זינוק ברווחים וביקושי שיא לכיפת ברזל: החברות הממשלתיות מסכמות שנה מפתיעה

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

שנת 2025 תיזכר כאחת השנים המפתיעות והחזקות ביותר עבור המגזר העסקי הממשלתי בישראל. דוח רשות החברות הממשלתיות המתפרסם כעת מציג תמונה פיננסית איתנה במיוחד, שמנפצת את התחזיות המוקדמות. החברות הממשלתיות רשמו זינוק מרשים של כ-28% ברווח הנקי המאוחד, שהגיע לשיא של 9.8 מיליארד שקלים, לעומת 7.6 מיליארד שקלים בשנה הקודמת.

השיפור הדרמטי בשורה התחתונה מיוחס בעיקר לשיפור ניכר ברווחיות הגולמית והתפעולית של החברות הגדולות במשק, ובראשן החברות הביטחוניות.

ההישג הזה מרשים עוד יותר לאור העובדה שרמת הרווח בפועל עקפה ב-59% את היעד המקורי שהציבה רשות החברות לשנת 2025, שעמד על כ-6.1 מיליארד שקלים בלבד.

התעשיות הביטחוניות מובילות את הגידול

הכנסותיהן של החברות הממשלתיות חצו לראשונה את רף המאה מיליארד ושברו שיא חדש כאשר הסתכמו בכ113 מיליארד שקלים. מדובר בצמיחה של כ-11% לעומת הכנסות של כ-102 מיליארד שקלים בשנת 2024.

את הגידול המרכזי רשמו ענקיות הביטחון של ישראל, שנהנו מביקושי שיא בארץ ובעולם על רקע הלקחים המבצעיים מהמלחמה. חברת רפאל רשמה את הזינוק החד ביותר עם תוספת של כ-3.8 מיליארד שקלים להכנסותיה, בעוד שהתעשייה האווירית הגדילה את מכירותיה בכ-2.8 מיליארד שקלים.

לצד הביטחון, גם מגזר התשתיות והתחבורה תרם את חלקו לשורה העליונה. חברת נתע, האחראית על הקמת מערכת הסעת ההמונים בגוש דן, רשמה עלייה של מיליארד שקלים בהכנסות בזכות התקדמות העבודות בקווים הירוק והסגול וכן בקווי המטרו.

חברת החשמל תרמה עלייה של כ-0.6 מיליארד שקלים, בעיקר בשל גידול בהכנסות משירותי תשתית ועליית תעריפי החשמל לצרכן.

עם העלייה בפעילות נרשמה מטבע הדברים גם עלייה בעלויות. עלות ההכנסות של החברות צמחה בכ-7.4% והסתכמה ב-94.1 מיליארד שקלים. הגידול נבע ברובו מעלייה בעלויות הייצור והמכירה של רפאל (2.7 מיליארד שקלים), התעשייה האווירית (2.2 מיליארד שקלים) ונתע (מיליארד שקלים).

הזינוק התפעולי והתחזקות השקל

השילוב בין צמיחה מהירה בהכנסות לניהול עלויות מבוקר הוביל לזינוק פנומנלי של 64% ברווח התפעולי, שהעפיל ל-9.5 מיליארד שקלים לעומת 5.8 מיליארד שקלים אשתקד.

מעבר לשיפור התפעולי, החברות נהנו השנה מרוח גבית בשוקי המימון. הוצאות המימון נטו צנחו לרמה של 0.4 מיליארד שקלים בלבד, בהשוואה ל-1.3 מיליארד שקלים בשנת 2024.

הירידה החדה מיוחסת בעיקר לחברת החשמל, שהצליחה לצמצם את הוצאות הריבית שלה על רקע ירידת שער החליפין של הדולר והשפעתן החיובית של עסקאות הגנה פיננסיות. נזכיר כי במהלך שנת 2025 התחזק השקל משמעותית לרמה ממוצעת של 3.45 שקלים לדולר, לעומת 3.7 שקלים לדולר בשנת 2024.

מנגד, סעיף ההכנסות האחרות נטו רשם ירידה ל-1.8 מיליארד שקלים, לעומת 5.4 מיליארד שקלים אשתקד. ברשות החברות מבהירים כי הירידה אינה מעידה על חולשה, שכן התוצאות של אשתקד כללו הכנסות חד פעמיות גבוהות במיוחד ממכירת תחנת הכוח אשכול ומפינוי מתחם גיבורי ישראל של חברת החשמל.

