בקשה לתביעה ייצוגית נגד אל על: "שללה בסתר נקודות נוסע מתמיד תחת כסות של טיסות חילוץ"

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

בקשה לאישור תובענה ייצוגית הוגשה לבית המשפט המחוזי בחיפה נגד חברת אל על נתיבי אויר לישראל, ונגד חברת אל על הנוסע המתמיד.

התביעה, שהוגשה על ידי תומר ברם באמצעות עו"ד איל גולדנברג, תוקפת את מה שמכונה בבקשה "התנהלות שיטתית, מקפחת ושלא כדין מצד המשיבות, אשר מפרות באופן בוטה את התחייבויותיהן החוזיות והצרכניות כלפי חברי מועדון הנוסע המתמיד שלהן".

לפי כתב התביעה, חברת התעופה בחרה לנצל את מעמדה בתקופות חירום ביטחוניות, וסיווגה טיסות מסחריות יקרות כ"טיסות חילוץ" כדי למנוע מלקוחותיה צבירת הטבות, מבלי לתת על כך גילוי נאות. סכום התביעה הייצוגית מוערך בשלב זה בלמעלה מ-2.5 מיליון שקלים, כאשר סכום התביעה האישית של המבקש עומד על 115.5 שקלים.

פתיח כזה מציג תמונה מורכבת של יחסי הצרכן וחברות התעופה בעתות משבר ביטחוני בישראל. התביעה מתמקדת באירועים שהתרחשו בין היתר במהלך מבצע "שאגת הארי" ומבצע "עם כלביא", תקופות שבהן חברות זרות רבות ביטלו את טיסותיהן לישראל וממנה, ואל על נותרה שחקן מרכזי, ולעיתים בלעדי, בשמיים.

שילמו מחיר מופקע ונושלו מההטבות

עילת התביעה נולדה לאחר שתומר ברם, חבר מועדון הנוסע המתמיד בדרגת Matmid, רכש כרטיסי טיסה בכיוון אחד מפריז לתל אביב במרץ 2026, בעקבות ביטול טיסה קודמת שלו עקב המצב הביטחוני. עבור הכרטיסים שילם ברם סך של 391.51 אירו לכרטיס (השווה ערך ל-454.66 דולר באותה עת). כאשר ניסה לעדכן את הטיסה בחשבונו האישי, נתקל בהודעה המציינת כי מדובר ב"טיסה לא קיימת".

בפנייה רשמית לשירות הלקוחות של אל על באמצעות אפליקציית הוואטסאפ, נדהם הנוסע לטענתו לגלות את מדיניות החברה. מכתב התביעה עולה הציטוט המדויק מתוך חילופי הדברים עם נציגת השירות:
El Al Airlines: בדקתי עבורך את הנושא, מדובר על טיסת חילוץ, ולכן לא תקבל נקודות על טיסה זו.

Bram Tomer: על טיסות חילוץ לא מקבלים נקודות למרות ששילמתי עבור הטיסה כסף?

El Al Airlines: נכון, כי היא בסטטוס טיסת חילוץ.

Bram Tomer: אבל זאת לא טיסה בחינם. אנשים משלמים עליה כסף והרבה.

El Al Airlines: כן, המחיר היה בהתאם למצב, לצערי על טיסת חילוץ לא מקבלים נקודות.

בתביעה מודגש כי אל על הוסיפה "חטא על פשע". "אין עניינה של בקשת האישור דנן בתמחור הגבוה (שעורר ביקורת ציבורית רבה) של טיסות החילוץ אלא בכך שהמשיבות הוסיפו חטא על פשע - לא רק שגבו מחיר גבוה במיוחד אלא שאף שללו (מבלי לאמר זאת ללקוחות, לא בזמן אמת ולא בדיעבד) את הזכות לצבור נקודות ויהלומים".

חוזה אחיד ורשימת חריגים סגורה

הטיעון המשפטי המרכזי של התובע נשען על תקנון מועדון הנוסע המתמיד, המוגדר בתביעה כ"חוזה אחיד קלאסי שנוסח, עוצב והוכתב באופן בלעדי וחד צדדי על ידי המשיבות". התביעה מצטטת את סעיף 10.6 לתקנון, המפרט את המקרים שאינם מזכים בנקודות: "על אף האמור לעיל, טיסות בכרטיסי בונוס, טיסות חינם, טיסות מיוחדות, טיסות שכר, טיסות בחברות זרות, טיסות בהנחה, וכן כרטיסי טיסה לעובדי, פורשי אל על ובני משפחותיהם... לא יזכו בנקודות".

