מהפכת החמאה הצליחה: ביטול המכס והסרת הפיקוח מנעו זינוק במחירים וחיסלו את המחסור

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

מחקר נרחב של מרכז המחקר והמידע של הכנסת (ממ"מ), שנכתב על ידי הכלכלנית בת חן רוטנברג ואושר על ידי מנהל המחלקה לפיקוח תקציבי עמי צדיק, קובע כי פתיחת השוק ליבוא והסרת הפיקוח על מחיר החמאה הניבו תוצאות חיוביות למשק.

בפתח הסקירה מבהירים מחברי המסמך את הרקע והמטרה: "מסמך זה נכתב בנושא ניתוח שוק החמאה בעקבות הסרת הפיקוח על המחיר ופתיחה ליבוא בשנת 2021". הכלכלנים מציינים כי הצעדים שנקטה המדינה "הובילו לתוצאות הבאות: אספקת חמאה סדירה לשווקים ועלייה בביטחון מזון, עלייה במכר, בעיקר מייצור מקומי, עלייה מתונה במחיר בהשוואה למחיר באירופה".

הסרת המכסים ועצירת גל היקרות

הניתוח מצביע על כך שבניגוד למקרים בעבר שבהם הסרת פיקוח גרמה לזינוק במחירים, השוק הפעם בלם את הזינוק בזכות ביטול המכסים. במסמך נכתב מפורשות כי "ביטול הפיקוח על המחיר הוביל לעלייה מתונה במחיר, בניגוד למקרים דומים בעבר בהם ביטול הפיקוח הביא לעלייה חדה במחיר, כמו ביטול הפיקוח על מחיר קוטג' בשנת 2006, זאת בגין ביטול המכס".

הנתונים המושווים במחקר מראים כי "לאחר ביטול המכס בישראל בשנים 2020–2025 מדד מחיר חמאה ריאלי בישראל ירד ב-0.9% לעומת עלייה של 3.7% באירופה". במבט רחב יותר מצוין במסמך כי "בשנים 2017 עד 2025 מדד מחיר החמאה באירופה עלה ב-61.7%... ומדד מחיר חמאה ריאלי עלה בכ-23.8%", בעוד שבישראל באותן שנים "מדד מחיר חמאה ריאלי ירד בכ-2%". המחברים מסכמים ממצא זה וכותבים: "ממצאים אלו עשויים ללמד כי ביטול המכס בהוראת שעה במרץ 2020 ובאופן קבוע בסוף 2021 מיתן את עליית המחיר, הן במונחים ריאליים והן בהשוואה לאירופה".

התאוששות הייצור המקומי לצד גידול במגוון המיובא

הסרת החסמים הובילה לשינוי משמעותי במבנה המכר. בשוק החמאה השולחנית, המיועדת למשקי הבית, נרשמה התאוששות בייצור המקומי. המחקר מציין כי "בשנים 2018–2021, לפני השינויים, המכר הכמותי מייצור מקומי ירד ב-32%... בשנים 2022–2025, לאחר השינויים, המכר הכמותי מייצור מקומי עלה ב-48%". מחברי הדו"ח מסכמים פלח זה וכותבים: "ממצאים אלו יכולים ללמד כי לאחר ביטול המכס והסרת הפיקוח על מחיר החמאה במהלך 2021 חל גידול ניכר בסך המכר הכמותי של חמאה שולחנית תוך עלייה במשקל הייצור המקומי".

מנגד, בשוק החמאה התעשייתית המיועדת למאפיות, תפס היבוא נתח מרכזי. לפי המחקר, "לאחר השינויים, המכר הכמותי מייצור מקומי ירד ב-13%, המכר מיבוא עלה ב-81%, המכר הכולל עלה בכ-24% ומשקל היבוא עלה בכ-18 נקודות האחוז".

בנוסף, הצעדים הביאו לעושר מוצרי על המדפים. במסמך מצוין כי "חלה עלייה במגוון מותגי החמאה נמכרים בחנויות, כולה מיבוא". בשנת 2025 שווקו בישראל "789 טון של 16 מותגים מיבוא במחיר ממוצע של כ-77 ש"ח לק"ג". לצד זאת, מותג ה"גוש" המקומי של תנובה סיפק 99.8% מסך המותגים המקומיים במחיר ממוצע נמוך של "48.6 ש"ח לק"ג".

פערי השיווק ועמדת מועצת החלב

לצד התוצאות החיוביות, המחקר מציג גם את אתגרי מחירי היבוא. במחקר נכתב כי "לפי משרד החקלאות, מאז השינויים חל גידול ניכר במחיר לצרכן של חמאה מיבוא, ופער השיווק ליבואן ולקמעונאי עלה ב-60.3%, או ב-12.2 ש"ח לק"ג, אם כי משקל פער השיווק מהמחיר ירד בכ-4.1 נקודות האחוז". בנוסף, "לפי מועצת החלב, העלייה במחיר החמאה לאחר ביטול המכס נובעת בעיקר בשל ריכוזיות בקרב היבואנים".

האתגר המבני של משק החלב בישראל

הסקירה מציבה את הרפורמה בחמאה על רקע הקשיים המבניים של הענף: "משק החלב בישראל מתאפיין באסדרה קשיחה, הכוללת הגבלות כמותיות על הייצור, קביעת מחיר המטרה לחלב גולמי... פיקוח על מחירים לצרכן... מכסים גבוהים ומכסות יבוא... אסדרות אלו, בין היתר, מובילות לרמות מחירים גבוהות יחסית בישראל ומעת לעת למחסור בשווקים". נכון לשנת 2022, "במוצרי חלב וביצים רמת המחירים בישראל גבוהה ב-63% מממוצע ה-OECD", ומחיר ליטר חלב לצרכן בישראל הוא "השלישי בגובהו" בין המדינות המפותחות.

כותבי המחקר מסכמים כי בשורה התחתונה המהלך השיג את יעדו: "על אף שהמחיר הממוצע, הן של החמאה בייצור מקומי והן של חמאה מיובאת, גבוה ממחירה לפני פתיחת היבוא, הרווחה החברתית עלתה בשל היקף ההיצע שגדל ונותן מענה לגידול בביקוש".