לאומי בתביעת ענק של 26.6 מיליון שקל נגד מטא - זו הסיבה
דרמה בבית המשפט המחוזי בתל אביב: הבנק הגיש תביעת ענק נגד ענקית הטכנולוגיה ומאשים אותה בגריפת מיליונים מפרסומי הונאה ממומנים ברשתות החברתיות, תוך הפקרת הלקוחות ועצימת עיניים מול זיופים, זיופי Deep Fake וגניבת כספים
צילום: SHUTTERSTOCK חדשות. עדכונים. מבצעים ✈️ פספורטניוז ב-WhatsApp >> וב-Telegram >>
דרמה משפטית חסרת תקדים בעולם הבנקאות והטכנולוגיה בישראל.
בנק לאומי הגיש תביעת ענק בסך 26.6 מיליון שקל נגד ענקית הטכנולוגיה מטא (Meta), המפעילה את הרשתות החברתיות פייסבוק ואינסטגרם. בכתב התביעה שהוגש לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, מטיח הבנק האשמות קשות במטא וטוען כי החברה מרוויחה מיליוני שקלים מקידום מודעות הונאה ממומנות המתחזות לבנק, תוך שהיא עוצמת עיניים ומפקירה את ציבור הלקוחות.
תופעת פרסומי ההונאה הממומנים בפלטפורמות של מטא הגיעה בחודשים האחרונים לשיא חסר תקדים. מודעות הכזב עושות שימוש מפר בשם הבנק, בסימני המסחר שלו, במאפייניו הגרפיים ואף בדמויות המזוהות עמו (בין היתר באמצעות טכנולוגיית Deep Fake), במטרה להפיל בפח לקוחות תמימים, לחלץ ממנם פרטי גישה רגישים ולגנוב מחשבונותיהם עשרות אלפי שקלים.
הונאות ממומנות ושיא של מאות אחוזים במספר המקרים
בכתב התביעה מפורט כיצד פועלת השיטה: נוכלים רוכשים ממטא שירותי פרסום ממומן, המעניקים להם כלים מתקדמים למיקוד (targeting) והפצה ממוקדת לקהלי יעד בישראל. המודעות מציעות הבטחות שווא כגון מתנות, מענקים, שוברי קנייה ברשתות שיווק, הגרלות רכבי יוקרה או שעונים חכמים. ברגע שהלקוח לוחץ על הקישור, הוא מועבר לאתר מתחזה שבו הוא מתבקש להזין את פרטי החשבון וקוד אימות. בהמשך, התוקפים משתמשים במידע כדי לחדור לחשבון הבנק ולבצע העברות כספיות בלתי מורשות.
לפי הנתונים המפורטים בתביעה, בחודש יולי 2026 חלה קפיצה דרמטית וחריגה בהיקף התופעה: בעוד שבכל המחצית הראשונה של שנת 2026 (חודשים ינואר עד יוני) אותרו יחד 136 מקרים, בחודש יולי לבדו אותרו 243 מקרי הונאה, עלייה של מאות אחוזים.
המגמה החמירה גם במחצית הראשונה של חודש אוגוסט 2026, כאשר בתוך שבועיים בלבד נגרמו ללקוחות הבנק נזקים מצטברים של כ-590,000 שקלים, זאת בנוסף לנזקים בהיקף של כ-9.2 מיליון שקלים שהבנק הצליח למנוע בזמן אמת.
"מטא משתפת פעולה בהונאת לקוחות הבנק ביודעין מתוך ביודעין ומתוך שיקולי בצע כסף"
מתוך כתב התביעה של בנק לאומי - על הפקת הרווחים של מטא ממעשי ההונאה נכתב:
"הפצת פרסומי ההונאה באמצעות הפלטפורמה של הנתבעת היא תופעה פסולה וחמורה שהנתבעת מכירה מזה תקופה ארוכה, אולם מטעמיה שלה הנתבעת לא עושה את כל הנדרש ממנה על מנת למנועה מראש. בכך, הנתבעת מאפשרת את המשך פרסומם והפצתם של פרסומי ההונאה המזיקים, תוך הפקת רווח משירות הפרסום הממומן, והחצנת הסיכונים והנזקים הנגרמים מהם על הבנק, על ציבור לקוחותיו ועל הציבור בכלל. מטא, ביודעין ומתוך שיקולי בצע כסף, משתפת פעולה בהונאת לקוחות הבנק".
