מנכ״ל חברת התעופה הישראלית במסר: "ברגע האמת, ישראל לא יכולה להיות תלויה בחברות תעופה זרות"
מנכ״ל ארקיע, עוז ברלוביץ, מסמן את הלקח המרכזי ממשבר דובאי: ישראל חייבת לשמור על יכולת תעופתית עצמאית. בראיון מיוחד הוא מדבר על החזרה האפשרית לקו, מחירי החילוץ, האחריות כלפי הנוסעים והלחץ החדש שמגיע מעלויות הדלק הסילוני
"ברגע האמת, ישראל לא יכולה להיות תלויה בחברות תעופה זרות". צילום: PassportNews כל חדשות התעופה גם בערוץ ה-WhatsApp
״לצד החברות הזרות גם צריך חברות תעופה ישראליות חזקות״
מנכל ארקיע עוז ברלוביץ. צילום: שי יחזקאלבמרוצת החודשים האחרונים התריע מנכ"ל חברת ארקיע, עוז ברלוביץ, על כך שלחברות התעופה הישראליות לא מאפשרים לשוב ולטוס לדובאי עקב סוגיות הביטחון מול הרשויות באיחוד האמירויות. ברלוביץ הצביע שוב ושוב על חוסר השוויון שנוצר מול חברות התעופה מאיחוד האמירויות, אשר המשיכו לטוס כרגיל לישראל בעוד החברות המקומיות נותרו מקורקעות מהקו.
אירוע הבטיחות החמור שהתרחש השבוע, שבו מטוס flyduabi ובו כ-170 נוסעים ישראלים כמעט התרסק לאחר שטייס המשנה ניסה להפילו, הוביל לעצירת פעילות החברה. המצב שנוצר דרש מענה מיידי לחילוץ הישראלים, וארקיע הייתה החברה הישראלית הראשונה שהרימה את הכפפה והפעילה אמש טיסות חילוץ מדובאי.
בראיון ל-PassportNews מתייחס ברלוביץ להתרחשויות המהירות, לדרישה לפתרון קבוע בקו לדובאי, לאופן בדיקת הצוותים הזרים במטוסים החכורים, ולהשלכות על מחירי הטיסות בעקבות הזינוק בעלויות הדלק.
המדינה צריכה איזון ולא תלות מוחלטת
"אני חושב שהאירוע הזה מוכיח בדיוק את מה שאנחנו אומרים כבר חודשים. אנחנו לא ביקשנו להוציא את החברות הזרות מישראל. להפך, אנחנו רוצים אותן כאן. אבל חייב להיות איזון. לא יכול להיות שחברות זרות מפעילות קו מרכזי בין דובאי לישראל, ובמקביל חברות ישראליות לא מקבלות אפשרות להפעיל את אותו הקו.
עכשיו, כשנוצר משבר, בתוך יומיים נמצא פתרון שמאפשר לנו לטוס. אני שמח שנמצא פתרון, אבל הייתי מעדיף שהוא יימצא לפני האירוע הזה ולא בעקבותיו.
ואני גם רוצה לומר מילה טובה: להוציא לפועל פעילות כזאת בתוך זמן כל כך קצר זה לא דבר פשוט. זה דורש שיתוף פעולה הדוק בין רת״א, משרד התחבורה, רש״ת וגורמי הביטחון. בתעופה צריך ניסיון, ידע ונחישות, והאירוע הזה הראה שכאשר כל הגורמים עובדים יחד ומבינים את גודל המשימה, אפשר למצוא פתרונות גם למצבים מורכבים מאוד.
מבחינתי, עכשיו צריך לקחת את שיתוף הפעולה הזה צעד קדימה ולייצר פתרון קבוע, שיאפשר לחברות הישראליות לפעול בדובאי לצד החברות הזרות".
מבצע החילוץ ומחירי הכרטיסים
"יש ביקוש גדול מאוד. יש הרבה מאוד ישראלים שרוצים לחזור הביתה ונוצר לחץ משמעותי בעקבות הפסקת הטיסות.
אנחנו בארקיע נערכנו מהר מאוד. העמדנו מטוסים, צוותים ולוח טיסות, והתחלנו להפעיל את טיסות החילוץ.
מבחינתי כרגע יש משימה אחת: להחזיר כמה שיותר ישראלים הביתה, במהירות ובבטחה".
"חשוב לדייק: המדינה משתתפת בעלות שנובעת מכך שאנחנו נדרשים להוציא את המטוסים מתל אביב לדובאי ללא נוסעים.
הטיסות מדובאי לישראל מתחילות במחיר של עד 349 דולר.
אנחנו לא מסתכלים על האירוע הזה כהזדמנות לעשות רווח. יש ישראלים שצריכים לחזור הביתה, ואנחנו צריכים לתת להם פתרון במחיר הוגן".
"אני מאוד מקווה שכן. כרגע האישורים שאנחנו מקבלים הם לפעילות הנוכחית, ואנחנו עדיין מחכים להחלטות לגבי ההמשך.
מבחינת ארקיע אנחנו מוכנים. יש לנו מטוסים, יש לנו תוכנית מסחרית ויש ביקוש. אנחנו רוצים לחזור ולהפעיל את דובאי באופן סדיר.
אני חושב שאחרי מה שקרה, כולם מבינים הרבה יותר טוב למה חשוב שגם חברות ישראליות יהיו על הקו הזה".
