תחזית רשות המיסים להכנסות מהיטל רווחי יתר זינקה לעד 74 מיליארד דולר

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

ההכנסות ארוכות הטווח של מדינת ישראל ממשאבי הטבע של המדינה רושמות זינוק משמעותי, כך עולה ממחקר מקיף של מרכז המחקר והמידע של הכנסת שנכתב עבור הוועדה לפיקוח על הקרן לאזרחי ישראל.

על פי הנתונים המעודכנים, רשות המיסים צופה כעת כי סך ההכנסות מהיטל רווחי יתר עד תום הפקת הגז והנפט יעמוד על טווח של בין 57.1 מיליארד דולר בתרחיש המזערי לבין 74 מיליארד דולר בתרחיש המרבי.

מדובר בתיקון דרמטי כלפי מעלה בהשוואה לתחזיות העבר. לשם השוואה, האומדן המקסימלי שפורסם בשנת 2022 עמד על 52.1 מיליארד דולר בלבד, נתון המצקף זינוק של כארבעים ושניים אחוזים בתרחיש האופטימי הנוכחי.

הכלכלנים מסבירים את השינויים הללו ואת התרחבות מנעד התחזיות במורכבות הפיננסית המאפיינת את ענף האנרגיה, ובקושי המובנה לחזות את כמויות ההפקה המדויקות ואת תנודות המחירים הגלובליות לאורך עשורים קדימה.

מבט מבפנים על צמיחת קרן העושר

הקרן לאזרחי ישראל, אשר הוקמה במטרה לנהל את כספי היטלי רווחי היתר לטובת הדורות הבאים תוך השקעתם מעבר לים, החלה את פעילותה הרשמית ביוני 2022, לאחר שנצברו בה למעלה ממיליארד שקלים חלוטים. נכון לסוף שנת 2025, הצטברו בקרן כספים חלוטים בהיקף של כחמישה מיליארד ושבע מאות מיליון שקלים, כאשר סך הנכסים המנוהלים בה, הכוללים גם את רווחי התשואות שנצברו, הגיע לרמה של 2.73 מיליארד דולר.

על פי מנגנון חלוקת הכספים הקבוע בחוק, תקציב המדינה נהנה מדי שנה מהזרמת שיעור מסוים מנכסי הקרן. בין השנים 2023 ל-2026 הועברו בפועל לתקציב המדינה כחמש מאות ארבעים ושישה מיליון וארבע מאות אלף שקלים. הדוח הכספי המאושר האחרון מראה כי היתרה הכוללת בקרן צמחה ל-2.79 מיליארד דולר, ובעקבות כך ההקצאה הצפויה לעבור לשקלים לטובת תקציב המדינה לשנת 2027 נאמדת בכ-97.7 מיליון דולר.

תמונת המצב הנוכחית של משק הגז

הפקת הגז הטבעי בישראל רשמה בשנת 2025 ירידה קלה והסתכמה ב-26.8 BCM, לעומת 27.1 BCM בשנה הקודמת. זוהי הפעם הראשונה בה נרשמת נסיגה שנתית בהפקה מאז החל לזרום גז ממאגר תמר. הירידה מיוחסת בעיקר להשבתת האסדות למשך אחד עשר ימים במהלך מבצע "עם כלביא" ביוני 2025, וכן להשבתות ממושכות נוספות שנרשמו במרץ 2026 בעקבות מבצע "שאגת הארי".

מתוך סך האספקה אשתקד, 14.4 BCM הופנו לצריכה המקומית והשאר, כ-12.4 BCM, הופנו לייצוא, כאשר שבעים ושניים אחוזים מהיקף הייצוא הועברו למצרים והיתרה לירדן.

מבנה צריכת האנרגיה המקומי מדגיש את התלות הגבוהה בגז הטבעי, כאשר כ-79.2 אחוזים מהצריכה המקומית מיועדים לייצור חשמל. נכון לשנת 2025, כ-74.1 אחוזים מכלל החשמל בישראל מופקים באמצעות גז טבעי, זינוק עצום לעומת 39 אחוזים בלבד בשנת 2010. במקביל, נרשמה צניחה דרסטית בשימוש בפחם המזהם, שירד מנתח של 58.6 אחוזים ב-2010 לפחות מעשרה אחוזים אשתקד.

מאגר לווייתן דוחה תשלומים אך מגדיל את הפוטנציאל

אף על פי שהתחזיות ארוכות הטווח משדרות אופטימיות, הדוח מציג גם נתון המעורר דאגה מסוימת בטווח הקצר: מועד תחילת תשלום היטל רווחי היתר ממאגר לווייתן, המאגר הגדול ביותר בישראל, נדחה שוב. בעוד שבדוחות המקוריים משנת 2019 העריכו כי המאגר יחל לשלם את ההיטל בשנת 2025, הרי שבדוח הנוכחי המועד המעודכן נדחה לשנת 2028.

לצד הדחייה בתשלומים, הנתונים הכלכליים היבשים של המאגר השתפרו פלאים. אומדן גודל המאגר עודכן כלפי מעלה בשיעור של כ-20.4 אחוזים והוא עומד כעת על 616 BCM. בנוסף, מחיר הגז הממוצע שנמכר מהמאגר, המפנה כ-84 אחוזים מתוצרתו לשווקי חו"ל, טיפס ל-5.58 דולר ל-MMBTU. השילוב של הגדלת כמויות הגז יחד עם עליית המחירים הוביל לכך שצפי סך ההיטלים שיזרמו מלווייתן לבדו עד לשנת 2064 זינק ל-42.4 מיליארד דולר, נתון המבטיח זרם הכנסות חסר תקדים לקופת המדינה בעשורים הבאים.