קרב על החיסיון הבנקאי: יזמית נדל"ן דורשת לחשוף את בעל החשבון שקיבל כ-3.8 מיליון שקל בטענת במרמה
חברת מגדל טופ נדל"ן פנתה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בדרישה להסיר את החיסיון הבנקאי ולחייב את בנק לאומי לחשוף את פרטי בעל החשבון שאליו הועברו הכספים. במקביל מבקשת החברה להטיל עיקול זמני על הכספים ולחשוף את תנועות החשבון
הונאה. צילום: Shutterstock חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
חברת מגדל טופ נדל"ן בע"מ הגישה לבית המשפט המחוזי בתל אביב בקשה למתן צו עשה וסעד הצהרתי נגד בנק לאומי, במסגרתה היא מבקשת לחייב את הבנק לחשוף את פרטי בעל חשבון פרטי שאליו הועברו, לטענתה, במרמה 3,807,138 שקלים.
לטענת החברה, הכספים הועברו לאחר שקיבלה שוברי אגרות והיטלים מזויפים שנחזו להיות של עיריית תל אביב יפו, ובהסתמך עליהם ביצעה שתי העברות בנקאיות מחשבון הליווי שלה בבנק הפועלים לחשבון בבנק לאומי. עוד נטען כי במקביל נמסר לה היתר בנייה מזויף הנושא חתימות דיגיטליות של גורמים בעירייה.
על פי כתב התביעה, התרמית התגלתה לאחר שעיריית תל אביב הודיעה כי מדובר במסמכים מזויפים וכי לצורך קבלת היתר הבנייה האמיתי נדרשת החברה לשלם לעירייה למעלה מ-9.5 מיליון שקלים. בעקבות האירוע הוגשה תלונה למשטרה ורשם הקבלנים פרסם אזהרה בנושא.
החברה, המיוצגת על ידי עורכי הדין מרדכי אינהורן, אור אינהורן וליטל לוי, טוענת כי פנתה יחד עם בנק הפועלים לבנק לאומי בבקשה לקבל את פרטי החשבון שאליו הועברו הכספים, אולם נענתה בשלילה בטענה לחיסיון בנקאי.
במסגרת ההליך מבקשת החברה כי בית המשפט יורה לבנק למסור את פרטיו המלאים של בעל החשבון, לרבות שם, מספר תעודת זהות, כתובת ופרטי התקשרות. בנוסף מתבקש הבנק להעביר את מסמכי פתיחת החשבון, מסמכי "הכר את הלקוח", הצהרות לפי חוק איסור הלבנת הון, וכן את דפי החשבון ופירוט כלל התנועות שבוצעו בו.
לטענת החברה, מסמכים אלה חיוניים לצורך איתור הגורמים המעורבים במרמה, הגשת תביעת השבה ומעקב אחר מסלול הכספים, לרבות בדיקה האם חלק מהסכום עדיין מצוי בחשבון.
בכתב התביעה נטען כי החיסיון הבנקאי אינו מוחלט וכי בנסיבות של חשד למעשי מרמה הוא נסוג מפני האינטרס הציבורי בחקר האמת ובמיצוי הדין. עוד נטען כי אין הצדקה להמשך שמירת החיסיון כאשר הכספים שיועדו לכאורה לעיריית תל אביב הועברו לחשבון פרטי.
במקביל מבקשת החברה מבית המשפט להוציא צווי עיקול זמניים במעמד צד אחד על הכספים המצויים בחשבון ובכל חשבון נוסף של בעליו בבנק לאומי, עד לסכום של 3,807,138 שקלים. בנוסף היא מבקשת להורות לבנק למסור באופן מיידי מידע על יתרת החשבון, פירוט התנועות שבוצעו בו ולשמר את כלל המסמכים הרלוונטיים, בטענה שכל עיכוב עלול לאפשר את העלמת הכספים.






