התקציב הממשלתי מניע את המלכ"רים: הכנסות המגזר הגיעו ל-265 מיליארד שקל

חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>

סך ההכנסות השוטפות של המוסדות ללא כוונת רווח (מלכ"רים) בישראל הגיע בשנת 2025 ל-265 מיליארד שקל, עלייה של 6.0% לעומת שנת 2024, בהמשך לצמיחה של 7.2% שנרשמה ב-2024. כך עולה מנתונים מקיפים שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) לסיכום השנים 2023-2025.

על פי אומדני הלמ"ס, חלקה של פעילות המלכ"רים בתוצר המקומי הגולמי (תמ"ג) עמד בשנת 2025 על 5.0% (כ-105.7 מיליארד שקל), רמה יציבה דומה לזו שנרשמה ב-2024 וב-2023.

הממשלה מממנת מחצית מהפעילות

פילוח מקורות המימון של מגזר המלכ"רים לשנת 2024 מראה תלות מרכזית בתקציבי מדינה:

העברות ממשלתיות: 49.8% מכלל הכנסות המגזר (כ-124.2 מיליארד שקל) הגיעו מהממשלה, מהרשויות המקומיות ומהמוסדות הלאומיים.

מכירת שירותים: 31.2% מההכנסות נובעות ממכירת שירותים למגזר הפרטי ולממשלה.

תרומות בישראל: 9.2% בלבד מההכנסות הגיעו מתרומות של משקי בית, עסקים ומלכ"רים מקומיים.

תרומות מחו"ל: 8.1% מההכנסות מקורן בתרומות מרחבי העולם.

הכנסות מריבית: 1.7% מכלל ההכנסות.

עיקר התמיכה הממשלתית מרוכזת בשני תחומים מרכזיים: בריאות (61.2% מסך העברות הממשלה) וחינוך ומחקר (24.7%). בתחום הבריאות, הממשלה מממנת 72.2% מסך ההכנסות, ובחינוך 54.0%. לעומת זאת, ארגוני סנגור, פוליטיקה ופעילות בינלאומית נסמכים בעיקר על תרומות, המהוות למעלה מ-64% מהכנסותיהם.

תמונת התרומות בישראל

נתוני רשות המיסים המובאים בסקירה מראים כי התרומות שדווחו לצורך קבלת זיכוי ממס (לפי סעיף 46 לפקודת מס הכנסה) הסתכמו ב-2024 ב-6.9 מיליארד שקל - עלייה של 12.0% לעומת 2023. תרומות מדווחות אלו מהוות כ-43.0% בלבד מסך התרומות המגיעות למלכ"רים ממשקי בית ועסקים בישראל.

מתוך סכום זה, כ-3.6 מיליארד שקל נתרמו על ידי כ-155 אלף משקי בית, וכ-3.3 מיליארד שקל נתרמו על ידי כ-17.2 אלף עסקים. אף על פי שמרבית התורמים נותנים סכומים הקטנים מ-10,000 שקל בשנה, עיקר ההון מגיע מתרומות גדולות: 74.5% מסך תרומות משקי הבית הגיעו מתרומות של מעל 50 אלף שקל (הניתנות על ידי 4.6% בלבד מהתורמים הפרטיים), ואילו 77.5% מתרומות העסקים הגיעו מחוזים של מעל מיליון שקל (הניתנים על ידי 1.8% בלבד מהחברות).

מנוע תעסוקה מרכזי במשק

מגזר המלכ"רים מהווה מעסיק משמעותי במשק הישראלי:

משרות שכיר: בשנת 2025 נרשמו 641,546 משרות שכיר במלכ"רים , כ-15.5% מכלל משרות השכיר של ישראלים במשק. מרבית העובדים מרוכזים בתחומי החינוך והמחקר (44.5%) והבריאות (24.8%).

מתנדבים: לצד השכירים, פועלים במגזר 482,120 מתנדבים. עיקר ההתנדבות מרוכזת בתחום הרווחה (37.3%) והבריאות (22.5%).

סך התמורה לעבודה וערך ההתנדבות במלכ"רים עמד ב-2025 על 105.2 מיליארד שקל, כאשר 94.4% מהסכום נובעים מתשלום לשכירים (99.3 מיליארד שקל) ו-5.6% בלבד מתורגמים כזקיפה כספית לערך עבודת המתנדבים (כ-5.9 מיליארד שקל).

הוצאות שוטפות ועלויות שכר

סך ההוצאות השוטפות של המלכ"רים בשנת 2025 עמד על 245.9 מיליארד שקל, עלייה של 6.3% לעומת 2024. בשנת 2024, שבה נערך ניתוח המקורות המפורט, עמדו ההוצאות על 231.4 מיליארד שקל.

המרכיבים המרכזיים של ההוצאות ב-2024 היו קניות שוטפות (48.2%) ועלות עבודה (40.7%). עם זאת, קיימים הבדלים ניכרים בין התחומים השונים:

חינוך ומחקר: רשם את חלקה הגבוה ביותר של עלות העבודה 64.4% מסך ההוצאות.

בריאות: התאפיין בשיעור קניות שוטפות גבוה שעמד על 64.2% מההוצאות.

פילנתרופיה והתנדבות: מציג מבנה הוצאות ייחודי שבו עבודת השכר נמוכה במיוחד (7.9% בלבד מההוצאות), בעוד ש-79.9% מסך ההוצאות מופנים להעברות תמיכה ומענקים.

התמונה ללא קופות החולים ובתי החולים

בלמ"ס מציינים כי קופות החולים ובתי החולים הכלליים שאינם בבעלות ממשלתית מהווים כ-39.5% מסך הפעילות הכלכלית של מגזר המלכ"רים. ניכוי גופים אלו מציג תמונה שונה של מפת המימון.

בנטרול מערכת הבריאות הגדולה, סך הכנסות המלכ"רים בשנת 2024 עמד על 151.3 מיליארד שקל בלבד. במצב זה, מקור המימון המוביל אינו הממשלה אלא מכירת שירותים (36.2% מההכנסות), בעוד שהעברות ממשלתיות מהוות 32.7% בלבד.

כמו כן, משקל התרומות (מישראל ומחו"ל) עולה בחדות ומגיע ל-28.3% מכלל ההכנסות של המלכ"רים השונים (לעומת 17.3% בלבד בנתונים הכלליים). בצד ההוצאות, ללא מערכת הבריאות, עלות העבודה הופכת לרכיב ההוצאה הגדול ביותר (46.4%), בעוד מרכיב הקניות השוטפות יורד ל-36.8%.