מה יקרה לרימון בעידן של שינוי אקלים? בישראל כבר נערכים

מאחורי הפרי האדום שמסמל שפע וברכה עומד מאמץ מדעי לפיתוח זנים שיתמודדו עם האקלים המשתנה, הארכת חיי מדף וחיזוק ענף הייצוא הישראלי

שנהיה מלאים מצוות כרימון. צילום: shutterstock

הרימון של ראש השנה כבר לא מחכה רק לחג. מאחורי הפרי האדום המסמל שפע, ברכה ומצוות, מסתתר כיום מאמץ מדעי שנועד להבטיח את עתידו גם בעולם של אקלים משתנה.

על פי מינהל מחקר חקלאי במכון וולקני, שינויי האקלים מביאים איתם אירועי קיצון הפוגעים בחקלאות, ביבול ובאיכות הפרי. מסיבה זו, נעשה מחקר ופיתוח בענף הרימונים המתבצע ע״י ד״ר תמר אזולאי-שמר וצוות יחידת המטעים בנווה-יער, המפתחים זני רימונים המותאמים לשינויי האקלים.

המחקר מתמקד, בין היתר, בשאלות כמו איך מרחיבים את עונת פרי הרימון כך שנאכל רימונים לא רק בראש השנה? ואיך מפתחים רימונים עם איכויות פרי גבוהות יותר העשירים באנטיאטקסידנטים וחומרים בריאותיים?

על פי המכון, פיתוח הזנים החדשים עושה שימוש במאגר גנטי בן 50 שנה, מהגדולים בעולם, הכולל זנים תרבותיים מסחריים וכן זנים עתיקים מאוד של עצי פרי נשירים בניהם רימונים. בתהליכים של השבחה ושימוש בכליים גנטים ואחרים אנו מפתחים זני רימונים שונים.

בתקופה האחרונה, עם ההתחממות הגלובלית, השינויים האקלימיים והאתגרים הביטחוניים, השבחת זני רימון חדשים ע״י יחידת המטעים בנווה-יער קיבלה משמעות חדשה. פיתוח זנים כמו 'נטע-ני', 'קדם' ו'עמק פלוס', זנים המשלבים בכירות (עונת הבשלה מוקדמת), טעם מעולה ועמידות לתנאי אקלים קשים, מדגים את היכולת להתאים את הגידולים המסורתיים לאתגרים האקלימים העתידים. בנוסף, פותחו זנים נוספים חדשים המותאמים לאזורים חמים ובעלי עמידות גבוהה לתנאי אקלים קיצוני, וכיום זנים אלו נבחנים לגידול באזור העוטף שנפגע קשות במלחמת "חרבות ברזל".

ענף הרימון בישראל מבוסס על שיווק מקומי ובעיקר יצוא תחרותי בשווקי העולם. בכדי להתמודד בהצלחה בשווקי הייצוא, קיימת חשיבות רבה מאוד למועד ההבשלה של הפרי על מנת להגיע לשווקים עם פרי רימון איכותי במועדים בהם ניתן לקבל תמורה גבוהה בשווקים. פיתוח זנים שונים המבשילים בחלון זמנים רחב, מאמצע יולי עד תחילת נובמבר מחזק את מעמדה של ישראל בשוק העולמי ותורמת לכלכלה המקומית.

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

הרימון הוא פרי בעל משמעות עמוקה בתרבות ישראל, המסמל שפע, פוריות וברכה, מעטר כלי קודש, תכשיטים ויצירות אמנות, ומהווה אחד מסמליו המובהקים של חג ראש השנה בתרבות היהודית. המסורת מספרת כי ברימון יש 613 גרגירים (לא בדיוק כך במציאות), כנגד 613 המצוות בתורה. אכילת הרימון בראש השנה מלווה באיחול "שתהא שנה טובה ומתוקה" ו-"ושנהיה מלאים מצוות כרימון" המבטאת שאיפה להיות אנשים טובים יותר בשנה החדשה. מעבר לסמליותו, הרימון הוא פרי בעל ערך תזונתי גבוה. הוא עשיר בנוגדי חמצון, ויטמין C ומינרלים שונים. מחקרים מצביעים על תכונותיו הבריאותיות, כולל תרומתו לבריאות הלב וכלי הדם.

לדברי ד"ר תמר אזולאי-שמר, חוקרת וראש יחידת מטעים בנווה יער מכון וולקני, "בחרתי לעסוק במחקר והשבחה של עצי פרי נשירים ובניהם רימונים מתוך הבנה עמוקה של חשיבותם הרבה, הן מבחינה חקלאית-כלכלית והן מבחינה תרבותית. הרימון, מלבד היותו סמל מסורתי בתרבות היהודית, ענף גידול הרימון הוא גם ענף חקלאי חשוב הניצב בפני אתגרים משמעותיים. בעידן של שינויי אקלים ואתגרים חקלאיים גלובליים, פיתוח זנים חדשים של רימונים הוא קריטי. אנו מתמקדים ביצירת זנים עמידים יותר לתנאי אקלים משתנים, העשירים יותר באנטיאטקסידנטים וחומרים בריאותיים, בעלי יכולת אחסון משופרת ומועדי הבשלה מגוונים. זאת, כדי להבטיח אספקת מזון יציבה ומגוונת לאוכלוסיית העולם הגדלה, תוך התמודדות עם בעיות החקלאות העכשוויות. השבחת רימונים אינה רק עניין של שיפור טעם או מראה; זוהי משימה חיונית לביטחון תזונתי ולשמירה על מסורת חקלאית עשירה בפני אתגרי העתיד".

המחקר והפיתוח נעשה במאמץ משותף של חוקרים וחקלאים רבים. פרופ׳ רחל אמיר, ד״ר רון פורת, יחידת המטעים בנווה-יער: דר׳ דורון הולנד, עירית בר-יעקב, טלי טרינין, רותם הראל בז׳ה, כאמל חטיב, למדריכי שה״מ ולמגדלים יהודה קרון ממשמר הנגב. וכמובן תודה לגורמים המממנים, בהם המדען הראשי ו-BARD.