט חדש בתפריט, שנקרא הסלט הים תיכוני. שניהם היו מוצלחים מאוד, עם ירקות טריים וטעימים ורטבים עשירים.

פסטה פפרדלה פטריות טבעונית בקפה הצבי. צילום: אירה מקיינקו

לצד הסלטים רצינו לטעום גם מאחת ממנות הפסטה, אז הזמנו את הפסטה פפרדלה פטריות בגרסתה הטבעונית, שהייתה המנה האהובה עליי בביקור הנוכחי. הפסטה טעימה מאוד והרוטב קרמי וכמהיני בדיוק במידה. היא הוגשה עם פירורי לחם סיציליאני טעימים שמכילים פטרוזיליה.

מנה אהובה נוספת במקום היא המנה הכנענית - חומוס עדשים כתומות סמיך ומשביע.

המנה הכנענית בקפה הצבי. צילום: אירה מקיינקו

ולקינוח, קפה קר ומרענן עם משהו מתוק לסיום, בר שוקולד-חמאת בוטנים מוצלח ומפנק, שהיה בדיוק מה שהיינו צריכות בסיום הארוחה הבריאה והמשביעה הזו.

בית הקפה פתוח בימים א׳-ה׳ בין השעות 8:00-17:00, ובימי שישי עד שעה לפני כניסת שבת.

קינוח טעים ומפנק בקפה הצבי. צילום: אירה מקיינקו

HUGANDTAG: להחזיר את הרגש למתנה

רוני לוי היא יוצרת, צלמת, קופירייטרית ומעצבת, שהשיקה את המותג HUGANDTAG מתוך אהבה למילים, לאסתטיקה ולחיבורים אנושיים. היצירה שלה שואבת השראה מילדותה בסמטאות יפו, מהבית שבו גדלה לצד הורים שעסקו במלאכת יד, ומלימודי אמנות, ציור ושיווק.

המוצרים שהיא מעצבת משלבים חשיבה רעיונית, קופירייטינג ועיצוב, במטרה לרגש אנשים ולהעניק משמעות באמצעות מתנות, מילים ויצירה. למרות שהתשוקה ליצירה ליוותה אותה לאורך כל חייה, בחרה להשיק את המותג רק בשנת 2022, בגיל 50, לאחר שהרגישה שזהו הזמן הנכון.

HUGANDTAG. צילום: רוני לוי

שם המותג, HUGANDTAG - "לחבק ולתייג" - מבטא את החיבור בין הדרך המסורתית והאישית להביע אהבה לבין עולם התקשורת המודרני והרשתות החברתיות.

יותר מכל לוי מאמינה בכוחן של מחוות קטנות ובחשיבות צורת ההגשה. המותג מציע פרשנות מודרנית לכרטיסי ברכה ומתנות. כל פריט מתחיל ברעיון של לוי, ממשיך בטקסט מקורי ומסתיים במוצר מעוצב ומוקפד שמיוצר בישראל מחומרים ממוחזרים.

HUGANDTAG. צילום: אירה מקיינקו

בין קישוטים לבית מפרחים מיובשים, מוצרים עם הדפסים וכרטיסים מעוצבים - כל חבילות המתנה האסתטיות הן רב-שימושיות, משמחות או מצחיקות, ונעימות מאוד לעין ולנשמה. החנות מצליחה להזכיר כמה משמעות יכולה להיות למתנה קטנה שניתנת מכל הלב.

Hug&Tag של רוני לוי. צילום: אירה מקיינקו

"שירי" - כל אחד עם השיר שלו: מרחב מרפא לנשימה וליצירה

באחת מפינות המתחם, לצד קפה הצבי וחללי האורוות עצמם, פועלת מאז אוגוסט האחרון שירי שחר לנציאנו, שהקימה את "שירי" (השיר שלי) - מרחב שנולד מתוך אמונה פשוטה שלכל אדם מגיע מקום בטוח להיות בו.

החלל המרפא של שירי שחר לנציאנו. צילום: אירה מקיינקו

שירי מגיעה מעולם החינוך. לאורך השנים הייתה גננת, מחנכת, יועצת ומנהלת, וליוותה ילדים ומשפחות בשלבי חיים שונים. כיום היא משלבת את הניסיון שצברה עם עולם האימון בשיטת סאטיה, המשלבת עבודה עם גוף, נשימה, רגש ושפה פנימית.

המרחב שיצרה מארח טיפולים אישיים, סדנאות משפחתיות, מפגשי יצירה וסטודיו קהילתי פתוח. לצד הפעילות המקצועית, ניכר שהמקום נבנה מתוך תפיסת עולם רחבה יותר של קבלה, חיבור ואהבת אדם.

החלל המרפא של שירי שחר לנציאנו. צילום: אירה מקיינקו

"כולנו זקוקים לחסד", היא אומרת, והמשפט הזה מורגש כמעט בכל פינה במרחב. בנוסף לסדנאות האישיות והקבוצתיות, מדי שבוע מתקיים סטודיו פתוח קהילתי ליצירה ביחד, בו התשלום הוא על בסיס רצון ויכולת - מה שמאפשר לכולם לקחת חלק, וממחיש את הערכים הקהילתיים של המקום.

החלום של שירי הוא חדר מרפא בכל עיר ושכונה, שאנשים ידעו שיש להם מקום בטוח להיות בו.

