שחיקה באמון הציבור במערכת המשפט; פחות ממחצית הציבור מעריכים את המשטרה
נתונים חדשים מתוך הסקר החברתי לשנת 2025 של הלמ"ס משרטטים תמונה מורכבת של אמון הציבור במערכת אכיפת החוק ובמערכת המשפט. בעוד שמשטרת ישראל רושמת חוסר אמון אך התאוששות הדרגתית, מערכת המשפט סובלת מירידה בהערכת התפקוד
צילום: SHUTTERSTOCK חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
לפי נתוני הלמ"ס, פחות ממחצית מהציבור (44%) מעריכים באופן חיובי את תפקוד משטרת ישראל. 45% מהיהודים ו-39% מהערבים מעניקים למשטרה ציון חיובי. למרות השיעור הנמוך מ-50%, מדובר במגמת שיפור בהשוואה לשנת 2015, אז עמד שיעור המעריכים באופן חיובי את תפקוד המשטרה על 39% בלבד.
לצד זאת, סוגיית השוויון בפעילות המשטרתית נותרת כואבת. מחצית מהציבור (50%) סבורים כי המשטרה אינה מתייחסת באופן שוויוני לכלל האזרחים.
תחושה זו בולטת במיוחד בקרב האוכלוסייה החרדית, שבה 64% חשים כי אין יחס שוויוני, וכן בקרב האוכלוסייה הערבית (56%) והחילונית (56%). לעומת זאת, בקרב המסורתיים והדתיים קרוב למחצית חשים כי קיים יחס שוויוני. בנושא האמון הכללי, 55% מכלל הציבור מביעים אמון במשטרת ישראל, כאשר בקרב היהודים השיעור עומד על 59% ובקרב הערבים על 40% בלבד.
פחות ממחצית מהציבור מאמינים במערכת המשפט
מערכת המשפט זוכה להערכה חיובית על תפקודה מצד 38% בלבד מהציבור. בקרב האוכלוסייה היהודית נרשמה ירידה בהערכת תפקוד בתי המשפט, מ-40% בשנת 2015 ל-35% בלבד בשנת 2025. בקרב האוכלוסייה הערבית, לעומת זאת, 49% מעריכים באופן חיובי את תפקוד בתי המשפט.
שאלת האמון הכולל במערכת המשפט מחלקת את הציבור כמעט שווה בשווה: 48% מביעים בה אמון (47% מהיהודים ו-53% מהערבים). ניתוח העמדות לפי רמת דתיות בחברה היהודית חושף פערים עמוקים. רק 21% מהחרדים סבורים כי בתי המשפט נוהגים בשוויון כלפי כלל הציבור, לעומת 39% מהדתיים, 43% מהמסורתיים ו-54% מהחילונים.
מהסקר עולה כי כ-7.3% מבני 20 ומעלה (כ-299.5 אלף איש) היו צד להליך אזרחי או מנהלי בבית משפט בשנה החולפת. מרבית הפונים (57%) ניהלו את הליכיהם בבית משפט השלום, ו-72% נעזרו בשירותיו של עורך דין.
בחינת חוויית השירות בתוך כותלי בית המשפט מעלה תמונה דואלית. מחד, 64% מהפונים היו מרוצים מהיחס שקיבלו מהצוות המשפטי, כולל שופטים ועורכי דין, ו-46% ציינו כי השירותים המקוונים (כגון מערכת נט משפט) עונים על צורכיהם.
מאידך, העקב האכילס המרכזי של המערכת נותר עומס העבודה: 59% מהפונים הצהירו כי משך זמן הטיפול בעניינם הפריע להם.
רקע מתודולוגי
הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה נערך מדי שנה החל משנת 2002. בשנת 2025 התמקדו נושאי העומק של הסקר בשירותי ממשל ומיגון אזרחי, תוך התבססות על מדדי איכות חיים שנקבעו בהחלטת ממשלה. במסגרת הסקר רואיינו 6,452 משיבים המייצגים כ-6.3 מיליון איש בגילאי 20 ומעלה בישראל. הוועדה המייעצת של הסקר פועלת בראשות הדמוגרף פרופ' סרג'ו דלה-פרגולה.





