5 עד 6 מיליארד דולר: התוכנית להעברת בז"ן מחיפה לדרום

משרד האנרגיה והתשתיות ממליץ להעתיק את פעילות בז"ן ממפרץ חיפה ולהקים בית זיקוק היברידי בדרום הארץ, כחלק ממתווה חדש לחיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל.

ההמלצה נכללת בעבודה אסטרטגית של מינהל הדלק והגז במשרד, שבוצעה באמצעות חברת BDO וממפה את צורכי משק הדלק עד שנת 2040.

לפי העבודה, הסתמכות על ייבוא תזקיקים בלבד עלולה ליצור סיכון למשק בשעת חירום. לכן ממליץ המשרד לשמר יכולת זיקוק בישראל, לצד יבוא נפט גולמי, כך שניתן יהיה להתאים את ייצור הדלקים לצורכי המשק והמערכת הביטחונית ולהפחית את התלות בזמינות של מוצרי דלק בשוק העולמי.

המתווה המוצע כולל פינוי ובנייה מחדש של בז"ן, כאשר בית הזיקוק החדש בדרום יותאם גם לייצור דלקים עתידיים, בהם SAF (דלק תעופה בר קיימא) וביודיזל. במשרד מציינים כי המהלך נועד לשלב בין פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה, חיזוק הדרום ושמירה על יכולת זיקוק עצמאית בישראל.

על פי הניתוח שנכלל בעבודה, הכדאיות הכלכלית של המהלך השתנתה ביחס להערכות קודמות. במקום תשלום פיצוי לבז"ן וסגירת יכולת הזיקוק, מוצע להשתמש בהכנסות הצפויות ממס הפחמן כמקור למימון פינוי ובנייה מחדש והקמת בית הזיקוק בדרום. עלות ההעתקה מוערכת בכ-5 עד 6 מיליארד דולר, בעוד שהערך הנוכחי של תקבולי מס הפחמן למדינה מוערך בכ-9 מיליארד דולר.

לא רק בז"ן: תוכנית להגדלת המלאים והתשתיות

העבודה מציעה שורה של צעדים נוספים לחיזוק שרשרת אספקת הדלקים בישראל. בין היתר, ממליץ משרד האנרגיה להגדיל את המלאי התפעולי לשעת חירום, להרחיב את תשתיות האחסון וההולכה, לחזק את תשתיות הפריקה והאחסון של גפ"מ ולפתח נקודות כניסה נוספות למשק הדלק.

המטרה היא ליצור יתירות לאורך שרשרת האספקה, כך שפגיעה בנקודה אחת לא תשבש את אספקת הדלקים למשק. במשרד מציינים כי המהלך נועד לתת מענה גם לתרחישים שבהם אירוע ביטחוני בישראל מתרחש במקביל למשבר משמעותי בשרשרת האספקה העולמית.

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

לפי העבודה, דלקים נוזליים ימשיכו להיות חיוניים גם בעשורים הקרובים, בעיקר בתחבורה, בתעופה, בתעשייה, במערכת הביטחון ובמערכי החירום. הם צפויים לשמש גם גיבוי למשק החשמל במקרה של מחסור או שיבוש באספקת הגז הטבעי, זאת לצד המעבר לתחבורה חשמלית ולאנרגיות מתחדשות.

המתווה נשען על ארבעה עקרונות מרכזיים: חיזוק הביטחון האנרגטי והיתירות, שמירה על מחירי הדלקים, שימוש במשק הדלק כמנוע לצמיחה כלכלית וקידום היעדים הסביבתיים, ובראשם פינוי התעשייה הפטרוכימית ממפרץ חיפה.

במשרד האנרגיה והתשתיות מדגישים כי מדובר בשלב של גיבוש מדיניות, וכי ההמלצות ייבחנו מול גורמי הממשלה והתשתית הרלוונטיים. במקביל החל לפעול צוות בין-משרדי שבוחן הקמת רשות דלקים שתעסוק בניהול התחום ובהוצאת התוכנית לפועל.

שר האנרגיה והתשתיות וחבר הקבינט, אלי כהן: "משק האנרגיה תפקד ללא דופי לאורך כל המלחמה, ולמרות פגיעות במתקנים אסטרטגיים לא היה חסר לא חשמל, לא מים, לא דלק ולא גז. כחלק מלקחי המלחמה, אנו מכינים תכנית שתבטיח את חיזוק הביטחון האנרגטי של ישראל גם בעשורים הבאים".

בת שבע אזיקרי אבוחצירה, מנהלת מינהל הדלק והגז במשרד האנרגיה והתשתיות: "משק הדלק בישראל נמצא היום בנקודת מפנה משמעותית - לראשונה מזה שנים, אנו מניחים תשתית אסטרטגית ארוכת טווח, שתאפשר לנו לתכנן את צורכי המשק עד שנת 2040 ולבנות מראש את החוסן והיתירות הנדרשים לעשורים הבאים. גיבוש המסגרת יאפשר להיערך באופן מיטבי ולתת מענה לא רק לצורכי השעה. העבודה שאנו מפרסמים היום היא צעד משמעותי בבניית משק דלק יציב, גמיש ויתיר עד שנת 2040".