המחיר הכספי הבלתי נתפס של המלחמה עבור ישראל

דוחותיה הכספיים המאוחדים של מדינת ישראל לשנת 2025, שפורסמו על ידי החשבת הכללית במשרד האוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו, משרטטים לראשונה תמונת מאקרו מקיפה ומדויקת על היקף ההוצאות האדיר של המלחמה, לצד התאוששות פיסקאלית מרשימה של המשק המקומי.

מהנתונים עולה כי הוצאות המלחמה ברוטו מיום פרוץ הקרבות ב-7 באוקטובר 2023 ועד ל-31 בדצמבר 2025 הסתכמו בכ-231.4 מיליארד שקל.

הדוח מאחד את נתוניהם של 88 משרדי ממשלה ויחידות סמך, 60 חברות ממשלתיות, 55 תאגידים סטטוטוריים ו-6 רשויות מדינה, ומשקף שנת מפנה שבה הצליח המשק להתאושש מסדרת זעזועים ביטחוניים ולסגור את השנה עם צמיחה של 3.5%, אינפלציה מרוסנת של 2.6% והתייצבות של דירוגי האשראי הבינלאומיים.

162.8 מיליארד שקל לביטחון ישיר, מיליארדים לשיקום ופיצויים

מתוך סך הוצאות המלחמה המצטברות, היקף ההוצאות הצבאיות הישירות נאמד בכ-162.8 מיליארד שקל, בעוד שכ-68.6 מיליארד שקל הופנו להוצאות אזרחיות ואחרות.

בשנת 2025 עצמה עמד תקציב הביטחון נטו על כ-166 מיליארד שקל (7.8% מהתוצר), ירידה מתונה משיא של כ-168 מיליארד שקל (8.4% מהתוצר) שנרשם ב-2024.

עלויות כוח האדם והתמיכה בנפגעים תפסו נתח מרכזי בהוצאה הציבורית:

תגמולי והטבות משרתי המילואים הסתכמו ב-2025 בכ-32 מיליארד שקל, המהווים כ-19% מכלל הוצאות מערכת הביטחון בשנה זו.
תקציב שיקום נכי צה"ל והמשפחות השכולות הגיע ל-11 מיליארד שקל ב-2025 (מתוכם 8.7 מיליארד שקל עבור שיקום נכים). מספר הזכאים לקצבאות איבה בביטוח הלאומי זינק מ-8,600 ערב המלחמה לכ-29,000 באמצע 2026.
פיצויי קרן מס רכוש בגין נזקי מלחמה ישירים ועקיפים הסתכמו בשנים 2023–2025 בכ-27.3 מיליארד שקל (מתוכם 21.5 מיליארד שקל בגין נזק עקיף לעסקים), כאשר עד יוני 2026 שולמו מהקרן כבר כ-35.1 מיליארד שקל.
עלויות הפינוי והאכלוס של התושבים הסתכמו במצטבר בכ-12.3 מיליארד שקל (7.2 מיליארד שקל במימון מלונות דרך משרד התיירות ו-5.1 מיליארד שקל במענקי אכלוס עצמאי דרך הביטוח הלאומי).

מבצע "עם כלביא" וההתאוששות המהירה

שנת 2025 נפתחה תחת עננת אי-ודאות כלכלית וביטחונית כבדה. בחודש יוני 2025 פתחה ישראל במבצע מנע מול איראן, "עם כלביא", אשר הוביל להתכווצות נקודתית של התוצר ברבעון השני בשיעור שנתי של 4.3%. אולם המשק הפגין חוסן יוצא דופן, וברבעון השלישי נרשם זינוק חד בצמיחה בקצב שנתי של 12.7%.

כל עדכוני הפיננסים בערוץ ה-WhatsApp

לקראת הרבעון הרביעי, עם החתימה על הסכם להשבת החטופים והפסקת האש, התייצב קצב הפעילות.

שוק העבודה נותר הדוק במיוחד עם שיעור בלתי מועסקים של 2.9% בלבד, הצריכה הפרטית שבה לרמות גבוהות, ומדדי המניות המובילים בתל אביב הציגו ביצועי יתר עולמיים עם תשואה שנתית ממוצעת של כ-53%.

הגירעון צומצם ל-4.6% תוצר; זינוק בגביית המסים

ההתאוששות המהירה של המגזר העסקי הובילה לזינוק של 13.8% בהכנסות המדינה, שהסתכמו בכ-552 מיליארד שקל בשנת 2025, לעומת 485 מיליארד שקל ב-2024.

גידול זה אפשר לבלום את התרחבות הגירעון:

הגירעון התקציבי השנתי הצטמצם ל-98.6 מיליארד שקל, שהם 4.6% מהתוצר, לעומת גירעון של כ-135.6 מיליארד שקל (6.8% מהתוצר) בשנת 2024.
ביצוע הוצאות הממשלה נטו (ללא מתן אשראי) הסתכם בכ-650.4 מיליארד שקל (30.6% תוצר), גידול נומינלי מתון ביחס ל-620.5 מיליארד שקל ב-2024.
החוב הממשלתי לסוף 2025 עמד על כ-1,416 מיליארד שקל (גידול של 6.5%), ויחס החוב הציבורי לתוצר עלה במתינות ל-67.9% לעומת 67.7% אשתקד.
חברות הדירוג שינו כיוון, השקל התחזק בחדות

החזרה לשגרה יחסית בסוף 2025 והירידה בפרמיית הסיכון של ישראל (CDS) הובילו לשינוי מגמה בקרב סוכנויות הדירוג הזרות. לאחר הורדות הדירוג בשלבי הלחימה המוקדמים, עדכנה חברת S&P בנובמבר 2025 את תחזית הדירוג של ישראל מ"שלילית" ל"יציבה" (ברמת דירוג A), ובינואר 2026 הצטרפה אליה חברת Moody's שהעלתה את התחזית ל"יציבה" (ברמת Baa1), בעוד חברת Fitch הותירה תחזית "שלילית".

בשוק המט"ח נרשמה מגמת התחזקות דרמטית של המטבע המקומי: השקל התחזק מול הדולר ב-14.3% במהלך 2025 וננעל ברמה של 3.19 שקלים לדולר, תוך שהוא ממשיך להתחזק גם אל תוך שנת 2026. סביבת האינפלציה המרוסנת (2.6%) אִפשרה לבנק ישראל להתחיל בתהליך הפחתת ריבית לקראת סוף השנה.

לקראת שנת 2026, תקציב המדינה המעודכן שאושר בכנסת במרץ 2026 עומד על כ-698.8 מיליארד שקל נטו, עם יעד גירעון מתוכנן של כ-4.9% תוצר (111.3 מיליארד שקל).

מסגרות התקציב כוללות צעדי התאמה פיסקאליים, רפורמות מבניות והעלאות מסים, שנועדו להמשיך את מסלול הייצוב הכלכלי, לכנס את הגירעון ולמנוע עלייה מחודשת ביחס החוב לתוצר.