"לשם הפשטת הדברים, ניתן להקביל את פעילותה של מטא לחברה לחלוקת עלונים ופליירים, המספקת שירותי הדפסה, חלוקה והפצה של חומר פרסומי... כשם שלא היה מתקבל על הדעת שחברה שכזו תקבל כסף מגורמים זדוניים כדי להדפיס ולהפיץ עלוני הונאה, ולאחר מכן תצפה כי הבנק הנפגע, ששמו, סימניו, ותדמיתו נוצלו לצורך ההונאה, הוא שיאתר בעצמו כל עלון ועלון, יפעל להסרתו ויישא בנזקי ההפצה בדיעבד, כך גם בענייננו".
על הניגוד הבוטה בין הרווחים של מטא לנזקי הבנק והציבור:
"בעוד שהבנק ולקוחותיו (ואחרים בציבור) נפגעים וניזוקים מתופעה פסולה זו, הרי שדווקא הנתבעת מרוויחה ממנה. זאת שכן, כאמור לעיל מדובר בפרסומים ממומנים קרי, פרסומים שאותם נוכלים אשר עומדים ('מתחבאים') מאחוריהם, משלמים למטא כספים רבים תמורת פרסומם והפצתם בפלטפורמות במטא. בנסיבות אלה, לא ניתן שלא לחשוד שהנתבעת אחת מקבוצות הטכנולוגיה המתוחכמות והמובילות בעולם, שהינה בעלת משאבים טכנולוגיים ואנושיים בלתי נדלים בישראל ובחו"ל - אינה עושה כל שביכולתה (ואפילו לא מאמץ סביר) להילחם בתופעה בזויה זו".
על חוסר המעשה של מטא מול סימני האזהרה הבולטים:
"אין זה מתקבל על הדעת שמטא תקבל תשלום עבור פרסום והפצה של פרסומים, שמאפייני ההונאה שבהם בולטים כבר על פניהם, בפלטפורמות שבבעלותה באמצעות מנגנון הפרסום הממומן... ולאחר מכן תגלגל אל הבנק את הנטל לאתר כל מודעה ומודעה, לבקש את הסרתה ואת חסימת המפרסם, ולשאת בנזקי הפגיעה אשר נגרמה כתוצאה מאותם פרסומים. במובן זה, מדובר בתביעה פשוטה: כל שנדרש הוא שמטא תימנע מלקבל תשלום מגורמים זדוניים עבור פרסום והפצה של פרסומי הונאה, ותימנע מהפצתם".
פירוט הנזקים והסעדים המבוקשים
סכום התביעה הכולל הועמד על 26.6 מיליון שקל. הבנק מחלק את דרישתו הכספית לשלושה ראשי נזק מרכזיים: סכום של 3,900,000 שקלים בגין כספים שהשיב הבנק ללקוחות שנפגעו מפרסומי ההונאה בהתאם לדרישות הרגולציה; סכום של 17,700,000 שקלים בגין עלויות טיפול, בירור, ניטור, תשתיות טכנולוגיות וניהול פניות הלקוחות וסכום של 5,000,000 שקלים בגין הפגיעה במוניטין ובתדמית הבנק (לצרכי אגרה).
בנוסף לסעד הכספי, בנק לאומי מבקש מבית המשפט שורה של צווי עשה וצווי מניעה קבועים.
חובת אימות זהות: התקנת מנגנוני בקרה ואימות מחמירים לכל מפרסם טרם אישור המודעות.
סימון אזהרה בולט: דרישה לסמן כל מודעה בהתאם לסטטוס החשבון אזהרה ברורה במודעה שמקורה בחשבון שאינו מאומת.
העברה לבדיקה מוקדמת: חובה להעביר לבדיקת החשבון המאומת של הבנק כל מודעה העושה שימוש בשמו או בסימניו טרם פרסומה.
חשיפת פרטי המפרסמים: צו המורה למטא למסור את הפרטים המזהים, נתוני האשראי וחשבונות הפרסום של הגורמים הזדוניים כדי להעבירם לגורמי האכיפה.
מתן חשבונות: גילוי מלא של כל ההכנסות שגרפה מטא מפרסומי ההונאה הללו.
את בנק לאומי מייצגים עורכי הדין עופר פליישר, סיון ברש ויהונתן שולמן ממשרד גורניצקי ושות'.
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}
