תל אביב 32°c
ניו יורק 20°c
לונדון 21°c
פריז 19°c
ברלין 17°c
אתונה 31°c
לרנקה 34°c
דווחו לנו
אא

תשעה באב: עדות דרמטית לחורבן הבית הראשון נחשפה בעיר דוד. צפו

כ-2,600 שנים אחרי השריפה הגדולה בירושלים, נחשפו קורות עץ שרופות שנקברו תחת שכבת טיח שנמס מהחום ושימר אותן לאורך הדורות. ארכיאולוגים: "זה כמו לראות את רגע החורבן מתרחש מול העיניים"

חפירות רשות העתיקות בעיר דוד. צילום: רעות וילף, עיר דוד חפירות רשות העתיקות בעיר דוד. צילום: רעות וילף, עיר דוד

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

 

ביום שבו העם היהודי מציין את צום תשעה באב - יום האבל על חורבן בתי המקדש - אנו למדים על ממצא ארכיאולוגי יוצא דופן, שהתגלה באחרונה ומחזיר את החוקרים אל רגעי ההרס של ירושלים הקדומה.

מדובר בקורות עץ עבות שנשרפו במהלך חורבן הבית הראשון בשנת 586 לפני הספירה, ונחשפו בחפירות חניון גבעתי, שמנהלות רשות העתיקות ואוניברסיטת תל אביב, בעיר דוד שבגן לאומי סובב חומות ירושלים.

הקורות המפוחמות נחשפו בחפירות בתוך מבנה שקרס במהלך השריפה העזה שהתחוללה בירושלים בחורבן הבית הראשון. "מה שסייע לממצא להשתמר במשך כ-2,600 שנה, הוא, ככל הנראה, הטיח שנמס מקירות המבנה, וחתם תחתיו את העצים השרופים", אומרים החוקרים.



לדברי מנהלת החפירה, אפרת בוצר, "נראה שהקורות הללו, אשר שימשו, כנראה, לקירוי חצר פנימית של מבנה מתקופת הבית הראשון, קרסו במהלך החורבן אל רצפת המבנה. אנחנו משערים שהטיח, שכיסה את קירות המבנה ונמס בזמן השריפה, כיסה גם את קורות העץ המפוחמות, והוא זה שעזר להשתמרותן יוצאת הדופן".

״נדיר מאוד למצוא בישראל עץ קדום שבו השתמר מספר כה גדול של טבעות צמיחה״, מוסיפה ד״ר יוהנה רגב מרשות העתיקות וממכון ויצמן למדע, החוקרת את הממצא. ״כאן, בעיר דוד, מצאנו קורות ובהן טבעות רבות, ואלה - טומנות בחובן פוטנציאל מחקרי משמעותי; ככל שמספרן רב יותר, כך ניתן להגיע לרמת דיוק גבוהה יותר בתיארוך. עד לאחרונה יכולנו לתארך ממצאים מתקופה זו בטווח של מאות שנים. כעת, כאשר אנו מפרידים ואוספים בשטח את הטבעות בזו אחר זו, ניתן להגיע לדיוק רב בהרבה, ואולי אפילו לצמצם את טווח התיארוך לעשר שנים בלבד".

מנהלי החפירה, ד"ר יפתח שלו מרשות העתיקות ופרופ' יובל גדות מאוניברסיטת תל אביב, מסבירים כי הממצא מעיד על עוצמת החורבן בירושלים: "ברור לנו שהמבנה הגדול הזה נשרף במתכוון וקרס בבת אחת. מעניין לראות שבתקופה הפרסית, לאחר החורבן, התושבים חסמו את הכניסה לאזור הזה אך המשיכו לגור בחלקים אחרים של המבנה. לדבריהם, ההחלטה להתיישב לצד החורבות ובתוכן מראה על רצון עז לשמר את הזיכרון. "יצירת מרחב זיכרון היא צורך אנושי בסיסי, במיוחד אחרי אירוע טראומטי. התושבים בחרו במודע להשאיר את ההרס כעדות לחורבן, ובנו מחדש לצדו במקום לפנות אותו".

"אנחנו רגע לפני תשעה באב", מוסיפה בוצר, "זה נותן תחושה שראית את הרגע של החורבן, את הרגע שבו הכל התרחש, וזה מאד נוגע ללב".

הכתבה עניינה אותך?

כן
לא
יש לכם מידע חשוב שטרם נחשף? תיעוד מאירוע חדשותי? מצאתם טעות? המייל האדום של PassportNews

הירשמו למבזקי PassportNews

וקבלו את העדכונים והחדשות הכי חמות של עולם התיירות והתעופה בארץ ובעולם

תגיות: ירושלים

הוספת תגובה
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}
הצג עוד תגובות

מאמרים נוספים

 
מחפש...

מומלצים בשבילך: