אל תמהרו לסרוק: אחד מכל תשעה מיילי פישינג כבר כולל קוד QR
דוח האיומים של ESET למחצית הראשונה של 2026 מצביע על שינוי בשיטות התקיפה: לצד קודי QR, האקרים משתמשים בהודעות שגיאה מזויפות, שירותי ענן וכלי AI כדי להטעות משתמשים. במקביל, מתקפות הכופרה ממשיכות לעלות וסוכני AI הופכים ליעד חדש עבור תוקפים
אחד מכל תשעה מיילי פישינג כבר כולל קוד QR. צילום: יחצ ESET חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
הרגלים דיגיטליים שהפכו לחלק בלתי נפרד מהשגרה שלנו הופכים גם לכלי עבודה עבור האקרים.
דוח האיומים של חברת אבטחת המידע ESET למחצית הראשונה של 2026 מצביע על המשך ההתאמה של שיטות התקיפה לעולם הדיגיטלי, כאשר תוקפים מנצלים פעולות יומיומיות כמו סריקת קוד QR, פתרון הודעת שגיאה או שימוש בשירותי ענן כדי לגרום למשתמשים לבצע פעולות שעלולות לסכן את המידע שלהם.
הדוח, המתייחס לתקופה שבין דצמבר 2025 למאי 2026, מצביע בין היתר על עלייה בשימוש בפישינג באמצעות קודי QR, התרחבות מתקפות מסוג ClickFix, סיכונים חדשים הנוגעים לסוכני AI והמשך העלייה במתקפות כופרה.
לדברי אלכס שטיינברג, מנהל מוצרי ESET בקומסקיור: "הדוח ממחיש את העובדה שתוקפי הסייבר לא חייבים להמציא בכל פעם שיטות חדשות כדי להצליח, אלא פשוט מתאימים את עצמם להרגלים הדיגיטליים שלנו. אם בעבר היה קל יחסית לחשוד בקישור או בקובץ לא מוכר, היום מתקפה יכולה להתחיל בסריקת קוד QR, בהודעת שגיאה שנראית לגיטימית או בשימוש בכלי AI. דווקא משום שהפעולות האלה הפכו לחלק משגרת החיים והעבודה, חשוב לעצור לרגע ולבדוק מי מבקש מאיתנו לבצע אותן ולאן הן מובילות".
קוד QR הופך לכלי של ההאקרים
אחת המגמות הבולטות בדוח היא העלייה בשימוש בקודי QR במסגרת מתקפות פישינג, שיטה המכונה Quishing. לפי ESET, כ-11% מכלל הודעות הפישינג שזוהו במחצית הראשונה של 2026 כללו קוד QR, כאשר נרשמו בממוצע כ-100 אלף זיהויים בחודש.
במקום לשלוח למשתמש קישור חשוד, התוקפים משלבים קוד QR בהודעה ומנסים לגרום לו לסרוק אותו באמצעות הטלפון. לאחר הסריקה הוא עשוי להגיע לאתר שנראה לגיטימי, אך למעשה נועד לגנוב פרטי התחברות, מידע אישי או פרטי תשלום.
הבעיה היא שקודי QR הפכו לפעולה שגרתית. משתמשים סורקים אותם במסעדות, בחניונים, באירועים, במשלוחים ובשירותים שונים, ולכן עצם הופעתו של קוד כזה אינה בהכרח מעוררת חשד. דווקא השימוש ההולך וגובר בהם הופך אותם לכלי יעיל עבור תוקפים.
לא רק קישורים: ההאקרים מתחזים גם להודעות תקלה
מגמה נוספת שמזהה ESET היא התרחבות מתקפות ClickFix. בשיטה הזו המשתמש נתקל בהודעת שגיאה, CAPTCHA או התראה שנראית כמו בעיה טכנית לגיטימית, ומקבל הנחיות שנועדו לכאורה לסייע לו לפתור אותה.
בפועל, הפעולות שהמשתמש מתבקש לבצע עלולות להפעיל קוד זדוני, להעניק לתוקף גישה למחשב או לאפשר לו להשתלט על חשבון.
לפי הדוח, הזיהויים של הודעות CAPTCHA מזויפות מהסוג הזה זינקו ב-108% בהשוואה למחצית השנייה של 2025.
השיטה התרחבה מעבר למסכי אימות מזויפים. התוקפים עושים שימוש גם בעמודי עזרה המתחזים לשירותי AI, בתוספי דפדפן ובתהליכי התחברות לשירותי ענן. במקרים מסוימים המשתמש אפילו לא מתבקש למסור את הסיסמה שלו, אלא רק לאשר פעולה או הרשאה שנראית תמימה, ובכך עלול לאפשר לתוקף גישה לחשבון או למידע רגיש.
גם סוכני AI הופכים לנקודת תורפה
ההתפתחות המהירה של סוכני AI מביאה איתה גם סיכוני אבטחה חדשים. בניגוד לכלי AI שמסתפקים במתן תשובות, סוכנים מסוגלים לבצע פעולות בשם המשתמש, להתחבר לשירותים ולהשתמש בכלים חיצוניים.
כדי לאפשר את הפעולות האלה, סוכני AI נעזרים ברכיבים המכונים "כישורי AI", המגדירים בין היתר לאיזה מידע הם יכולים לגשת, באילו שירותים להשתמש ואילו פעולות לבצע.
חוקרי ESET ניתחו בין מרץ למאי 2026 כמעט 900 אלף כישורי AI ממאגרים פופולריים. כ-25 אלף מהם סווגו כחשודים ולמעלה מ-3,000 כזדוניים.
חלק מהרכיבים שנבדקו כללו יכולות שעלולות לשמש תוקפים, ובהן שימוש בכלי תקיפה מוכרים, יצירת גישה מתמשכת למערכות ושינוי אופן הפעולה של הסוכן. ככל שסוכני AI מקבלים הרשאות רחבות יותר וגישה למידע ארגוני, כך רכיב לא בטוח אחד עלול להפוך לנקודת כניסה משמעותית.
נוזקת אנדרואיד שמשתמשת ב-AI
חוקרי ESET זיהו בנוסף את PromptSpy, שאותה החברה מגדירה כנוזקת האנדרואיד הראשונה המוכרת שמשתמשת בבינה מלאכותית במהלך פעילותה.
בניגוד לנוזקות שפועלות על בסיס הוראות קבועות מראש, שימוש ב-AI עשוי לאפשר לנוזקה להתאים את פעילותה לסביבה שבה היא פועלת. ב-ESET מציינים כי מאז גילוי PromptSpy לא זוהו נוזקות אנדרואיד נוספות שפועלות באופן דומה, אך עצם הופעתה עשויה להצביע על כיוון חדש בהתפתחות איומי הסייבר למכשירים ניידים.
הכופרות ממשיכות לעלות, אבל פחות קורבנות משלמים
גם בתחום מתקפות הכופרה נרשמה המשך מגמת העלייה. עם זאת, לצד התגברות המתקפות נרשמה ירידה בשיעור הקורבנות שבוחרים לשלם לתוקפים.
לפי מחקרים שנסקרו בדוח, בין 14% ל-28% מהקורבנות שילמו בפועל את דרישות הכופר. במקביל, התוקפים ממשיכים לפתח כלים שמטרתם לפגוע ביכולת של מערכות האבטחה לזהות ולהגיב למתקפה.
ב-ESET מיפו יותר מ-100 כלים מסוג זה, שנועדו להחליש או לעקוף תוכנות אבטחה לפני הפעלת הכופרה והשלב שבו הקבצים מוצפנים והקורבן נדרש לשלם.
מתקפות שמנצלות את ההרגלים שלנו
המגמות שמציג הדוח מצביעות על שינוי באופן שבו תוקפים מנסים להגיע אל המשתמשים. במקום להסתמך רק על קבצים חשודים או קישורים שנראים מפוקפקים, הם משלבים את המתקפות בתוך פעולות שאנשים כבר רגילים לבצע.
קוד QR שנראה תמים, הודעת שגיאה שמבקשת "לתקן" תקלה, בקשת הרשאה של שירות ענן או שימוש בכלי AI יכולים להפוך לנקודת הכניסה למתקפה.
המשמעות עבור המשתמשים היא שגם פעולות שנראות שגרתיות דורשות תשומת לב. לפני שסורקים קוד, מאשרים הרשאה או מבצעים פעולה בעקבות הודעת תקלה, כדאי לבדוק מי עומד מאחוריה ולאן הפעולה מובילה.
ESET היא חברת אבטחת מידע בינלאומית הפועלת מאז 1992 ומתמחה בפיתוח פתרונות הגנה לעסקים, ארגונים ומשתמשים פרטיים. החברה מציעה פתרונות אבטחה למחשבים ולמכשירים ניידים, מערכות למניעת חדירה וכלים להגנה על תשלומים דיגיטליים. מטה החברה ממוקם בברטיסלבה שבסלובקיה והיא פעילה ביותר מ-200 מדינות ואזורים ברחבי העולם. בישראל מוצרי ESET מופצים בבלעדיות על ידי חברת קומסקיור.





