דרמה ברכבת ישראל: הפסד כבד בחציון, עתירה לבג"ץ ואזהרה מרשות ניירות ערך

חברת רכבת ישראל מציגה דוח כספי מורכב ומתוח במיוחד לרבעון השני ולמחצית הראשונה של שנת 2026.

לצד פגיעה תפעולית וכספית ניכרת בעקבות האירועים הביטחוניים, החברה ניצבת כעת במרכזה של סערה תאגידית ומשפטית חסרת תקדים שמאימת על המשך מסחר אגרות החוב שלה בבורסה.

מכה פיננסית בצל הלחימה

סיום מבצע "שאגת הארי" ביוני 2026 הותיר חותם קשה על תוצאותיה הכספיות של החברה. במהלך המבצע צומצמה תנועת הרכבות בכ-28%, ומספר נסיעות הנוסעים ירד בכ-6.5 מיליון. הפגיעה הישירה בהכנסות מדמי ההפעלה קוזזה רק בחלקה על ידי חיסכון בהוצאות.

בשורת התחתונה, החברה סיימה את המחצית הראשונה של שנת 2026 עם הפסד נקי של כ-27 מיליון ש"ח והפסד כולל של כ-32 מיליון ש"ח, לעומת רווח נקי של כ-61.5 מיליון ש"ח ורווח כולל של כ-57.5 מיליון ש"ח בתקופה המקבילה אשתקד.

ברמה השנתית, ברכבת מעריכים כי ההשפעה השלילית המצטברת של המבצע עלולה להסתכם בכ-89 מיליון ש"ח, בין היתר בשל פגיעה ברכיבי סובסידיה ותמריצים המחושבים על בסיס שנתי.

ברבעון השני של השנה, ההכנסות אמנם עלו לכ-985 מיליון ש"ח בהשוואה לכ-902 מיליון ש"ח ברבעון המקביל, אך עלות המכירות והשירותים זינקה לכ-935 מיליון ש"ח (גידול של כ-14%).

העלייה בהוצאות נבעה בעיקר הגידול בהוצאות השכר, התייקרות שירותי השמירה והאבטחה, עקב עליית שכר המינימום ותוספת סיורים, וכן מעלייה בעלויות התחזוקה והחשמל. כתוצאה מכך, הרווח הנקי ברבעון השני ירד לכ-18.6 מיליון ש"ח בלבד, לעומת כ-57.5 מיליון ש"ח ברבעון המקביל אשתקד.

משבר הדירקטוריון והעתירה הדחופה לבג"ץ

לצד האתגרים התפעוליים, הרכבת מתמודדת עם משבר ממשל תאגידי חמור. נכון למועד פרסום הדוח, לא מכהנים בחברה דירקטורים חיצוניים או דירקטורים בעלי מומחיות חשבונאית ופיננסית, לאחר שחברות הדירקטוריון רות דהן פורטנוי ושרה פריש סיימו את כהונתן.

מכיוון שמינוי הדירקטורים מצוי תחת סמכות השרים בלבד, ולאחר שפניות יו"ר הדירקטוריון הנכנס, אבנר פלור, לא נענו, הגישה החברה ב-20 באוגוסט 2026 עתירה דחופה לבית המשפט העליון בשבתו כבג"ץ. העתירה דורשת להורות לשרת התחבורה ולשר לשיתוף פעולה אזורי להשלים לאלתר את מינוי הדירקטורים החסרים.

כל עדכוני הפיננסים בערוץ ה-WhatsApp

בגלל היעדר הדירקטורים החיצוניים, החברה אינה יכולה לכנס את הוועדה לבחינת הדוחות הכספיים בהרכב חוקי.

כתוצאה מכך, נקבע בדוח כי הבקרה הפנימית בחברה על הדיווח הכספי אינה אפקטיבית בשל חולשה מהותית. כדי להוציא את הדיווח לפועל, נאלצה החברה להתקשר בעסקה ייעודית עם יועץ חיצוני, פרופ' חיים אסיאג, שליווה את הדירקטוריון בבחינת הנתונים.

אזהרת רשות ניירות ערך והסכנה לאג"ח

במכתב חריף ששיגרה רשות ניירות ערך לחברה ב-24 באוגוסט 2026, הובהר כי בהיעדר דירקטורים חיצוניים נפגעת יכולת הפיקוח והבקרה, וכי אישור הדוחות במתכונת זו אינו עומד בדרישות הדין.

הרשות התריעה כי למצב זה עלולות להיות השלכות חמורות על המשך המסחר בניירות הערך של החברה בבורסה, עד כדי הקמת עילות להעמדת אגרות החוב של החברה לפירעון מיידי ופגיעה ביכולתה לגייס חוב בעתיד.

בתגובתה לרשות ציינה החברה כי היא רואה את המצב בחומרה רבה וכי פועלת בכל האמצעים המשפטיים העומדים לרשותה מול הממשלה כדי לקטוע את המבוי הסתום. במקביל, בג"ץ ביקש מהמדינה לעדכן על סטטוס המינויים, והדיונים המשפטיים בנושא נמשכים.

שאלת המפתח: הסכם ההפעלה מול המדינה

מעבר למשבר המיידי, החברה ניצבת בפני אי-ודאות אסטרטגית. הסכם המסגרת לפיתוח והפעלה מול המדינה, המסדיר את תקציבי הפיתוח והסובסידיה השוטפת, צפוי להסתיים ב-31 בדצמבר 2026.

במכתב שהעבירה החברה לנציגי הממשלה ב-27 באוגוסט 2026, היא הבהירה את הקושי המעשי לגבש הסכם חדש בפרק הזמן שנותר, ודרשה לממש את האופציה להארכת ההסכם הקיים בשנה או שנתיים. ברכבת מזהירים כי היעדר הסכם הפעלה בתוקף יעמיד בסיכון משמעותי את יכולתה להמשיך לספק שירות רציף ויציב לציבור, ויפגע קשות ביציבותה התקציבית והתפעולי.