סליחה, טעינו: נאס"א גילתה שהאסטרואיד המסתורי שהתקרב לכדור הארץ הוא בכלל משהו אחר

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

מחקר חדש בהובלת מדענים ממעבדת ההנעה הסילונית (JPL) של נאס"א בדרום קליפורניה, חשף את זהותו של עצם מסתורי הקרוב לכדור הארץ.

החוקרים הצליחו לעשות זאת באמצעות מעקב מדויק אחר תנועתו בחלל ושימוש במצפי כוכבים רבי עוצמה המסוגלים לצלם עצמים שמימיים עמומים במיוחד. לעצם זה יש "אישיות כפולה": תצלומים קודמים לא הראו פעילות אופיינית לשביטים, ולכן סברו כי מדובר באסטרואיד. אולם לאחרונה התברר כי תנועתו אינה סדירה - מאפיין המזוהה דווקא עם שביטים.

התעלומה החלה ב-28 באוגוסט 2025, כאשר העצם, שכונה באופן זמני 1998 SH2, חלף בבטחה במרחק של כ-2 מיליון מייל (3 מיליון קילומטרים) מכדור הארץ במהלך מסלולו בן 4 שנים וחצי סביב השמש.

חוקרים שתכננו לצפות ב-1998 SH2 באמצעות מערכת המכ"ם הפלנטרי של רשת החלל העמוק (DSN) של נאס"א, חישבו את מיקומו על סמך נתוני מסלול קודמים והתחשבו בהשפעת כוח הכבידה של השמש וכוכבי הלכת. אולם, כאשר העצם לא הופיע במקום שבו היה אמור להימצא, הם הבינו שמשהו בלתי צפוי משפיע על תנועתו.

באמצעות אסטרומטריה אופטית - שיטה למדידה מדויקת של מיקום עצמים בשמיים, הצליחו החוקרים לזהות את מקור הסטייה.

לדברי דוידה פרנוקיה, מהנדס ניווט במרכז לחקר עצמים קרובי-ארץ של נאס"א ב-JPL והחוקר הראשי של המחקר: "לאחר שמדדנו את ההפרעות הלא-כבידתיות המשפיעות על תנועתו של 1998 SH2 והבנו שהן אינן מתאימות לאסטרואיד, חשדנו שמדובר בשביט פעיל".

למרות שמסלולו של 1998 SH2 היה מתועד היטב בין השנים 1998 ל-2016, הוא השלים שתי הקפות סביב השמש מבלי שנצפה שוב בטלסקופים, עד לניסיונות התצפית של ה-DSN בשנת 2025.

ניתוח כלל התצפיות שנאספו מאז גילויו בשנת 1998 הראה כי קיימות הפרעות במסלולו, והחוקרים העלו השערה שהעצם פולט כמויות קטנות של גז לחלל. פליטת הגז יוצרת דחף זעיר, הגורם לסטייה מהמסלול החזוי. התהליך מתרחש כאשר חום השמש מחמם קרח המעורב בחומר סלעי והופך אותו לגז. אצל שביטים רגילים פעילות זו יוצרת את הזנב הבוהק ואת ה"הילה" (Coma) - מעטפת של גז ואבק המקיפה את גרעין השביט. אולם, כאשר כמות הגז והאבק קטנה במיוחד, רוב המצפים אינם מסוגלים להבחין בהם.

המעבר הקרוב של 1998 SH2 ליד כדור הארץ באוגוסט 2025 סיפק הזדמנות אידיאלית לחפש סימנים חזותיים לפעילות שביטית. החוקרים פנו לאסטרונומים במצפה Canada-France-Hawaii Telescope, לטלסקופ הדני של המצפה האירופי הדרומי (ESO) בלה סייה שבצ'ילה, וכן לטלסקופ הגדול מאוד (Very Large Telescope - VLT) של ESO בהר סרו פראנל שבצ'ילה.

לדברי האסטרונום אוליבייה היינו מהמצפה האירופי הדרומי, ממחברי המחקר: "התמונות שאספנו הראו זנב חלש אך ברור, ובכך אישרו ש-1998 SH2 הוא אכן שביט. כך המדע פועל - מעלים השערה ואז יוצאים לבדוק אותה. הנתונים האלה היו בדיוק מה שנדרש כדי לאשר את ההשערה שלנו".

עוד נמסר כיהמחקר שופך אור גם על קבוצה מסתורית עוד יותר של עצמים המכונים "שביטים אפלים" (Dark Comets). בדומה ל-1998 SH2, גם שביטים אפלים מפגינים הפרעות משמעותיות במסלולם, אך אינם מציגים סימנים גלויים לפעילות שביטית - אין זנב, אין הילה ואין פליטת גז הנראית לעין. כמו כו, ניתוח מדויק של תנועת כל העצמים הקרובים לכדור הארץ באמצעות נתוני אסטרומטריה, עשוי לחשוף עצמים נוספים שסווגו בעבר כאסטרואידים, אך למעשה הם שביטים.

לדברי פרנוקיה: "המחקר הזה מדגיש את החשיבות של מעקב רציף אחר עצמים קרובי-ארץ. פליטת הגז גורמת לכך שמסלולם של שביטים מושפע הרבה יותר מאשר מסלולם של אסטרואידים. זיהוי ההפרעות הללו יכול להיות כלי חשוב בהגנה הפלנטרית, שיעזור להבין אילו עצמים הם למעשה שביטים, כיצד מסלוליהם משתנים וכיצד הדבר משפיע על הסיכון האפשרי לפגיעה בכדור הארץ".