הגירעון בחשבון השוטף הצטמצם: יצוא השירותים וההייטק ממשיכים להוביל

ברבעון השני של 2026 עמד הגירעון בחשבון השוטף על כ־0.5 מיליארד דולר, לעומת כ־0.8 מיליארד דולר ברבעון הקודם. במקביל, נכסי המשק הישראלי בחו"ל חצו לראשונה את רף הטריליון דולר.

הגירעון בחשבון השוטף של ישראל הצטמצם ברבעון השני של 2026 ועמד על כ־0.5 מיליארד דולר, בניכוי השפעות עונתיות, לעומת גירעון של כ־0.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון. כך עולה מנתוני מאזן התשלומים שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.

השיפור נבע בעיקר מעלייה של כ־1.6 מיליארד דולר בעודף בחשבון השירותים, שקיזזה עלייה של כ־0.5 מיליארד דולר בגירעון חשבון הסחורות וירידה של כ־0.8 מיליארד דולר בעודף חשבון ההכנסות המשניות. חשבון ההכנסות הראשוניות נותר כמעט ללא שינוי.

בסך הכול, חשבון הסחורות והשירותים הסתכם ברבעון בעודף של כ־6.9 מיליארד דולר.

יצוא השירותים מסתכם ב־26.9 מיליארד דולר

חשבון השירותים רשם ברבעון השני עודף של כ־10.2 מיליארד דולר. יצוא השירותים הסתכם ב־26.9 מיליארד דולר, מתוכם 24.5 מיליארד דולר ביצוא שירותים עסקיים.

ההייטק המשיך להיות רכיב מרכזי ביצוא השירותים העסקיים. ענפי ההייטק, ללא חברות הזנק ובנתונים מקוריים, רשמו יצוא של כ־17.7 מיליארד דולר, המהווים כ־73% מכלל יצוא השירותים העסקיים.

מנגד, יבוא השירותים עלה ל־16.7 מיליארד דולר, לעומת 16.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון.

בתיירות נרשמה ירידה ביצוא שירותי התיירות, למעט הוצאות של עובדים זרים בישראל, שעמד על כ־0.5 מיליארד דולר לעומת 0.7 מיליארד דולר ברבעון הקודם. יבוא שירותי התיירות נותר ללא שינוי, ברמה של כ־2.6 מיליארד דולר.

בחשבון הסחורות התרחב הגירעון המסחרי ל־3.2 מיליארד דולר, לעומת כ־2.7 מיליארד דולר ברבעון הראשון.

ירידה בעודף ההכנסות המשניות

גירעון חשבון ההכנסות הראשוניות, הכולל בין היתר הכנסות מהשקעות פיננסיות ושכר עבודה, הסתכם בכ־7.8 מיליארד דולר.

הכנסות תושבי ישראל מהשקעות פיננסיות בחו"ל הסתכמו ב־6.2 מיליארד דולר, לעומת 6.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם. במקביל, הכנסות תושבי חו"ל מהשקעותיהם הפיננסיות בישראל הסתכמו ב־13.7 מיליארד דולר, לעומת 14.1 מיליארד דולר ברבעון הראשון.

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

חשבון ההכנסות המשניות, הכולל העברות שוטפות, הסתכם בעודף של כ־0.3 מיליארד דולר, לעומת עודף של 1.1 מיליארד דולר ברבעון הראשון. בחשבון ההון נרשמו העברות הון נטו לישראל בסך של כ־1.4 מיליארד דולר.

עלייה בהשקעות של ישראלים בחו"ל

בחשבון הפיננסי נרשמו ברבעון השני תנועות משמעותיות במספר אפיקי השקעה. ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל עלו ב־4.2 מיליארד דולר, לאחר ירידה של 11.7 מיליארד דולר ברבעון הקודם. במקביל, ההשקעות הישירות של תושבי חו"ל בישראל עלו ב־14.3 מיליארד דולר, לאחר עלייה של 15.8 מיליארד דולר ברבעון הראשון.

בהשקעות בניירות ערך סחירים הגדילו תושבי ישראל את השקעותיהם בניירות ערך זרים ב־17.4 מיליארד דולר, לאחר ירידה של 14.6 מיליארד דולר ברבעון הקודם. השקעות תושבי חו"ל בניירות ערך ישראליים עלו ב־2.2 מיליארד דולר, לאחר ירידה של 14.2 מיליארד דולר ברבעון הראשון.

יתרות המט"ח של ישראל עלו במהלך הרבעון ב־2.3 מיליארד דולר והסתכמו בסוף יוני 2026 ב־238.7 מיליארד דולר.

נכסי ישראל בחו"ל חצו את רף הטריליון

גם מצבת הנכסים וההתחייבויות של ישראל מול חו"ל המשיכה לגדול. בסוף יוני 2026 עמד עודף הנכסים על ההתחייבויות על 315.8 מיליארד דולר, לעומת 258.9 מיליארד דולר בסוף יוני 2025.

סך נכסי המשק הישראלי בחו"ל חצה את רף הטריליון דולר והסתכם ב־1,013 מיליארד דולר, לעומת התחייבויות לחו"ל בהיקף של 697.4 מיליארד דולר.

גם העודף בנכסי החוב של ישראל מול חו"ל גדל. החוב החיצוני נטו נותר שלילי, כלומר נכסי החוב של ישראל בחו"ל עלו על התחייבויותיה, והפער התרחב ל־349 מיליארד דולר בסוף יוני 2026, לעומת 326.9 מיליארד דולר בסוף יוני 2025.