פחות מ-900 תושבים, חומות עתיקות ושטרודל בלתי נשכח: הסוד הקסום שלה

בזמן שההמונים נוהרים לרומא ולוונציה, למרגלות האלפים מסתתרת Glorenza, עיר זעירה מימי הביניים, מוקפת חומה מהמאה ה־16, שבה מדברים גרמנית, מגישים טעמים אוסטריים והזמן כמעט עצר מלכת. כך מגיעים לפנינה יוצאת הדופן של דרום טירול ומה אסור להחמיץ בסביבתה

Val Venosta, South Tyrol, Italy. צילום: Shutterstock

בשעה שהמוני התיירים נוהרים אל תעלות ונציה או אל הרחובות הסואנים של רומא, בצפון הרחוק של איטליה, למרגלות הרי האלפים המושלגים, מסתתר סוד היסטורי מופלא. מי שיחצה את עמק Val Venosta הציורי שבמחוז דרום טירוול, ימצא את עצמו עומד מול חומות אבן אדירות ושלמות מהמאה ה 16. מעבר להן שוכנת Glorenza מקום שנראה כאילו נתלש מדפי סיפור אגדה מימי הביניים וקפא בזמן.

כבר במבט ראשון, משהו כאן מרגיש שונה. שלטי הרחובות כתובים קודם כל בגרמנית ("Glurns"), בבתי הקפה המקומיים השפה השולטת היא ניב גרמני אלפיני עתיק, וריח של שטרודל תפוחים חם נישא באוויר במקום הניחוחות המוכרים של דרום המדינה. תושבי המקום, המונים פחות מ-900 נפשות, גאים מאוד בשורשים ההיסטוריים שלהם, שקשורים הרבה יותר לקיסרות האוסטרו הונגרית מאשר למולדת האיטלקית הנוכחית.

האם היא באמת העיר הקטנה באיטליה?
התשובה הרשמית היא: כן, אבל עם כוכבית משפטית מרתקת.
אם בוחנים את רשימת הרשויות המקומיות (ה"קומונות") הכללית של איטליה, Glorenza אינה הקטנה ביותר. התואר של היישוב הקטן ביותר במדינה מבחינת שטח שייך לעיירה אטראני (Atrani) שבדרום הרחוק, ובעיירות הרריות כמו פדסינה (Pedesina) מתגוררים בקושי כמה עשת תושבים.

אז מאיפה מגיע התואר המפורסם המוצג בגאווה בכל מדריכי הטיולים? הכל עניין של הגדרה היסטורית: Glorenza מחזיקה בתואר הרשמי של "העיר הקטנה ביותר באיטליה ובאזור הרי האלפים כולו" (Stadt / Città).

מדובר במעמד פוליטי והיסטורי מיוחד שהוענק ליישוב עוד בשנת 1304, בשל חשיבותו המרכזית כצומת מסחר וגביית מסים על מלח וסחורות. היא אולי זעירה במספר תושביה, אך מבחינת החוק והמעמד ההיסטורי היא עיר לכל דבר, מוקפת חומה, עם שלושה מגדלי שער מפוארים שנותרו פתוחים עד היום לעוברים ושבים.

מוזיאון חי תחת כיפת השמיים
הליכה ברחובותיה הצרים של Glorenza היא חוויה חושית. העיר נהרסה כמעט כליל בשנת 1499 במהלך קרב קלוון האכזרי, אך נבנתה מחדש בדיוק מופתי ובביצור מסיבי. מאז המאה ה 16, כמעט דבר לא השתנה במראה החיצוני שלה.

רחובות האבן, בתי האצילים המעוטרים בחלונות בולטים (ארקרים), וגגות הרעפים האדומים יוצרים תחושה של הליכה בתוך תפאורה לסרט תקופתי. בשנים האחרונות העיר אף נכנסה לרשימה היוקרתית של 'העיירות ההיסטוריות היפות ביותר באיטליה' (I Borghi più belli d'Italia) והיא מושכת אליה שוחררי תרבות, היסטוריונים ומטיילים שמחפשים את איטליה האחרת, השקטה והמסתורית.
עבור מי שמחפש לברוח מהמודרניות הסוערת, Glorenza מציעה פסק זמן אמיתי מקום שבו ההיסטוריה אינה דחוסה בין קירות של מוזיאון, אלא חיה ונושמת בכל פינת רחוב.