החלל המרפא שירי באורוות האמנים. צילום: אירה מקיינקו

אבני אהוה: עסק שנולד ממילה טובה

יש עסקים שלא רק מוכרים מוצרים, אל גם מנסים להפיץ רעיון.

"אבני אהבה", של דריה דנוס ואופק מנדיל, התחיל מתוך רעיון פשוט: לקחת אבנים ירושלמיות ולכתוב עליהן מילים טובות.

מה שהחל כמחווה קטנה של אביה של דנוס הפך עם השנים למיזם חברתי שמטרתו להזכיר לאנשים את הכוח שיש למילים. כיום ניתן למצוא במקום מאות מסרים שונים, רובם מקוריים, שנכתבו במיוחד עבור הפרויקט.

אבני אהוה באורוות האמנים. צילום: אירה מקיינקו

מאז אירועי 7 באוקטובר, כאשר בני הזוג מצאו את עצמם נמלטים מהטבח בנובה, הפכה הפעילות גם לשליחות אישית. השניים תרמו אלפי אבנים לחיילים, משפחות שכולות, שורדי נובה, מפונים וחוזרי שבי.

"המטרה היא להעלות חיוך", אומרת דריה, ואחרי כמה דקות במקום קל להבין למה היא מתכוונת.

אבני אהוה. צילום: אירה מקיינקו

Cosmic House: המקום למי שמחפש משמעות

החנות המכושפת והצבעונית של יעל פרנס היא אחד האוספים הגדולים והמגוונים בארץ של קלפי השראה, מודעות, טיפול והתפתחות אישית.

Cosmic House באורוות האמנים. צילום: אירה מקיינקו

"קוסמיק האוס" מושכת אליה מטפלים, מנחים, יוצרים ואנשים שפשוט אוהבים לחקור עולמות פנימיים. המדפים עמוסים בערכות נדירות ובקלפים בשפות שונות, וכל ביקור במקום מרגיש כמו מסע קטן של גילוי.

הבונוס הוא העיצוב המזמין שלה, שמעניק תחושה של חנות כשפים כפרית.

Cosmic House באורוות האמנים. צילום: אירה מקיינקו

אומיקה: תכשיטים עם נשמה

כבר כחמש שנים שדניאלה דור היא חלק ממשפחת אורוות האמנים. לאחרונה עברה לחנות חדשה במתחם, שבה היא מציגה את התכשיטים שהיא יוצרת כבר למעלה מ-15 שנה.

אומיקה של דניאלה דור. צילום: אירה מקיינקו

העיצובים שלה משלבים עבודת יד, השראות מהטבע והמון אינטואיציה. לדבריה, רעיונות חדשים מגיעים אליה בכל רגע - לפעמים אפילו מתוך חלומות.

החנות מרגישה כמו סטודיו אישי שנפתח לקהל, מקום שבו כל פריט מספר סיפור קטן משלו.

אומיקה של דניאלה דור. צילום: אירה מקיינקו

"יש מאין" - Beija Flor: עיצוב ישראלי שמגיע לכל העולם

בין חללי האבן הישנים מסתתרת אחת מחנויות העיצוב המרשימות במתחם.

יש מאין, מאיה קוניבסקי. צילום: אירה מקיינקו

"יש מאין", או Beija Flor ("ציפור קטנה" בצרפתית), מותג ישראלי שצבר קהל נאמן בארץ ובעולם, מציע מגוון רחב של שטיחי ויניל, מפות שולחן ופריטי עיצוב לבית, כאשר המעצבת שעומדת מאחוריו היא מאיה קוניבסקי. המוצרים משלבים בין מסורת לעיצוב עכשווי, עם דוגמאות שמזכירות רצפות מצוירות, אריחים אירופיים וטקסטילים קלאסיים.

אביה כהן, שמנהלת את החנות, סיפרה לנו על לקוחות נאמנים שחוזרים שוב ושוב בעקבות החיבור למותג ולאסתטיקה הייחודית שלו.

יש מאין, מאיה קוניבסקי. צילום: אירה מקיינקו

שיר סול: יצירה בלי גבולות

אצל שיר סול אפרים קשה להגדיר בדיוק איפה תחום אחד מסתיים והשני מתחיל.

היא צורפת, יוצרת תכשיטים, עוסקת בקעקועים ומפתחת מוצרים המבוססים על צמחי מרפא. כל אלו נפגשים בחלל אחד קטן ואלגנטי.

העבודות שלה מושפעות מעולמות הטבע, הרוח והאמנות העצמאית, והן מושכות אליהן מבקרים שמחפשים משהו קצת אחר.

שיר סול אפרים. צילום: אירה מקיינקו

כשמסיימים את הסיבוב באורוות האמנים מבינים שהקסם של המקום לא נמצא רק במתחם, בחנויות או במוצרים. הוא נמצא באנשים. באלה שבחרו להקים כאן עסקים מתוך אהבה ליצירה, לקהילה ולמפגש אנושי. בעולם שממהר כל הזמן קדימה, אורוות האמנים מציעות משהו אחר לגמרי: מקום לעצור, להקשיב ולהתחבר לעצמנו, לאהובים שלנו וליצירה ישראלית מקורית.

הכותבת הייתה אורחת של קפה הצבי ואורוות האמנים.

אורוות האמנים בפרדס חנה כרכור. צילום: אירה מקיינקו