בית המשפט נגד רת״א: מאות אלפי שקלים לטייס שהודח מתפקידו

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

בית משפט השלום בתל אביב קבע כי רשות התעופה האזרחית (רת״א) פעלה ברשלנות כאשר דרשה מחברת התעופה טמיר נתיבי אוויר להפסיק את העסקתו של ליאור פרג, שכיהן כממונה על המבצעים בחברה במשך כ־8 שנים.

השופט רונן אילן קיבל את תביעתו של פרג נגד רת״א וקבע כי ההחלטה להדיחו מתפקידו התקבלה ללא תשתית עובדתית מספקת, ללא בחינה מקיפה של הטענות וללא מתן זכות טיעון לפרג או לחברת טמיר. בית המשפט קבע כי החלטת הרשות חרגה ממתחם הסבירות והיוותה "ביטוי לחוסר זהירות קיצוני" בהפעלת סמכותה כמאסדר.

הפרשה החלה בספטמבר 2019, כאשר רת״א דרשה מחברת טמיר להפסיק את העסקתו של פרג. ברשות טענו כי אינו מכיר את ספר העזר למבצעים ואת תקנות הטיס. לפי פסק הדין, רת״א הציבה בפני החברה דרישה להחליפו, תוך איום כי אם לא תעשה זאת, יעוכבו וייעצרו הליכי הרישוי של החברה.

טמיר נענתה לדרישה והביאה לסיום העסקתו של פרג, שהגיש בהמשך תביעה נגד רת״א בסך 865 אלף שקל, באמצעות עורכי הדין מני בן מאור ואירה שרפמן.

החלטה ללא תיעוד וללא שימוע

במהלך הדיון המשפטי עלה כי ההחלטה התקבלה בתוך ימים ספורים, מבלי שנערכה בדיקה עובדתית מקיפה ומבלי שניתנה לפרג או לטמיר אפשרות להשמיע את טענותיהם לפני קבלת ההחלטה.

עוד עלה כי בין פרג לבין מפקח המבצעים מטעם רת״א, זיו רייש, שררו יחסים מתוחים, לאחר שפרג אף ביקש להחליפו.

השופט מתח ביקורת על התנהלות בכיר רת״א, מיכאל גיל, מנהל מחלקת מובילים אוויריים ברשות, ובפרט על היעדר תיעוד להליך שהוביל להחלטה.

השופט רונן אילן כתב: "כך התברר שאין בידי גיל להסביר מדוע לא הוצג פרוטוקול של אותה ישיבה אשר לטענתו התקיימה, בסתירה לעדות זיו. בהיעדר כזה פרוטוקול או כל תיעוד אחר של כזו פגישה, אין מנוס מהמסקנה שלא הייתה כזו... ההחלטה להורות על הפסקת העסקת התובע בהצבת אולטימטום לחברת טמיר איננה פחות מהחלטה דרמטית. קשה להבין כיצד מצא גיל, זה שקיבל את ההחלטה, לקבל כזו החלטה בלי כל ניסיון לפרט את הבדיקות שערך טרם קבלת ההחלטה. בלי להציג פרוטוקול של דיון שנערך. בלי להביא פירוט בירורים שערך".

בית המשפט בחן גם את הנימוקים המקצועיים שהציגה רת״א להחלטה, ובהם מחלוקות בנוגע לביצוע מבחני נתיב בסימולטור ואישור גישות ניווט לווייני (RNAV-GPS). לפי פסק הדין, מדובר היה במחלוקות מקצועיות ופרשניות, כאשר פרג הדגיש כי הפתרונות שהציע מותנים באישור מוקדם של רת״א.

עוד ציין בית המשפט כי פרג עצמו היה מי שכתב את ספר העזר למבצעים של החברה, ולכן הטענה שלפיה אינו מכיר את הספר לא הייתה מבוססת.

