הגירעון צנח, הכנסות המדינה זינקו: אבל יש גם כוכבית

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

שיפור דרמטי נרשם במצבה הפיננסי של ישראל במחצית הראשונה של שנת 2026. על פי האומדן הראשוני לביצוע התקציב שפרסם אתמול (ד') החשב הכללי במשרד האוצר, הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים התכווץ ועמד על כ-3.3% מהתוצר (כ-73 מיליארד שקלים), ירידה חדה של כ-0.4 נקודות אחוז לעומת חודש מאי, אז עמד הגירעון המצטבר על 3.7%.

הגירעון החודשי של חודש יוני לבדו הסתכם בכ-8.6 מיליארד שקלים. מדובר בחיתוך של כמעט מחצית מהגירעון שנמדד ביוני אשתקד, אשר עמד על כ-16.8 מיליארד שקלים. בעקבות הגירעון החודשי, ולאחר חמישה חודשים רצופים שבהם נשמר עודף תקציבי מצטבר, עברה המדינה לגירעון מצטבר מתחילת השנה בגובה של כ-6.8 מיליארד שקלים. עם זאת, נתון זה נמוך משמעותית מהגירעון המצטבר בתקופה המקבילה אשתקד, שעמד על כ-32.4 מיליארד שקלים.

הגורם המרכזי לצמצום הגירעון הוא מגמת העלייה החדה בהכנסות המדינה, לצד ריסון יחסי בצד ההוצאות. הכנסות המדינה מתחילת השנה הסתכמו בכ-307 מיליארד שקלים, המהווים גידול מצטבר של כ-11.4% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד (אז עמדו ההכנסות על כ-275.7 מיליארד שקלים).

את הזינוק מובילה גביית המסים, שרשמה עלייה מרשימה של כ-14.4% מתחילת השנה והסתכמה בכ-297 מיליארד שקלים. ההכנסות ממסים ישירים זינקו ב-17.9% לרמה של כ-181.7 מיליארד שקלים, בעוד שההכנסות ממסים עקיפים עלו ב-9.3% והסתכמו בכ-109.6 מיליארד שקלים. בחודש יוני לבדו עמדו הכנסות המדינה על כ-45.7 מיליארד שקלים.

מנגד, הוצאות הממשלה (ללא מתן אשראי) רשמו ריסון משמעותי במחצית הראשונה של השנה. מתחילת השנה הסתכמו ההוצאות בכ-313.8 מיליארד שקלים, גידול מתון של כ-1.9% בלבד לעומת התקופה המקבילה אשתקד , נתון הנמוך משמעותית מקצב הגידול השנתי המתוכנן בתקציב המקורי, שעמד על כ-7.4%.

עם זאת, באוצר מדגישים כי מדובר במצב זמני, שכן במחצית השנייה של השנה צפוי גידול ניכר בקצב הוצאות הממשלה. מתוך תקציב ההוצאות, הוצאות המשרדים האזרחיים דווקא התכווצו ב-1.6% מתחילת השנה, בעוד שהוצאות מערכת הביטחון רשמו עלייה של כ-8.7% והסתכמו בכ-88.2 מיליארד שקלים. בנוסף, נרשם זינוק חד בתשלומים מקרן הפיצויים: מתחילת השנה שולמו מהקרן כ-7.8 מיליארד שקלים, כאשר למעלה ממחצית מהסכום, כ-4.0 מיליארד שקלים, שולמו במהלך חודש יוני לבדו.

מנתוני החשב הכללי עולה כי יעד הגירעון הרשמי לשנת 2026 עומד על 4.9% מהתוצר, כך שהביצוע הנוכחי (3.3%) מותיר לממשלה כרית ביטחון פיסקלית רחבה להמשך השנה.

לצורך מימון הפעילות והגירעון, הסתמך האוצר בעיקר על השוק המקומי. מתחילת השנה ביצע האוצר גיוס חוב מקומי ברוטו בהיקף של כ-105.8 מיליארד שקלים, ולאחר פירעונות קרן מקומיים של כ-62.4 מיליארד שקלים, הסתכם גיוס ההון המקומי נטו בכ-43.3 מיליארד שקלים. באפיק הבינלאומי, גיוס החוב בחו"ל נטו מתחילת השנה עמד על כ-14.8 מיליארד שקלים (גיוס ברוטו של 23.7 מיליארד שקלים מול פירעונות של 9.0 מיליארד שקלים). תקבולי המדינה מהפרטה (בעיקר מכירת קרקעות) תרמו עוד כ-3.7 מיליארד שקלים למאמצי המימון.