מי מרוויח יותר, כמה ולמה: המספרים החדשים של מערכת הבריאות

אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר פרסם דוח על הוצאות השכר במערכת הבריאות הציבורית לשנים 2023 ו-2024, הכולל נתונים על יותר מ-120 אלף עובדים בבתי החולים ובקופות החולים.

הדוח מציג נתוני שכר לפי מקצועות, דירוגים, שלבי קריירה ופריסה גיאוגרפית, ומצביע על פערי שכר משמעותיים לצד אתגרי כוח אדם הצפויים למערכת בשנים הקרובות.

רופאים בעשירון העליון משתכרים פי שישה

בבתי החולים הציבוריים, שבהם מאוישות 69,609 משרות, עומד השכר הממוצע על 22,560 שקל בחודש.

עם זאת, הנתונים מצביעים על פערים משמעותיים בקרב הרופאים. השכר הממוצע של רופאים בעשירון העליון מגיע לכ-104.7 אלף שקל בחודש, פי שישה משכרם של רופאים בעשירון התחתון, המשתכרים בממוצע כ-17.3 אלף שקל בחודש.

פערים נרשמו גם בין תחומי ההתמחות. רופאי נשים נמצאים בראש טבלת השכר, עם שכר ממוצע של כ-78.6 אלף שקל בחודש, בעוד שבתחום הפסיכיאטריה עומד השכר הממוצע על כ-42.7 אלף שקל.

דווקא בפריפריה: המומחים מרוויחים יותר

בקרב הרופאים המומחים נרשם יתרון שכר למי שעובדים בפריפריה.

לפי הדוח, רופאים מומחים בפריפריה משתכרים בממוצע כ-33% יותר מעמיתיהם במרכז הארץ. אחד הגורמים לפער הוא היקף גבוה יותר של שעות כוננות ותורנויות הנדרשות באזורים אלה.

גם בקרב צוותי הסיעוד הנתונים מצביעים על שכר גבוה יחסית כבר בשלבי הכניסה למקצוע. שכרה החודשי של אחות בדרגת הכניסה למערכת עומד על כ-19.6 אלף שקל.

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

עלייה של 42% בשכר העובדים הוותיקים

בחינת העובדים המתמידים, כלומר עובדים שהחלו את עבודתם בבתי החולים בשנת 2014 או קודם לכן והמשיכו לעבוד עד סוף שנת 2024, מצביעה על עלייה ממוצעת של 42% בשכר לאורך העשור האחרון.

בחלק מהדירוגים הגיעה העלייה בשכר לכ-60%.

במקביל, בקופות החולים כללית, מכבי, מאוחדת ולאומית, שבהן מועסקים עובדים ב-34,157 משרות, עומד השכר הממוצע על 23,326 שקל למשרה.

כרבע מהרופאים המומחים מתקרבים לגיל פרישה

לצד נתוני השכר, הדוח מצביע על אתגר משמעותי בתחום כוח האדם.

כ-24% מכלל הרופאים המומחים בבתי החולים נמצאים לקראת גיל פרישה. בתחומים מסוימים שיעור הרופאים המתקרבים לפרישה גבוה אף יותר.

כך למשל, בכירורגיית ילדים עומד שיעור הרופאים הנמצאים לקראת גיל פרישה על 36%.

הנתונים צפויים לשמש את משרד האוצר ומקבלי ההחלטות בגיבוש מדיניות שכר עתידית, במטרה להתמודד עם אתגרי הגיוס ושימור כוח האדם במערכת הבריאות, לצד מחסור צפוי במקצועות ובתחומי התמחות מסוימים.