השקל חוגג - אבל המשק משלם את המחיר: כמעט אחד מכל חמישה עסקים כבר נפגע

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

המגמה המובהקת של התחזקות השקל מול המטבע האמריקאי בחודשים האחרונים נותנת את אותותיה ומכה בעורקי המשק הישראלי. סקר מגמות בעסקים לחודש יוני 2026, שפרסמו הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה ובנק ישראל, מציג תמונת מצב מורכבת של השפעות הפיחות בדולר על הפעילות העסקית. על פי הנתונים, בחצי השנה האחרונה ירד שער החליפין מכ3.3 ש"ח לדולר בסוף שנת 2025 לפחות מ3 ש"ח לדולר בחודש יוני 2026.

השינוי החד הוביל לפגיעה ממוקדת אך משמעותית: כ18% מהחברות במשק הושפעו לרעה מהפיחות, לעומת כ3% בלבד שהושפעו לטובה. שאר העסקים לא דיווחו על השפעה מהותית. הסקר הייעודי, שהופנה למנהלי עסקים עם חמש משרות שכיר ומייצג כ67,000 עסקים, חושף הטרוגניות דרמטית בין ענפי הכלכלה השונים ומשרטט את דרכי ההתמודדות של המנהלים עם המציאות המטבעית החדשה.

ההייטק מדמם, ענף הבינוי כמעט ולא מרגיש

הפגיעה של הדולר החלש אינה מתחלקת באופן שווה בין המגזרים. בעוד ענפים מסוימים חשופים לחלוטין לתנודות גלובליות, אחרים נותרים מוגנים יחסית בזכות פעילות מקומית.

ענפי ההייטק והפיננסים: רשמו את שיעור הפגיעה הגבוה ביותר. כמעט אחד מכל שני עסקים (49%) דיווח על פגיעה בפעילות, כאשר במונחי מועסקים מדובר ב58% מהעובדים במגזר זה.

ענפי התעשייה (ללא הייטק): חוו גם הם טלטלה קשה, כאשר 28% מהעסקים המייצגים 41% מהמועסקים בענף דיווחו על השפעה שלילית.

ענף הבינוי: נותר היציב ביותר מול השינויים, עם 9% בלבד מהעסקים שדיווחו על פגיעה לרעה.

אחד הממצאים המפתיעים בסקר נוגע לערוצי התמסורת של שער החליפין. בעוד שצפוי היה כי חברות עתירות יצוא (הכנסות מחו"ל בהיקף של יותר ממחצית מהפדיון) יהוו את עיקר הנפגעים והן אכן מהוות כ30% מהעסקים שנפגעו הרי שכשליש (33%) מהעסקים המדווחים על פגיעה הם דווקא עסקים המבוססים על השוק המקומי, ללא יצוא כלל או עם שיעור יצוא נמוך במיוחד.

בנק ישראל והלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מסבירים כי הפגיעה בעסקים המקומיים הללו נובעת מכמה גורמים משולבים:

"היא יכולה לנבוע מתמחור של מוצרים או של חוזים מקומיים המוצמדים ישירות לדולר, או לחלופין מתלות בענף התיירות ונסיגה בצריכה של תיירים זרים בשל התייקרות השהייה בארץ. כמו כן, חברות רבות משמשות כקבלי משנה וכספקים לחברות הייטק ולחברות תעשייתיות עתירות יצוא, והפגיעה הכלכלית בהן מתגלגלת לעיתים גם ליצרנים מקומיים שאינם יצואנים."

בניתוח גורמי החשיפה הישירים למטבע חוץ בקרב החברות שנפגעו, כ48% מהמדווחים ציינו את ההכנסות במטבע חוץ כגורם המרכזי, כ22% סימנו חוזים או מחירים בשוק המקומי הצמודים למטבע חוץ, ו17% הצביעו על הוצאות במטבע זר.

הסקר מציג תמונה מדאיגה לגבי היכולת של העסקים הקטנים והבינוניים להגן על עצמם פיננסית. בכ7% בלבד מסך החברות שפעילותן נפגעה עושים שימוש בגידור פיננסי. עם זאת, חברות אלו מעסיקות כ18% מהמועסקים בקבוצה זו, מה שמצביע על כך שאסטרטגיית הגידור נפוצה בעיקר בקרב החברות הגדולות במשק. בקרב החברות המגדרות, כ58% מהמועסקים עובדים בחברות שבהן הגידור מבוצע לטווח בינוני של יותר מחצי שנה, וכ22% בחברות שבהן הגידור הוא לטווח קצר של עד שלושה חודשים.

בהיעדר כלים פיננסיים, נאלצים המנהלים לנקוט צעדים תפעוליים וכלכליים כואבים:

ספיגה בשולי הרווח: הצעד הנפוץ ביותר. 34% מהחברות שנפגעו בחרו לספוג את ירידת השער ישירות ברווחיות שלהן.

עדכון מחירים: כ-19% מהחברות ציינו כי בעקבות תנאי השוק החדשים הן מעדכנות את מחירי המכירה שלהן בשוק המקומי או בחו"ל.

בלימת צמיחה: כ-15% מהעסקים נקטו בצעדים קשיחים ודיווחו כי דחו או צמצמו השקעות, רכישות ציוד, גיוסי עובדים או הרחבת פעילות.

גלגול המחירים לצרכן: מהיר משחשבנו

עבור הצרכן הישראלי, התחזקות השקל עשויה להביא לשינוי במחירים מהר מהצפוי, אך לאו דווקא בכיוון המבוקש במקומות שבהם העסקים חווים התייקרות תשומות או פגיעה בחוזים. מנתוני הסקר עולה כי ההשפעה על מחירי המכירה מתרחשת בטווח זמן קצר יחסית: כ23% מהעסקים דיווחו על השפעה על מחירי המכירה בתוך חודש, וכ22% בתוך חודש עד שלושה חודשים. מנגד, בכ18% מהחברות השינויים בשער החליפין אינם מגולמים כלל לשינויים במחירי תוצרת החברה.

בחלוקה ענפית, יותר ממחצית מהעסקים שנפגעו בענפי התעשייה והבינוי צופים כי השינוי בשער החליפין ישפיע על מחירי המכירה של התוצרים בתוך שלושה חודשים לכל היותר (46% בתעשייה ללא הייטק, 51% בהייטק ופיננסים, ו56% בבינוי). זאת לעומת כ30% בלבד בענפי המסחר, שבהם היכולת או הצורך לגלגל את המחירים במהירות נמוכים יותר.