15 מיליארד שקלים על הכף: כך ישראל עלולה לפספס את מהפכת הרכב החשמלי
משרד האנרגיה מזהיר מהמשך הירידה בקצב חדירת הרכב החשמלי לשוק ומציג צעדים להתמודדות עם חסמי הטעינה, הליסינג והמיסוי. במשרד מעריכים כי עמידה ביעדי הממשלה עשויה להניב למשק כ-15 מיליארד שקלים עד 2030
טעינת רכב חשמלי. צילום: Shutterstock קצב המעבר של הישראלים לרכב חשמלי הולך ונחלש. מודל ביקושים חדש שפירסם משרד האנרגיה והתשתיות מצביע על ירידה בשיעור החדירה, ומתריע כי ללא צעדי מדיניות נוספים ישראל עלולה להתרחק משמעותית מיעדי החשמול שהציבה לעצמה.
על פי נתוני המשרד, כלי רכב חשמליים היוו כ-25% ממכירות הרכב החדש ב-2024, אך שיעורם ירד לכ-20% ב-2025 ול-12% בלבד במחצית הראשונה של 2026.
במשרד בחנו שלושה תרחישים להתפתחות השוק. בתרחיש שבו לא יינתנו תמריצים ולא יושקעו משאבים נוספים בתשתיות טעינה, שיעור הרכבים החשמליים מתוך המכירות עלול לרדת לכ-10% בלבד ב-2030. בתרחיש הבסיס, המבוסס על המשך המדיניות הנוכחית, צפוי שיעור החדירה להגיע לכ-40%.
התרחיש השאפתני ביותר הוא זה התואם את יעד הממשלה, שלפיו כ-90% ממכירות הרכב החדש יהיו כלי רכב חשמליים בשנת 2030. במשרד מדגישים כי השגת יעד זה תחייב האצה משמעותית בקצב המעבר ויישום צעדי מדיניות רחבים.
מיליארדים למשק ולנהגים
העבודה האסטרטגית שפרסם המשרד לצד המודל מצביעה גם על המשמעות הכלכלית של המעבר לרכב חשמלי. לפי ההערכות, עמידה ביעדי הממשלה עשויה לייצר למשק תועלת מצטברת של כ-15 מיליארד שקלים עד 2030. מנגד, האטה בקצב החדירה עלולה לגרום להפסד של 0.6 עד 2.2 מיליארד שקלים כבר בשנת 2027, בהתאם לתרחיש.
במשרד מעריכים כי המעבר מרכב בנזין לרכב חשמלי מייצר תועלת משקית של כ-24 אלף שקלים לרכב, לאחר שקלול עלויות הקמת תשתיות הטעינה. החיסכון נובע בעיקר מעלויות אנרגיה ותחזוקה נמוכות יותר ומהפחתת פליטות.
גם הנהגים צפויים ליהנות מהמעבר. החיסכון הממוצע לאורך חיי רכב חשמלי מוערך בכ-70 אלף שקלים, בעיקר בזכות הוצאות אנרגיה ותחזוקה נמוכות יותר.
עמדת טעינה. צילום: Shutterstockכל חדשות הרכב גם בערוץ ה-WhatsApp
הטעינה והליסינג עדיין מהווים חסם
אחד האתגרים המרכזיים הוא הקמת עמדות טעינה בבניינים משותפים. כ-80% ממשקי הבית בישראל מתגוררים בבניינים כאלה, שבהם התקנת תשתית טעינה עלולה להיות מורכבת מבחינה טכנית, משפטית וכלכלית.
חסם נוסף נמצא בשוק ציי הרכב וחברות הליסינג, שאחראים לכ-40% מרכישות הרכב החדש. במשרד מציינים כי למנהלי ציים ולעובדים לא תמיד קיים תמריץ להתמודד עם המורכבות הכרוכה בהתקנת עמדות ובהטענה, למרות החיסכון האפשרי בעלויות התפעול.
בנוסף מצביע הדוח על חששות הצרכנים מטווח הנסיעה, מירידת ערך של מכוניות חשמליות בשוק המשומשות ומחוסר ודאות בנוגע למיסוי ולרגולציה העתידיים.
אילו צעדים מציע משרד האנרגיה?
המשרד ממליץ להשלים את הסדרת נושא הטעינה בבניינים משותפים ולבחון סיוע במימון תשתיות. בנוסף מוצע לקבוע מתווה ארוך טווח של מיסוי, רגולציה ותמריצים, שייצר ודאות ליצרנים, ליבואנים ולצרכנים.
במקביל ממליץ המשרד להתמקד בחברות הליסינג ובציי הרכב באמצעות פתרונות ותמריצים שיאפשרו להם להאיץ את המעבר לרכב חשמלי.
רון אייפר, מנהל חטיבת אנרגיה מקיימת במשרד האנרגיה והתשתיות: "משרד האנרגיה והתשתיות מזהה את השנים הקרובות כקריטיות לביסוס מעמדה של ישראל כמובילה עולמית בשוק הרכב החשמלי. רק באמצעות מדיניות עקבית ואקטיבית נוכל להבטיח חזרה לשיעורי חדירה גבוהים של כלי הרכב החשמליים.
המפתח לכך הוא הסרת חסמים בבתים משותפים, אימוץ מנגנון רגולטורי המחייב ייבוא כלי רכב חשמליים, יצירת ודאות ארוכת טווח במיסוי ורתימה מלאה של ציי הרכב וחברות הליסינג. הצלחת מהפכת התחבורה החשמלית תשיא תועלות משקיות בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים ובמקביל תפחית את יוקר המחיה למיליוני אזרחים".
{{ comment.number }}.
{{ comment.message }}
{{ comment.date_parsed }}
{{ reply.message }}
{{ reply.date_parsed }}
