פחות שביתות, פחות ימי עבודה אבודים: הנתונים החדשים מהמגזר הציבור

שנת 2025 הסתיימה בירידה משמעותית בהיקף השביתות והעיצומים במגזר הציבורי בישראל. כך עולה מהדוח השנתי של אגף השכר והסכמי עבודה במשרד האוצר, המצביע על רמת שקט גבוהה יחסית ביחסי העבודה ועל המשך מגמת הירידה בהיקף ימי העבודה האבודים.

לפי הנתונים, מספר ימי העבודה האבודים למשק בשנת 2025 עמד על כ 36 אלף בלבד. חלקם הגדול נבע מאירוע אחד: שביתת אזהרה של שעתיים שקיימה הסתדרות המורים במחאה על חוק הפחתת השכר בשירות הציבורי.

השביתה הקיפה כ 120 אלף עובדי הוראה וגרמה, לפי מתודולוגיית החישוב של ארגון העבודה הבינלאומי וה OECD, לכ 30 אלף ימי עבודה אבודים, שהם כ 83% מכלל ימי העבודה האבודים שנרשמו במהלך השנה.

בנטרול אותה שביתת אזהרה, מספר ימי העבודה האבודים במגזר הציבורי עמד על כ 6,074 ימים בלבד.

11 סכסוכי עבודה חדשים במהלך השנה

במהלך שנת 2025 נפתחו במגזר הציבורי 11 סכסוכי עבודה חדשים. מוקד החיכוך המרכזי היה מערכת החינוך, שבה נרשמו שלושה סכסוכים הנוגעים למורים בחטיבות העליונות, עובדי הוראה במערכת הממשלתית ותומכות חינוך.

שני סכסוכי עבודה נוספים נפתחו ברשות האוכלוסין וההגירה. סכסוכים בודדים נרשמו גם בבנק ישראל, נמל אשדוד, המכון למחקר ביולוגי, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים והחברה לשירותי איכות הסביבה.

בפועל התקיימו במהלך השנה 11 שביתות מלאות בחמישה מוקדים עיקריים. חמש מהן התקיימו ברשות האוכלוסין וההגירה, שלוש ביד ושם, אחת בקרב עובדי ההוראה ואחת בנמל אשדוד.

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

מרבית השביתות היו מוגבלות בהיקפן ונמשכו מספר שעות או יום עבודה אחד בלבד. מספר העובדים שהשתתפו בשביתות המלאות נאמד בכ 122 אלף, אך נתון זה מושפע בעיקר משביתת האזהרה במערכת החינוך. בנטרול אותה שביתה, מספר השובתים המצטבר ביתר הגופים עמד על כ 2,000 עובדים בלבד.

בנוסף, נרשמו במהלך השנה שתי שביתות חלקיות, או עיצומים, שהקיפו כ 10,000 עובדים. האחת התקיימה בקרב עובדי המכון למחקר ביולוגי והשנייה בקרב עובדים סוציאליים בשלטון המקומי.

ברוב השביתות הופעלו ניכויי שכר

לצד הירידה בהיקף השביתות, הדוח מציג גם מדיניות אכיפה בכל הנוגע לתשלום שכר לעובדים ששבתו.

ב 10 מתוך 11 השביתות המלאות שהתקיימו בשנת 2025 הופעל הליך של ניכוי שכר. בשמונה מהמקרים נוכה השכר במלואו. במקרה אחד בוצע ניכוי חלקי בשל קשיים טכניים ביישום, ובמקרה נוסף הושג הסדר חלופי, שבמסגרתו השלימו העובדים את השעות החסרות כשעות מילוי מקום בתמורה מופחתת.

ביחס לשביתות החלקיות, שבהן זכאי העובד לשכר המשקף את העבודה שבוצעה בפועל, נרשמו שני מודלים שונים. במכון למחקר ביולוגי הופעל מנגנון דיפרנציאלי של שכר ראוי לכל עובד, בעוד שבעיצומי העובדים הסוציאליים בשלטון המקומי שולם שכר מלא ללא הפחתה.

בשני המקרים לא נדרשה התערבות של בית הדין לעבודה.