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

מתי כדאי להגיע ואיך?
העונות המומלצות ביותר לביקור הן האביב והסתיו. בחודשי הסתיו (ספטמבר ואוקטובר) עמק Val Venosta כולו נצבע בצבעי שלכת מהפנטים וישנה חגיגה מקומית סביב קטיף התפוחים המפורסם של האזור. גם בחורף העיירה קסומה במיוחד בזכות שוק חג המולד המסורתי והאינטימי שנערך בין חומותיה.

הדרך הנוחה ביותר להגיע לכאן היא ברכב שכור כחלק מטיול בצפון איטליה (כשעה וחצי נסיעה מהעיר בולצאנו).
למעוניינים להגיע בתחבורה ציבורית, ניתן לקחת רכבת מקומית יפהפייה ומפותלת מבולצאנו אל העיירה הסמוכה מאלס (Mals / Malles), ומשם להמשיך בנסיעה קצרה מאוד באוטובוס או באופניים ישירות אל תוך החומות.

אגמים, טירות וסיפורים בקרבת מקום
עמק Val Venosta מציע שפע של פנינים היסטוריות וטבעיות במרחק נסיעה קצרצר מחומות העיר. הבולט שבהם הוא אגם רזיה (Lago di Resia), שם תגלו במרחק של כ 15 דקות נסיעה את אחד המחזות המפורסמים והמצולמים ביותר באיטליה מגדל פעמונים של כנסייה שקועה מהמאה ה 14 המבצבץ מלב אגם טורקיז מלאכותי, עדות אילמת לכפר שלם שהוצף בעבר.

לחובבי ההיסטוריה והאבירים, העיירה הסמוכה סלוודרנו (Sluderno) מציעה את טירת קואירה (Castel Coira). הטירה המרשימה הזו ניצבת על גבעה ומחזיקה באחד מאוספי השריונות הפרטיים הגדולים והשמורים ביותר בעולם מתקופת הרנסאנס, חוויה מרתקת שמשלימה את האווירה התקופתית של האזור.

טעמים אלפיניים עתיקים: איפה אוכלים?
התרבות לייחודית של המקום באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר על הצלחת, בחיבור מושלם בין חומרי גלם איטלקיים למסורת בישול אוסטרית. פונדק הדרכים העתיק Zur Post, השוכן בלב המרכז ההיסטורי, מציע חוויה קולינרית אותנטית בחדר אוכל עטוי עץ. המנה שאסור לפספס כאן היא הקניידל (Knödel או Canederli באיטלקית) כדורי לחם מסורתיים ועשירים המוגשים בתוך מרק צח מהביל או לצד תבשיל בשר ציד עשיר (גולאש אלפיני) המבושל לאורך שעות.

כדי לחתום את הביקור בטעם מתוק, מומלץ לעצור לקפה ומאפה ב Café Pasticceria Riedl, בית קפה משפחתי מתוק ומסורתי הידוע בכל העמק בזכות הקינוחים שלו. השטרודל שלהם נעשה לפי מתכון משפחתי סודי, עם בצק דק פריך, מילוי עשיר של תפוחי עץ מקומיים, צימוקים, קינמון וניחוח חמאה משכר. מומלץ להזמין אותו לצד קצפת טרייה או רוטב וניל חם, בדיוק כמו שהמקומיים אוהבים.

בין חומות האבן השלמות והתפוחים המתוקים של עמק Val Venosta, הפנינה הקטנה ביותר באלפים מחכה לכם עם חוויה גדולה מהחיים ועם טעם של שטרודל בלתי נשכח.