בלי שידור אין המראה: בדרך להחמרה דרמטית בתקנות הרחפנים בישראל

מדינת ישראל מהדקת דרמטית את הפיקוח על המרחב האווירי. שרת התחבורה מירי רגב פרסמה את טיוטת "תקנות הטיס (זיהוי מרחוק של כטב"מים והגבלות נוספות - הוראת שעה), התשפ"ז 2026", שמטרתן לייצר תמונת מצב אווירית כוללת ומדויקת בזמן אמת.

המהלך מגיע בהמשך להחלטת ראש הממשלה ושר הביטחון אשר אושררה בקבינט המדיני ביטחוני, לנוכח הפיכת איום הרחפנים לכדי איום אסטרטגי על ביטחון המדינה, ובמיוחד הסכנה הנשקפת מכלים המופעלים באמצעות סיב אופטי או כרטיסי SIM.

התקנות החדשות יחולו באופן גורף על כל כלי הטיס וכלי הרחיפה הבלתי מאוישים הפועלים בשמי ישראל, לכל מטרה שהיא, לרבות פעילות מסחרית ועסקית, צורכי עבודה שוטפים או פעילות פנאי וספורט של חובבים. המטרה המרכזית היא מתן מענה מבצעי מיידי לגורמי הביטחון בבואם לזכות או להפליל כלי טיס חשוד שמתגלה באוויר ולסכל את הסיכון ממנו ללא דיחוי.

חובת חיבור רציף ואיסור טיסה עצמאית

לפי עיקרי הטיוטה, ייאסר על אדם להטיס כטב"ם או רחפן אלא אם מתקיימים שני תנאים מצטברים. ראשית, הכלי חייב להיות רשום באופן מקוון במערכת ניטור ממוכנת שתופעל על ידי ספק מוסמך מטעם משרד התחבורה. הרישום יכלול את סימני הזיהוי הרשמיים שהוענקו לכלי על ידי רשות התעופה האזרחית וכן מספר טלפון נייד זמין שבאמצעותו ניתן ליצור קשר מיידי עם המטיס בכל עת שהכלי באוויר.

שנית, הכלי מחויב להיות מקושר למערכת הניטור לאורך כל שלבי הטיסה, כך שיועברו אליה נתוני הפעלה טכניים בהתאם לתקן הבינלאומי לזיהוי מרחוק רשתי. נתונים אלה כוללים חתימת זמן, מיקום גיאוגרפי, גובה מעל פני השטח, מהירות וכיוון טיסה. השידור יתבצע ישירות מהכלי באמצעות רכיב סלולרי ייעודי או דרך אפליקציה ייעודית בעמדת השליטה הקרקעית.

במקרים חריגים שבהם חיבור ישיר אינו מעשי, כגון היעדר קליטה סלולרית, יוכל מנהל רשות התעופה האזרחית לאשר העברת נתוני מיקום חלופיים, כגון תיחום גיאוגרפי מוגדר מראש סביב עמדת ההטסה.

איסור גורף על רחפני סיב וסלולר

צעד מרכזי נוסף בתקנות נוגע להטלת איסור גורף על הטסת כלי טיס בלתי מאוישים שהשליטה בתוואי טיסתם מתבצעת באמצעות סיב או תיל המחבר בין עמדת השליטה לכלי.

ההחרגה היחידה לאיסור זה נקבעה עבור "כטב"ם קשור", המעוגן פיזית לקרקע בכבל המגביל את תנועתו האופקית לרדיוס של עד 100 מטרים בלבד מנקודת העיגון. כל חריגה אחרת תחייב אישור פרטני משותף של רשות התעופה האזרחית ושירות הביטחון הכללי.

