רופאי המשפחה בפסגה, והתורים משתרכים: מה חושבים הישראלים על מערכת הבריאות?

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

ישראלים רבים נוהגים להתלונן על מערכת הבריאות, אך נתונים חדשים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מתוך "הסקר החברתי 2025" מגלים כי בפועל, מרבית הציבור מביע שביעות רצון גבוהה מהטיפול הרפואי ומהיחס של הצוותים.

הסקר, שמקיף מדגם של 6,452 משיבים בני 20 ומעלה המייצגים כ-6.3 מיליון איש, מצביע על מגמת שיפור ברורה לעומת נתוני שנת 2015, לצד אתגרים מבניים מוכרים בתחומי הזמינות וזמני ההמתנה.

בסך הכל, 77% מהאוכלוסייה תופסים את תפקוד מערכת הבריאות כ"טוב מאוד" או כ"טוב", כאשר בקרב הציבור הערבי שיעור זה מגיע ל-92% לעומת 73% בקרב הציבור היהודי. מדובר בעלייה משמעותית בהשוואה לשנת 2015, אז רק 15% מהציבור העריכו את תפקוד המערכת כ"טוב מאוד", לעומת 23% שעשו זאת בסקר הנוכחי.

רופאי המשפחה זוכים לאמון גורף

הציון הגבוה ביותר במערכת ניתן לרופאי המשפחה. 78% מהישראלים ביקרו אצל רופא משפחה בשנה האחרונה, ורמת שביעות הרצון מהם כמעט מוחלטת: 96% מהמבקרים היו מרוצים מהיחס של רופא המשפחה, ו-98% הרגישו שהרופא והצוות הרפואי התייחסו אליהם בכבוד.

בנוסף, 92% היו מרוצים ממיקום המרפאה ונגישותה, ו-95% העריכו את הטיפול שקיבלו באופן חיובי ("טוב מאוד" או "טוב"). רק ל-20% מהמטופלים הפריע זמן ההמתנה לרופא המשפחה.

האשפוז משתפר אך הצפיפות מפריעה

במהלך השנה האחרונה, 15% מהציבור (כ-932 אלף איש) אושפזו בבתי החולים הכלליים, ו-23% נוספים ליוו בן משפחה מקרבה ראשונה לאשפוז. מבין אלו שחוו אשפוז באופן ישיר או עקיף, 81% היו מרוצים מהטיפול הרפואי שניתן להם, בעוד ש-17% (המהווים כ-409.3 אלף איש) דיווחו כי לא היו מרוצים.

היחס של הצוותים הרפואיים במחלקות האשפוז זכה ל-85% שביעות רצון, כאשר ערבים מרוצים מהיחס יותר מיהודים (89% לעומת 84%). מנגד, התנאים הפיזיים (מספר האנשים בחדר, האוורור, האוכל והניקיון) נותרו נקודת תורפה: כרבע מהמאושפזים (24%) הביעו חוסר שביעות רצון מתנאים אלו. בנוסף, ל-29% מהמשיבים הפריע זמן ההמתנה לקבלת האשפוז.

חצי מיליון ישראלים לא מרוצים מהטיפול במיון

חדרי המיון ממשיכים להוות מוקד של חיכוך ולחץ. 22% מהציבור ביקרו בחדר מיון בשנה האחרונה ו-21% ליוו אדם אחר. 75% היו מרוצים מהיחס של אנשי הצוות הרפואי במיון - שיפור לעומת 69% בשנת 2015. עם זאת, כחצי מיליון ישראלים (20%) העריכו את הטיפול שניתן להם במיון באופן שלילי, ו-32% (כ-867.9 אלף איש) לא היו מרוצים מהתנאים הפיזיים במקום.

התלונה המרכזית בחדרי המיון נוגעת לזמן ההמתנה הממושך, אשר הפריע לשלושה מכל חמישה מבקרים (61%). הנתונים חושפים הבדלים משמעותיים בין המחוזות: בעוד שבמחוז ירושלים 52% התלוננו על משך ההמתנה במיון, במחוז חיפה הנתון זינק ל-69%, ובמחוז המרכז ל-65%.

ממתינים חודשים לרופא מומחה

52% מהישראלים ביקרו בשנה האחרונה אצל רופא מקצועי (כמו אורתופד, עיניים או עור). בעוד ש-92% היו מרוצים מהיחס של הרופא המקצועי, הבעיה הקשה ביותר בתחום זה היא זמינות התורים:

37% בלבד המתינו עד שבועיים מיום הזמנת התור.
23% המתינו בין שבועיים לחודש.
24% (כ-802.3 אלף איש) נאלצו להמתין בין חודש לשלושה חודשים.
9.9% (כ-326.4 אלף איש) המתינו יותר משלושה חודשים לביקור.

