2,056 רובוטים מתחרים ב-51 מקצים: אולימפיאדת הרובוטים השנייה יצאה לדרך בבייג'ינג

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

אירוע הספורט, המדע והטכנולוגיה הבינלאומי המוקדש לרובוטים דמויי אדם יצא לדרך בסוף השבוע האחרון, ב-22 באוגוסט 2026, במתחם הספורט האולימפי Ice Ribbon בבייג'ינג. המתחם נבנה במקור עבור תחרויות ההחלקה המהירה באולימפיאדת החורף 2022 וכיום משמש גם לאירועי ספורט וטכנולוגיה גדולים.

זוהי המהדורה השנייה של משחקי הרובוטים ההומנואידיים העולמיים, World Humanoid Robot Games. השנה משתתפים בתחרות 666 צוותים מ-16 מדינות ברחבי העולם, ובהן סין, ארצות הברית, גרמניה, יפן וברזיל, עם 2,056 רובוטים דמויי אדם שמציגים את קו החזית של תחומי הרובוטיקה, האוטומציה והבינה המלאכותית.

למרות האופי הבינלאומי של האירוע, הנוכחות הסינית בו דומיננטית במיוחד. מתוך 666 הצוותים המשתתפים, 641 הם מסין, והם מפעילים 1,975 מתוך 2,056 הרובוטים בתחרות. המשמעות היא שכל יתר 15 המדינות יחד מיוצגות על ידי 25 צוותים ו-81 רובוטים בלבד, נתון שממחיש את היקף ההשקעה וההתפתחות המואצת של תעשיית הרובוטיקה ההומנואידית בסין.

האירוע, שיימשך עד 26 באוגוסט, נועד לבחון את יכולות התנועה, הניווט, התפיסה וקבלת ההחלטות של הרובוטים בתנאים מורכבים ולהדגים עד כמה התקדמה הטכנולוגיה בתוך זמן קצר. המהדורה הראשונה של המשחקים התקיימה בבייג'ינג בשנת 2025 ובה השתתפו 280 צוותים.

מספורט ועד כיבוי אש ומשימות בבית

במהלך ימי התחרות מתמודדים הרובוטים ב-51 מקצים שונים וביותר מ-1,300 מופעי תחרות. לצד ענפי ספורט כמו ריצה, כדורגל, טניס שולחן, ריקוד ואמנויות לחימה, נבחנים הרובוטים גם במשימות המבוססות על תרחישים מהעולם האמיתי.

המשימות היישומיות כוללות בין היתר עבודות בית, שירותים בסביבה מסחרית ובבתי מלון, משימות הרכבה תעשייתיות, כיבוי אש והתמודדות עם מצבי חירום. בחלק מהמקצים נדרשים הרובוטים לפעול באופן אוטונומי לחלוטין, ובאחרים מעניקים חוקי התחרות יתרון למערכות המסוגלות לבצע באופן עצמאי זיהוי, מיקום, ניווט וקבלת החלטות בזמן אמת.

המטרה של המשחקים אינה מסתכמת במופע ספורטיבי יוצא דופן. התחרות משמשת גם כמעבדת ניסוי בקנה מידה גדול עבור תעשיית הרובוטיקה, שבה ניתן לבחון את גבולות היכולת הפיזית והאלגוריתמית של הרובוטים בתנאים מציאותיים ולהאיץ את המעבר מפיתוחים ניסיוניים במעבדות אל מערכות שיוכלו בעתיד להשתלב במפעלים, בתי מלון, שירותי חירום, בתי עסק ובתים פרטיים.

ואיפה ישראל ואיטליה בתמונה?

האירוע בבייג'ינג ממחיש עד כמה המרוץ העולמי בתחום הרובוטיקה ההומנואידית מואץ, אך גם ישראל ואיטליה תופסות בו מקום, כל אחת מכיוון שונה.

איטליה מחזיקה במעמד משמעותי בתחום הרובוטיקה ההומנואידית והמחקרית. המכון האיטלקי לטכנולוגיה בג'נובה פיתח את iCub, אחד הרובוטים ההומנואידיים המחקריים המוכרים בעולם, המשמש מעבדות מחקר לפיתוח ולבחינה של בינה מלאכותית, תפיסה, תנועה ואינטראקציה בין אדם לרובוט. לצד זאת, לאיטליה תעשיית אוטומציה ורובוטיקה מפותחת המשולבת במפעלים ובמערכות ייצור מתקדמות.

ישראל בולטת יותר בתחומי הבינה המלאכותית, הראייה הממוחשבת, החיישנים, הניווט והמערכות האוטונומיות. חברות ומרכזי מחקר ישראליים מפתחים את שכבות התוכנה והבינה שמאפשרות לרובוטים לזהות את סביבתם, לקבל החלטות ולפעול באופן עצמאי.

כך שבעוד סין מובילה כיום בקצב הפיתוח והייצור של רובוטים הומנואידיים בקנה מידה גדול, איטליה מחזיקה בסיס מחקרי והנדסי משמעותי בתחום הרובוטיקה ההומנואידית, וישראל בולטת בעיקר בטכנולוגיות הבינה המלאכותית והאוטונומיה שמעניקות לרובוטים את ה"מוח".