דוח מדאיג: בריחת מוחות וזינוק בעזיבה-140 אלף ישראלים עזבו בתוך 3 שנים ובריחת המוחות מחריפה

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

נתונים חדשים ומדאיגים של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס), בעיבוד מרכז המחקר והמידע של הכנסת, חושפים את עוצמת הטלטלה שעוברת על מאזן ההגירה של מדינת ישראל בשנים האחרונות. המסמך, שנכתב לבקשת חבר הכנסת גלעד קריב, יו"ר ועדת העלייה, הקליטה והתפוצות של הכנסת, מצביע על זינוק חד וחסר תקדים במספר הישראלים היוצאים לטווח ארוך, לצד צניחה חדה במספר התושבים החוזרים.

על פי הנתונים, מאזן ההגירה של הישראלים (ללא עולים חדשים ומתאזרחים נוספים) היה שלילי עמוק בין השנים 2022 ל-2024, ובמהלכן נגרעו מהמדינה כ-140,000 איש. בעוד שבשנים 2009–2021 עמד ממוצע המהגרים מישראל על כ-40,500 איש בשנה, הרי שהחל משנת 2022 נרשם שינוי מגמה חריף. בשנת 2022 זינק מספר המהגרים ל-59,400, ובשנת 2023 הגיע לשיא היסטורי של 82,800 איש – פי שניים לעומת שנת 2021. בשנת 2024 עמד מספר המהגרים על 69,500 איש. הירידה הקלה ב-2024 נרשמה למרות שברוב חודשי השנה מספר המהגרים היה גבוה מהחודש המקביל אשתקד, והיא נובעת בעיקר מהנתון המשתק, החריג והגבוה במיוחד שנרשם באוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל.

מנגד, חלה ירידה תלולה בנכונות של ישראלים לשוב ארצה. בשנת 2024 חזרו לישראל כ-18,800 איש בלבד, המספר הנמוך ביותר בשנים האחרונות המהווה כרבע בלבד מכמות המהגרים באותה השנה. לשם השוואה, הממוצע השנתי בין השנים 2009 ל-2024 עמד על כ-25,450 חוזרים.

הדוח הכלכלי-דמוגרפי מדגיש כי לא מדובר רק במשבר כמותי, אלא באיום ממשי על ההון האנושי של שוק התעסוקה והאקדמיה המקומית, כאשר המהגרים משכילים בצורה ניכרת בהשוואה לכלל האוכלוסייה.

"המהגרים מישראל ב-2022 (בגילי 25–64) התאפיינו ברמת השכלה גבוהה מזו של כלל האוכלוסייה: שיעור המהגרים בעלי תואר ראשון היה פי 1.5 משיעורם באוכלוסייה, שיעור המהגרים בעלי תואר שני היה פי שניים משיעורם באוכלוסייה, ושיעור המהגרים בעלי תואר שלישי היה פי 4.6 משיעורם באוכלוסייה."

ניתוח ארוך טווח המופיע במסמך מעלה כי מתוך כ-886,000 איש שקיבלו תארים אקדמיים בישראל בין השנים 1990 ל-2018, כ-6.2% שהו בחו"ל שלוש שנים ויותר נכון לשנת 2023. שיעור השוהים בחו"ל מבין מקבלי התואר השלישי (דוקטורט) מגיע ל-11.9%. תופעת "בריחת המוחות" בולטת במיוחד בתחומי הטכנולוגיה והמדעים: שיעור השוהים בחו"ל מקרב בעלי תארים במדעים מדויקים ובהנדסה גבוה משמעותית בהשוואה למדעי הרוח והחברה. בתואר השלישי, שיעור העוזבים הגבוה ביותר נרשם במתמטיקה (25%) ובמדעי המחשב (22%). בתארים הראשונים והשניים מובילים בוגרי מגמות המוזיקה, עם שיעורי שהות בחו"ל של 26% ו-22% בהתאמה.

בחינת מאפייני המהגרים מעלה כי נרשם שינוי דרמטי בקבוצות האוכלוסייה ובמקום הלידה. מספר היהודים המהגרים גדל בצורה ניכרת ב-2022 וב-2023, אך שיעורם מכלל המהגרים ירד מ-76% ב-2014 ל-58% ב-2023 (נמוך מחלקם באוכלוסייה העומד על 74%). לעומת זאת, נרשם זינוק חד במספר ובשיעור המהגרים המוגדרים כ"אחרים" (בעיקר עולים שאינם יהודים לפי חוק השבות), ששיעורם בקרב המהגרים זינק מ-16% ב-2014 ל-36% בשנת 2023 – נתון הגבוה פי שבעה מחלקם באוכלוסייה הכללית (5%).

הסבר מרכזי לכך טמון בגל העלייה שנרשם בעקבות מלחמת רוסיה-אוקראינה. הדוח מראה כי בשנת 2022 חל גידול חד במספר העולים שהיגרו מישראל בתוך שנתיים בלבד מעלייתם, ומגמה זו נמשכה והתרחבה בשנת 2023, אז עזבו 27,983 עולים טריים (רבים מהם עזבו עוד בתוך השנה הראשונה). במקביל, מציין הדוח כי חל גידול משמעותי גם במספרם של הישראלים הוותיקים (ילידי ישראל ועולים ותיקים) שהחליטו להגר. בנוסף, נרשמה מגמה ברורה של הגירת משפחות על חשבון צעירים רווקים: שיעור המהגרים הנשואים מקרב בני 15 ומעלה עלה ל-49% בשנת 2023, בעוד שיעור הרווקים ירד ל-41%.

אינדיקציה נוספת לרצונם של המהגרים להשתקע סופית מעבר לים מגיעה מנתוני המוסד לביטוח לאומי. ככלל, תושבותו של אדם השוהה בחו"ל נשללת אוטומטית לאחר חמש שנים, אך הוא רשאי לבקש את הפסקתה עוד קודם לכן אם העתיק את מרכז חייו.

לפי נתוני הביטוח הלאומי, בעשור האחרון, ובעיקר מאז שנת 2021, נרשמה מגמת גידול עקבית במספר הישראלים שביקשו מיוזמתם להפסיק את תושבותם. בקרב ישראלים ותיקים נרשם זינוק של כ-50% בשנת 2024 בלבד, עם כ-4,700 בקשות יזומות. בקרב העולים החדשים מספר הבקשות להפסקת תושבות זינק מכ-1,000 ב-2022 לכ-3,770 ב-2024.

מבחינה גיאוגרפית, הערים המובילות בשיעורי המהגרים מהן בשנת 2023 היו תל אביב-יפו, חיפה ונתניה. בערים אלו, כמו גם בבת ים ובאשדוד, שיעור המהגרים מתוך כלל העוזבים היה גבוה באופן ניכר מחלקן היחסי של ערים אלו באוכלוסיית המדינה, דבר המצביע על מוקדי הדחיפה המרכזיים של התופעה.