הגולן, הגליל, יהודה והנגב: מפת היין הרשמית החדשה של ישראל נחשפת
משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד הבריאות יצרו לראשונה מסגרת רגולטורית אחידה המחלקת את הארץ לשמונה אזורים ראשיים ו-18 אזורי משנה. המטרה: שקיפות מלאה לצרכן, מניעת הטעיה וחיזוק מעמד היין הישראלי בעולם
מפת היין החדשה של ישראל נחשפת. צילום: Shutterstock משרד החקלאות וביטחון המזון ומשרד הבריאות חשפו את מפת אזורי היין הרשמית של ישראל, באירוע חגיגי שנערך בקריה החקלאית בראשון לציון. המהלך גובש לאחר שמונה שנות עבודה מקצועית ומעמיקה, במטרה ליצור לראשונה מסגרת מקצועית ואחידה להגדרת מקור הענבים והיין, המחברת בין הידע החקלאי שנצבר לאורך השנים לבין צורכי הסימון, הפיקוח והגנת הצרכן.
באירוע השתתפו מנכ״ל משרד החקלאות וביטחון המזון אורן לביא, מנכ״ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב, המשנה למנכ״ל משרד החקלאות ויו״ר המועצה לגפן היין בישראל נטלי ברודנר מור, ומנהלת מערך רגולציה משקית בתחום המזון והתמרוקים במשרד הבריאות פנינה אורן שנידור. במהלך האירוע הוצגו המפה והתהליך המקצועי שהוביל לגיבושה, התקיים פאנל מומחים בנושא אזוריות, טרואר וזהות מקומית, נערכו טעימות מקצועיות והתקיים מפגש בין כורמים, ייננים ואנשי מקצוע מהענף.
שקיפות צרכנית ומיתוג בינלאומי
במסגרת חלוקת האחריות הממשלתית, משרד החקלאות וביטחון המזון הוביל את ההיבטים החקלאיים והמקצועיים של המיפוי, בעוד שמשרד הבריאות הוביל את ההיבטים הרגולטוריים הנוגעים לסימון, לשקיפות ולמניעת הטעיה צרכנית, כחלק מהעברת האחריות על תחום המשקאות המשכרים לידיו.
נטלי ברודנר מור ציינה כי המפה מהווה צעד רגולטורי משמעותי במיצוב ענף היין הישראלי בזירה הבינלאומית, לצד חיזוק הזהות והייחודיות של כל אזור גידול וכרם. לדבריה, המפה תאפשר לציבור לדעת היכן גדלו הענבים ולהבין את הקשר שבין האקלים, הקרקע ואופיו של היין. פנינה אורן שנידור הדגישה כי סימון מזון הוא כלי מרכזי המאפשר לצרכנים לקבל החלטות מושכלות, וכי המפה יוצרת שפה מקצועית אחידה המחברת בין אזורי הגידול למידע המוצג לצרכן ומסייעת במניעת הטעיה.
כללי הסימון: רשות ודרישת סף של 85 אחוזים
המפה שנחשפה מחלקת את ישראל לשמונה אזורי יין מרכזיים: הגולן, הגליל, העמקים, הכרמל, מורדות ההר, מישור החוף, ההר המרכזי והנגב. בתוך אזורים אלה הוגדרו 18 אזורי משנה, המשקפים בצורה מדויקת יותר את ההבדלים בתנאי גידול הענבים. גובה הכרם, הטמפרטורות, כמות המשקעים, סוג הקרקע והקרבה לים משפיעים על הבשלת הענבים ועל אופי היין, כך שגם כרמים סמוכים עשויים להשתייך לאזורי משנה שונים.
החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp
על פי התקן הישראלי ליין, ציון אזור הגידול על גבי תווית היין הוא רשות. יקב הבוחר לציין אזור גיאוגרפי נדרש לכך שלפחות 85% מהענבים שמהם יוצר היין יגיעו מהאזור המצוין, וכן לעמוד בשאר דרישות התקן והדין. במשרדים הדגישו כי המפה אינה מדרגת את איכות היין, אינה קובעת שאזור אחד טוב ממשנהו ואינה מהווה כינוי מקור או ציון גיאוגרפי מוגן, אלא עוסקת בהגדרת המקור הגיאוגרפי בלבד.
החלוקה המלאה ל-18 אזורי המשנה
אזור יין הגולן: כולל את צפון הגולן הגבוה והקר בעל הקרקעות הגעשיות, ואת דרום הגולן הנמוך והחם יותר בעל תנאי הבשלה שונים.
אזור יין הגליל: כולל את גליל עליון מזרח ההררי והקריר, גליל עליון מערב המושפע מהים ומהמבנה ההררי, וגליל תחתון הנמוך והחם יותר הכולל עמקים, מדרונות ורכסים.
אזור יין העמקים: כולל את עמק יזרעאל, אזור מעבר בין ההר לעמק המתאפיין באקלים חם ובתנאי גידול מגוונים.
אזור יין הכרמל: כולל את שומרון בעל האקלים הים תיכוני והמסורת הארוכה של כרמים, ואת בקעת הנדיב בסביבת זיכרון יעקב ובנימינה, המזוהה עם ראשית תעשיית היין הישראלית.
אזור יין מורדות ההר: כולל את הגלבוע כאזור מעבר בין ההר המרכזי לעמקים החמים, ואת יהודה הכולל את המדרונות והגבעות שבין הרי יהודה לשפלה.
אזור יין מישור החוף: כולל את שפלת יהודה, אזור גבעי בעל אקלים ים תיכוני המחבר בין מישור החוף להרי יהודה.
אזור יין ההר המרכזי: כולל ארבעה אזורי משנה: הרי שומרון בעלי החורפים הקרירים והפרשי הטמפרטורות הניכרים בין יום ולילה, הרי יהודה בעלי הגובה המשמעותי והקרקעות ההרריות, פסגות יהודה הקרירות יותר, וחבל יתיר ההררי והיבש שעל גבול המדבר.
אזור יין הנגב: כולל את יער יתיר המשלב תנאים הרריים ומדבריים, בקעת ערד המדברית והיבשה בעלת הבדלי הטמפרטורות המשמעותיים בין יום ולילה, והר הנגב שבו גדלים כרמים בגובה רב בתנאי יובש, קרינה ואקלים מדברי קיצוני.