ההמתנה ארוכה במיוחד אצל רופאים מומחים ספציפיים: 67% מהפונים לגסטרולוג, 62% מהפונים לרופא פנימי ו-60% מהפונים לנוירולוג או אורולוג נאלצו להמתין יותר משבועיים לתורם. ל-37% מכלל הפונים לרופאים מקצועיים הפריע זמן ההמתנה במרפאה עצמה. בנוסף, ל-30% מהמטופלים אין רופא אחד אשר מרכז ומסנכרן את כלל הטיפול הרפואי בהם.

בגלל ההמתנה: הרפואה הפרטית פורחת

התורים המשתרכים ברפואה הציבורית דוחפים חלק ניכר מהציבור אל הזרוע הפרטית. 19% מהציבור (כ-1.2 מיליון איש) השתמשו בשנה האחרונה בשירותי בריאות פרטיים (באמצעות ביטוח משלים, ביטוח פרטי או תשלום מלא). נתון זה נותר יציב בהשוואה לשנת 2015.

הסיבה המרכזית לפנייה לרפואה הפרטית היא הקדמת תור (38% מהפונים). סיבות בולטות נוספות הן האפשרות לבחור את הזהות של הרופא המטפל (31%) וקבלת שירות שאינו כלול בסל של קופות החולים (24%).

הסקר חושף קשר ישיר בין מצב כלכלי לשימוש ברפואה פרטית: בעוד שרק 11% מבעלי הכנסה חודשית ברוטו לנפש הנמוכה מ-2,000 ש"ח פנו לרפואה פרטית, השיעור מזנק ל-25% בקרב אלו שהכנסתם לנפש גבוהה מ-4,000 ש"ח.

גיאוגרפית, תושבי תל אביב-יפו מובילים בשימוש ברפואה פרטית עם 27%, אחריהם תושבי חיפה עם 24%, ובתחתית הרשימה תושבי ירושלים עם 12% בלבד (אם כי בקרב האוכלוסייה היהודית בירושלים השיעור עומד על 17%).

פערי בריאות בפריפריה ופערי שפה

הסקר מציף גם אתגרי נגישות ואי-שיוויון במערכת. 12% מבני ה-20 ומעלה (כ-348.4 אלף איש) דיווחו כי הם מתקשים לקבל שירותים רפואיים בששל בעיות שפה.

קושי זה בולט במיוחד בקרב הציבור הערבי, שם 16% מדווחים על קשיי שפה, כאשר הפער מובהק לרעת הנשים הערביות (22% מהן חוות קושי, לעומת 10% מהגברים הערבים). בנוסף, 14% מהישראלים מתקשים למצוא מידע ברור על זכויותיהם במערכת הבריאות.

בכל הנוגע לזמינות שירותי רפואה דחופה (כמו מוקדי קופות חולים, טר"ם או חדרי מיון), 76% מהציבור מדווחים כי קיימים שירותים כאלו באזור מגוריהם. עם זאת, בפריפריה תמונת המצב פחות מעודדת: 29% מתושבי אזור יהודה והשומרון ו-28% מתושבי מחוז הצפון מדווחים על היעדר שירותי רפואה דחופה הזמינים עבורם (מבחינת מרחק, עלות או שעות פתיחה).

למרות הפערים, רוב הישראלים (68%) חשים כי מערכת הבריאות מספקת כיום שירותים באופן שוויוני ללא הבדלי מין, גיל ומגזר - שיפור דרמטי לעומת שנת 2015, אז רק 27% העריכו את המערכת כשוויונית "במידה רבה", בהשוואה ל-40% בסקר הנוכחי.

המהפכה הדיגיטלית כבר כאן

אחת מנקודות האור הבולטות בסקר היא האימוץ הנרחב של שירותי הבריאות הדיגיטליים.

68% מהציבור השתמשו באינטרנט כדי לחפש מידע רפואי בשלושת החודשים שקדמו לסקר, ו-72% השתמשו ברשת לצורך קבלת שירותים מקופת החולים שלהם (כמו קביעת תורים, צפייה בתוצאות בדיקות או פנייה מקוונת למרפאה).

השימוש בדיגיטל נפוץ במיוחד בקרב בני 20 עד 64 (76%) ובקרב אקדמאים (88%). מעבר לכך, נרשמה שביעות רצון פנומנלית מהטכנולוגיה: 93% מהמשתמשים בשירותים המקוונים העידו כי הם עונים על צורכיהם במידה רבה או במידה מסוימת.