המאזן מתרחב והציבור מגדיל את חלקו בחוב

מבט על המצב הכספי של הפורטפוליו הממשלתי מראה על התרחבות ניכרת של הפעילות. סך הנכסים של החברות (ללא נכסי פיקוח) טיפס לכ-293.6 מיליארד שקלים, צמיחה של כ-7% בתוך שנה.

הגידול בנכסים השוטפים נבע בעיקר מעלייה ביתרת הלקוחות והפיקדונות בתעשייה האווירית וברפאל, מה שמעיד על צבר הזמנות ענקי לשנים הקרובות. בנכסים לטווח ארוך נרשם גידול ברכוש הקבוע של חברת החשמל (3.5 מיליארד שקלים) וברכבת ישראל (3.7 מיליארד שקלים) עם הפעלתם לראשונה של פרויקטי תשתית ומסילות חדשים.

בצד ההתחייבויות, אלו צמחו בכ-6.5% והסתכמו ב-213 מיליארד שקלים. הגידול נובע מהנפקות אגרות חוב חדשות של חברת מקורות (1.5 מיליארד שקלים) וחברת החשמל (960 מיליון שקלים) וכן מעלייה של 4 מיליארד שקלים בסובסידיות לזמן ארוך ממשרד התחבורה לרכבת ישראל.

ההון העצמי של החברות צמח בכ-7.9 מיליארד שקלים והגיע ל-89.8 מיליארד שקלים, בין היתר בזכות עלייה בקרנות ההון למדידה מחדש של תוכניות פנסיה בחברת החשמל וגידול ביתרת העודפים.

איגרות החוב ממשיכות להוות נדבך מרכזי במימון פיתוח התשתיות. נכון לסוף 2025, היקף החוב של החברות הממשלתיות הנסחר בבורסה בתל אביב עמד על 43.3 מיליארד שקלים.

הדוח מצביע על מגמה מעניינת של מעבר מחוב מוסדי לחוב סחיר לציבור הרחב. שיעור החוב הציבורי מתוך סך אגרות החוב של החברות הממשלתיות עלה השנה לכ-84%, בהשוואה לכ-82% בשנת 2024, צעד שמגביר את השקיפות והמשמעת הפיננסית בחברות אלו.

מבט קדימה: הכלכלה מתאוששת והתחזיות אופטימיות

התוצאות החזקות של החברות הממשלתיות מתכתבות היטב עם המגמה הכללית במשק הישראלי. שנת 2025 סימנה את תחילת ההתאוששות הכלכלית מהמלחמה, כאשר התוצר המקומי הגולמי צמח ב-2.9% לעומת אחוז אחד בלבד בשנת 2024. בניגוד לשנה שעברה שבה הצמיחה נשענה בעיקר על הוצאות הממשלה, השנה הרכב הצמיחה נחשב לבריא בהרבה ונסמך על זינוק של 5.7% בייצוא, עלייה של 7.4% בהשקעות המקומיות, והתאוששות בצריכה הפרטית.

גם שוק העבודה הפגין יציבות כאשר שיעור האבטלה נותר נמוך סביב 3%, והאינפלציה חזרה לתוך טווח היעד במחצית השנייה של השנה, מה שאיפשר לבנק ישראל להפחית את הריבית לרמה של 4.25%.

אמון המשקיעים בא לידי ביטוי גם בשוק ההון, כאשר מדד תל אביב 125 שבר השנה שיא כל הזמנים, ופרמיית הסיכון של המדינה (הסי די אס) רשמה ירידה.

ברשות החברות צופים כי מגמת הצמיחה תימשך גם בשנים הבאות. לפי התחזיות הרשמיות לשנים 2026 עד 2028, הכנסות החברות הממשלתיות צפויות לחצות את רף ה-122 מיליארד שקלים כבר בשנה הבאה, ולהגיע לכ-141 מיליארד שקלים בשנת 2028.

הרווח הנקי המאוחד בשלוש השנים הבאות צפוי לנוע בטווח יציב של בין 7.6 ל-9.5 מיליארד שקלים בשנה, וממצב את החברות הממשלתיות כעוגן כלכלי חיוני עבור תקציב המדינה והמשק הישראלי כולו.