בית המשפט: ההחלטה פגעה בחופש העיסוק

השופט אילן קבע כי רת״א לא הפעילה את סמכותה בהתאם לכללי המשפט המנהלי, וכי היה עליה לבחון את התשתית העובדתית, לשמוע את עמדת פרג וטמיר ולשקול חלופות מידתיות יותר לפני קבלת החלטה שהביאה לסיום העסקתו.

השופט רונן אילן כתב: "החלטת רת"א הדורשת להעביר את התובע מתפקידו כממונה על המבצעים בחברת טמיר התקבלה בניגוד לכללי היסוד של המשפט המנהלי. מבלי שרת"א אספה את התשתית העובדתית הרלוונטית לקבלת ההחלטה, מבלי שקוימה בחינה מקיפה של הטענות, מבלי שתינתן לתובע או לחברת טמיר זכות הטיעון טרם קבלת ההודעה, מבלי לשקול סנקציה אחרת ומידתית יותר. ההחלטה זו, בנסיבות בהן התקבלה, נמצאה להיות חורגת ממתחם הסבירות וביטוי לחוסר זהירות קיצוני של רת"א בהפעלת סמכותה כמאסדר".

בית המשפט קבע גם כי ההתנהלות של הרשות אינה מסתכמת בהפרה של כללי המשפט המנהלי, אלא עולה כדי פעולה רשלנית במסגרת דיני הנזיקין.

השופט רונן אילן כתב: "מתן נימוקים לא נכונים ואי-מתן זכות טיעון בנסיבות העניין אינם תואמים את כללי המשפט המינהלי. בד בבד הם מהווים ביחסים בין עובד הציבור לבין האזרח הבא עמו במגע פעולה רשלנית במסגרת דיני הנזיקין".

רת״א ניסתה להעביר את האחריות לטמיר

במהלך ההליך הגישה רת״א הודעת צד שלישי נגד טמיר נתיבי אוויר, שיוצגה על ידי עו״ד רפאל יולזרי. המדינה טענה כי אם תחויב בפיצוי, על טמיר לשפות אותה, בין היתר בטענה שהחברה הפרה את ההתקשרות עם פרג.

בית המשפט דחה את הטענה וקבע כי טמיר פעלה בהתאם לדרישה שהציבה בפניה רת״א.

השופט רונן אילן כתב: "לחברת טמיר ניתן אולטימטום לפיו עליה להפסיק מיידית את העסקת התובע שאחרת תשובש פעילותה המסחרית. חברת טמיר לא ביקשה להתעמת עם רת"א וביצעה בדיוק את שביקשה רת"א. אין כל דרך להבין כיצד סברה רת"א שמצב זה, מצב בו חברת טמיר מקיימת בדיוק את שדרשה רת"א, מקים לרת"א זכות לפיצוי מחברת טמיר. לא זו בלבד שלא מצאתי לקבל את הטענה לחיוב חברת טמיר בפיצוי לרת"א ולדחות את ההודעה לצד ג', דומני שהודעה זו מוטב לה לולא הוגשה משהוגשה".

195 אלף שקל פיצויים ועוד עשרות אלפי שקלים בהוצאות

בסופו של ההליך פסק בית המשפט לפרג 195 אלף שקל: 150 אלף שקל בגין הפסדי השתכרות ו־45 אלף שקל בגין נזק לא ממוני.

לסכום זה יצורפו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה, ביולי 2020.

בנוסף חויבה רת״א בהחזר מלוא אגרת בית המשפט ששילם פרג ובתשלום שכר טרחת עורכי דינו בסך 50 אלף שקל. לטמיר נתיבי אוויר נפסקו 40 אלף שקל בגין שכר טרחת עורכי דין.

פסק הדין מותח ביקורת חריפה על אופן הפעלת סמכויות הפיקוח של רת״א וקובע כי גם לרגולטור בתחום התעופה יש חובה לפעול על בסיס תשתית עובדתית, במידתיות ותוך מתן זכות טיעון כאשר החלטתו עלולה לפגוע באדם ובמקור פרנסתו.