המרוץ נגד השעון בנתב"ג: רש"ת עתרה להאריך את היתר חיזוק טרמינל 1 נגד רעידות אדמה

רשות שדות התעופה עתרה להאריך עד 2030 את היתר חיזוק טרמינל 1 מפני רעידות אדמה, שהעבודות בו התעכבו בשל המלחמה ומשבר היבוא. רש"ת מתריעה מפני פגיעה בבטיחות מיליוני נוסעים ועצירת העבודות: "נאלץ להתחיל הליך רישוי מחדש שייקר ויעכב את הפרויקט בשנים"

רשות שדות התעופה נערכת לרעידת אדמה. טרמינל 1. צילום: Shutterstock

רשות שדות התעופה (רש"ת) פנתה לבית המשפט לעניינים מנהליים בעתירה נגד הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה מחוז מרכז ומתכננת המחוז, בדרישה להורות על הארכת תוקף היתר הבנייה לחיזוק טרמינל 1 בנתב"ג מפני רעידות אדמה עד לאוקטובר 2030, או למצער עד לאפריל 2029.

העתירה הוגשה באמצעות עורכי הדין רון צין, סיון סברנסקי, רן דרוק ותאיר סיניצין ממשרד ארנון, תדמור לוי ושות', לאחר שהוועדה המחוזית החליטה במאי 2026 לחדש את ההיתר לתקופה מקוצרת בלבד, עד 9 באוקטובר 2027. ברש"ת מזהירים כי ללא התערבות שיפוטית, הפרויקט הלאומי החיוני ייקלע למבוי סתום בירוקרטי שיסכן את בטיחות הציבור.

טרמינל 1, שהוקם במקור בשנת 1934 על ידי שלטונות המנדט הבריטי, מורכב כיום מ-32 מבנים שונים שנבנו לאורך תקופות שונות בשיטות בנייה מגוונות, ומשתרע על פני שטח כולל של כ-80 אלף מטרים רבועים. כיום משרת המבנה כ-11 אלף נוסעים ביום בממוצע בעונת השיא, עם היקף פעילות של כ-320 אלף נוסעים בחודש אוגוסט וכ-280 אלף נוסעים נוספים בתקופת חגי תשרי.

הצורך בחיזוקו הסייסמי של המבנה נקבע כתנאי לפתיחתו המחודשת לאחר שיפוצו, כאשר התוכנית ההנדסית תוקצבה בכ-85 מיליון שקלים. התכנון נשען על תקנים בינלאומיים מחמירים ועבר בקרת תכן הנדסית קפדנית, תוך שימוש במרסנים צמיגיים ויסקוזיים FVDs ו-OSDs שנועדו להקנות למבנה גמישות וריסון אנרגיה בעת רעידת אדמה.

בעתירה צוין כי לצורך אישור השיטות הייחודיות, פנתה הרשות למכון לחקר הבנייה בטכניון, אשר אישר את השימוש בתקינה אירופית ואמריקאית בהיעדר תקינה ישראלית מקבילה באותה עת.

מלחמת חרבות ברזל ומשבר היבוא שיבשו את לוחות הזמנים

היתר הבנייה המקורי ניתן באוקטובר 2021 לשלוש שנים, ואישור תחילת העבודה התקבל באוגוסט 2022. אולם, כפי שמפרטת רש"ת בעתירה, שרשרת אירועים כפתה עצירה מתמשכת: תחילה משבר הקורונה שגרר גירעונות כבדים, ובהמשך פרוץ מלחמת חרבות ברזל באוקטובר 2023.

במהלך המלחמה נפגעה הפעילות התעופתית באופן דרסטי, הוטלו הגבלות ביטחוניות נרחבות על ביצוע עבודות בשטח נתב"ג לנוכח פעילות אינטנסיבית של מערכת הביטחון וצבא ארצות הברית, וגויסו עובדים, מהנדסים ומפקחים רבים לשירות מילואים ממושך. בנוסף, חל עיכוב משמעותי במכרז הבינלאומי לרכש המרסנים הייחודיים, המיוצרים בחו"ל בלבד, עקב סירוב של חברות זרות לשתף פעולה או לשלוח סחורות לישראל בעת מלחמה, כך שמתוך כעשר חברות פוטנציאליות ניגשה למכרז חברה אחת בלבד. עקב כך, הציוד החיוני הגיע באיחור ניכר ובאופן חלקי, שאינו מאפשר להשלים את שלב החיזוק השני עד תום תקופת ההיתר הנוכחית.

לטענת רש"ת, עמדת ועדת הרישוי המחוזית, לפיה ידיה כבולות והיא נעדרת סמכות להאריך את ההיתר מעבר לשש שנים ממועד הוצאתו המקורי, מבוססת על פרשנות שגויה ודווקנית של תקנות התכנון והבנייה (רישוי בנייה). בעתירה נטען כי לשון הדין, ובפרט תקנה 60 ותיקון 25 לתקנות שפורסם בסוף שנת 2025, נועדו להקל רגולטורית על פרויקטים מורכבים ותשתיות לאומיות ולאפשר תוקף מצטבר של עד תשע שנים.

לחלופין, מבקשת רש"ת מבית המשפט לעשות שימוש בסמכותו הטבועה כדי להאריך את תוקף ההיתר, כפי שנעשה בפסיקות קודמות שבהן הוכח כי העיכוב אינו נובע ממחדל של בעל ההיתר וכי לא חל כל שינוי במצב התכנוני.

בעתירה מודגש כי דחיית הבקשה תכפה התחלת הליך רישוי מחודש "DE NOVO" ברשות הרישוי הארצית (שאליה הועברו הסמכויות בשטחים גליליים לפי תיקון 160 לחוק), מהלך שיגרור בזבוז של מיליוני שקלים מקופת הציבור, עיכוב העבודות בשנים ארוכות, והפקרת המבנה ההיסטורי והנוסעים הרבים העוברים בו מדי יום בפני סיכוני רעידות אדמה. לחילופי חילופין, עותרת הרשות להורות על אישור ביצוע העבודות בשלבים, כך ששלב המרסנים הוויסקוזיים יושלם במועד מאוחר יותר.