"אני לא רוצה לקחת אירוע כל כך חמור ולהשתמש בו כדי להגיד 'אמרנו לכם'. אבל בהחלט צריך ללמוד ממנו.
כבר חודשים אנחנו אומרים שמדינת ישראל לא יכולה לבנות את הקישוריות האווירית שלה באופן שיוצר תלות גדולה מדי בחברות זרות. אנחנו צריכים את החברות הזרות בישראל, אבל לצדן חייבות להיות חברות ישראליות חזקות.
בטיחות הצוותים הזרים וההמלצה לטסים למזרח
"אני מבין לגמרי למה הציבור שואל את השאלה הזאת עכשיו.
חשוב להבין: מטוס חכור עם צוות זר הוא לא מטוס שמגיע אלינו ואנחנו פשוט שולחים אותו לטוס.
אנחנו עובדים עם חברות תעופה וצוותים מקצועיים שנדרשים לעמוד בדרישות הרגולטוריות והביטחוניות הרלוונטיות לפעילות שלהם ולפעילות שלנו.
אנחנו בודקים את הספקים שאנחנו עובדים איתם ולא מתפשרים בנושא בטיחות וביטחון.
אחרי אירוע כזה טבעי שאנשים ישאלו יותר שאלות, והתפקיד שלנו הוא לתת להם תשובות, שקיפות וביטחון".
"בטווח הקצר ברור שאירוע כזה מייצר חשש. אנשים רואים את התמונות, שומעים את החדשות ושואלים את עצמם מה לעשות.
אבל הביקוש של הישראלים למזרח מאוד חזק. אנחנו רואים את זה בבנגקוק, בפוקט ובהאנוי.
ופה אני רוצה גם לתת המלצה אישית לנוסעים.
מאז המלחמה עם איראן אנחנו חיים במציאות מזרח תיכונית מורכבת ולא צפויה. כשמזמינים היום טיסה, אי אפשר להסתכל רק על המחיר.
אני רואה אנשים שמנסים לחסוך דרך כל מיני חיבורים וקונקשנים, לפעמים בשביל עוד כמה עשרות או מאות דולרים. אני מבין את זה לגמרי, אבל במציאות הנוכחית לפעמים זה מתברר ככסף הקטן. כשקורה אירוע ואתה נתקע במדינה אחרת, בלי לדעת מתי ואיך תחזור הביתה, הכסף כבר הופך להיות החלק הפחות משמעותי. התחושה הקשה היא חוסר הוודאות והעובדה שאין לך פתרון.
לכן ההמלצה שלי היא: כשאתם קונים כרטיס, תבדקו לא רק כמה הוא עולה. תבדקו עם מי אתם טסים, מי עומד מאחורי הכרטיס ומה היכולת של אותה חברה לתת לכם פתרון ביום שמשהו משתבש. בסוף, כרטיס טיסה הוא לא רק הדרך לצאת לחופשה. הוא גם היכולת לחזור הביתה".
התייקרות הדלק הסילוני ועונת החורף
"נכון. אחרי החגים אנחנו נכנסים באופן טבעי לעונת החורף והביקושים משתנים. אנחנו מתאימים את הקיבולת ואת לוח הטיסות לביקוש ולא מפעילים מטוסים רק בשביל להגיד שאנחנו טסים. מצד שני, ארקיע היום נמצאת במקום שונה מבעבר. יש לנו פעילות משמעותית בקווים ארוכי הטווח ובמזרח, ולכן אנחנו מסתכלים על החורף בצורה הרבה יותר רחבה ומדויקת".
ארקיע. צילום: Shutterstock"זו אחת ההתמודדויות הגדולות ביותר כרגע. מחיר הדלק הסילוני בנתב"ג עלה באוקטובר בכ־20% לעומת ספטמבר. בחברת תעופה זה אירוע משמעותי מאוד. במטוס רחב גוף שצורך בערך 5.5 טון דלק בשעה, כל עלייה כזאת הופכת מהר מאוד למיליוני דולרים.
אנחנו קודם כול מנסים להתייעל, להתאים קיבולת ולנהל את הצי ואת לוח הטיסות בצורה נכונה. אבל צריך לומר את האמת: חברת תעופה לא יכולה לספוג לאורך זמן עלייה של 20% באחד ממרכיבי העלות המרכזיים שלה. אם רמת המחירים הזאת תישאר, בסופו של דבר תהיה לה השפעה גם על מחירי הטיסות".
"אני חושב שהימים האחרונים הזכירו לכולנו דבר מאוד פשוט: ישראל צריכה חברות תעופה זרות חזקות שיטוסו אליה, אבל היא חייבת גם חברות ישראליות חזקות.
כי ברגע האמת, כשישראלים נמצאים בחו״ל ורוצים לחזור הביתה, אתה צריך שיהיו לך מטוסים, צוותים, ניסיון ויכולת לקבל החלטה, להמריא ולהביא אותם הביתה.
והאירוע הזה הראה עוד דבר: בתעופה אף גוף לא יכול לעשות את זה לבד. שיתוף הפעולה בין רת״א, משרד התחבורה, רש״ת, גורמי הביטחון וחברות התעופה הוא מה שמאפשר בסוף להפוך החלטות לפעילות אמיתית בשטח.
"אנחנו לא מבקשים בלעדיות. אנחנו מבקשים איזון וכשצריך לפעול, צריך ניסיון, ידע, נחישות ושיתוף פעולה".