ב"כ המבקש מבהיר כי המונח טיסת חילוץ אינו מופיע בתקנון. "ברשימה זו לא נזכר המושג 'טיסת חילוץ', תהא הגדרתו אשר תהא". התביעה מפרקת את הניסיון האפשרי של אל על להסתתר תחת המונח העמום "טיסות מיוחדות" ומציינת כי הפרשנות הלשונית והתכליתית שוללת זאת: "המאפיין של הטיסות המוחרגות מצבירת נקודות כמפורט בסעיף 10.6 לתקנון היא שהן טיסות שעליהן לא שולם כלל או שולם מחיר מופחת... בעוד שעבור טיסות חילוץ שולם מחיר גבוה מהרגיל".

על פי עקרונות המשפט האזרחי, התביעה דורשת להחיל את הכלל של פרשנות נגד המנסח. "חוזה הניתן לפירושים שונים והיתה לאחד הצדדים לחוזה עדיפות בעיצוב תנאיו, פירוש נגדו עדיף על פירוש לטובתו. בענייננו, המשיבות הן שעיצבו את התקנון והן זו שקבעו את תנאיו, ולכן יש לפרש את התקנון לחובתן".

"הטעיה צרכנית חמורה"

מעבר להפרת החוזה וחובת תום הלב, התביעה מאשימה את אל על בהפרה חמורה של חוק הגנת הצרכן. "המשיבות ביצעו הטעיה צרכנית חמורה במחדל - הן הציגו באתרי האינטרנט ובמערכות ההזמנה שלהן כרטיסי טיסה למכירה במחיר מלא, תוך ידיעה כי הטיסה מוגדרת אצלן כ'טיסת חילוץ' אשר לשיטתן לא תזכה את הרוכש בנקודות... אך נמנעו מלגלות נתון מהותי זה לצרכן בעת רכישת כרטיס הטיסה".

התביעה קובעת כי מניעת ההטבות הללו מהווה פגיעה ברכושם של הלקוחות וגריפת רווחים שלא כדין לכיסה של החברה, דבר העולה לכדי עשיית עושר ולא במשפט. "נקודות ויהלומים במועדון הנוסע המתמיד של אל על הן בעלות שווי כספי מובהק. משגבו המשיבות תמורה כספית מלאה עבור הטיסה אך מנעו את הנקודות והיהלומים, הן נותרו עם פירות השווי הכספי של הנקודות אצלן והתעשרו שלא כדין על חשבון הלקוחות".

מיליוני חברים והערכת הנזק הכללי

הקבוצה המיוצגת שאותה מבקש ברם לייצג מוגדרת ככלל לקוחות המשיבות אשר רכשו בכסף כרטיסי טיסה באל על, שטיסתם לא זוכתה בנקודות או ביהלומים מהטעם שהוגדרה כטיסת חילוץ או כל כינוי דומה אחר, בשבע וחצי השנים שקדמו להגשת התביעה.

כדי לבסס את היקף התביעה הייצוגית, מפנה הבקשה לדוחות הכספיים הרשמיים של אל על לשנת 2025, מהם עולה כי מועדון הנוסע המתמיד מונה כ-3.58 מיליון חברים רשומים, וכי כ-54% מרוכשי כרטיסי הטיסה של החברה הם חברי מועדון. התחייבות אל על בגין צבירת נקודות עמדה בסוף שנת 2025 על סך של 280.2 מיליון דולר, נתון המוכיח כי מדובר בנכס שימושי ובעל ערך כלכלי מובהק מהמעלה הראשונה.

לצורך החישוב השמרני של הנזק הקבוצתי, התביעה מתבססת על נתוני רשות שדות התעופה לחודש מרץ 2026 בלבד, שבמהלכו טסו באל על 109,553 נוסעים תחת תנאי החירום של מבצע שאגת הארי. בהנחה שרק מחציתם חברי מועדון וששילמו עלות ממוצעת של כ-500 דולר לכרטיס, מציגה התביעה אומדן נזק לחודש יחיד זה: נזק של כ-3.166 מיליון שקלים בגין אי הענקת נקודות, וכ-3.8 מיליון שקלים נוספים בגין אי הענקת יהלומים המשמשים לשדרוג מעמד הנוסעים.

במסגרת הסעדים, מתבקש בית המשפט הנכבד להורות לאל על לחשוף את הנתונים המלאים של כלל טיסות החילוץ שבוצעו בשנים האחרונות, לחייב אותה לזכות רטרואקטיבית את חשבונות חברי הקבוצה בנקודות וביהלומים שנשללו, ולחלופין לפצותם בשווים הכספי הריאלי. כמו כן, מבוקש צו עשה אשר יורה לאל על לחדול לאלתר מהפרקטיקה האמורה.