בנוסף, ייאסר לחלוטין להטיס כטב"ם שהשליטה בו נעשית באמצעות רשתות תקשורת סלולריות, אלא אם התקבל לכך אישור מוקדם ומפורש מרת"א ומהשב"כ. החרגה מאיסור זה ניתנה אך ורק לחברות שכבר מחזיקות כיום בהרשאה מיוחדת להפעלת כלי טיס מחוץ לקשר עין, שבהם המודם הסלולרי משמש כרכיב גיבוי בטיחותי בלבד במקרה של כשל בתקשורת הרדיו.

כל חדשות התעופה גם בערוץ ה-WhatsApp

מאגר מאובטח והגנה על פרטיות המטיסים

המידע שייקלט במערכת ירוכז ויועבר לצה"ל, אשר אמון על ריכוז תמונת השמיים הלאומית וניהולה. מאגר המידע יהיה בבעלות משרד התחבורה, כאשר הספק המוסמך ישמש כמחזיק המאגר בלבד.

כדי לצמצם את הפגיעה בפרטיות, המאגר לא יכלול מזהים ישירים כגון שמם או מספר תעודת הזהות של בעלי הכלים או המטיסים, והספק המוסמך יהיה מנוע לחלוטין מאיסוף פרטים אלה.

אם יידרש זיהוי אישי במסגרת ביטחונית, גורמי האכיפה יצטרכו לפנות ישירות למאגרי המידע של רת"א בכפוף להוראות חוק הגנת הפרטיות. כמו כן נקבע כי נתוני ההפעלה יימחקו מהמאגר בתום חצי שנה ממועד הטיסה, למעט מידע שנדרש להליכי חקירה וראיות פליליות.

חריגים מחובת הניטור

התקנות קובעות פטור מחובת הרישום והניטור לשלוש קטגוריות בלבד:

1. כלים זעירים שמסתם המרבית בהמראה נמוכה מ-250 גרם.

2. כלי טיס המצוידים במכשיר טרנספונדר תעופתי תקין הנקלט במכ"מים הקרקעיים של חיל האוויר ורשות שדות התעופה.

3. כלים המוטסים באזורים גיאוגרפיים מוגדרים שייקבעו על ידי מנהל רת"א כמרחבים המותרים להפעלה ללא זיהוי מרחוק, הרחק מיישובים ותשתיות רגישות.

במקביל, התקנות לא יחולו על כלי טיס של משטרת ישראל וכן על כלים המופעלים על ידי שירות בתי הסוהר, רשות הכבאות וההצלה, הרשות להגנה על עדים, המלמ"ב ומשמר הכנסת. כלים צבאיים וכלים של המוסד והשב"כ מוחרגים מתחולת החוק באופן מובנה ויעבירו את נתוניהם ישירות לצה"ל.

החמרת ענישה: מאסר בפועל למפרים

בשונה מהמצב הנוהג כיום, שבו עבירות הפעלה נאכפות לרוב באמצעות עיצומים כספיים נמוכים בסך 620 שקלים, המדינה עוברת למסלול ענישה פלילי מחמיר.

לפי נוסח התקנות, מי שיטיס כטב"ם או רחפן שאינו רשום או אינו מקושר למערכת הניטור, או מי שיטיס כלי הנשלט באמצעות סיב או תקשורת סלולרית ללא היתר כדין, צפוי לעונש של עד שישה חודשי מאסר או קנס כספי. בהמשך תיבחן האפשרות להסב את ההפרות לעבירות מינהליות הנושאות קנסות בגובה של עד 14,400 שקלים.

התקנות מנוסחות כהוראת שעה שתיכנס לתוקף זמן קצר לאחר אישורן בוועדת הכלכלה של הכנסת והשלמת ההתקשרות מול הספק המפעיל, ותעמוד בתוקף למשך שנה אחת.

במהלך תקופה זו תיבחן תרומת המערך לסיכול האיומים הביטחוניים לקראת גיבוש אסדרת קבע. בעלי הכלים שאינם כוללים רכיב שידור מובנה יידרשו להצטייד בהתקן חיצוני עצמאי, שעלותו מוערכת בכ-100 דולר.