שלוש שנים לשבת השחורה בשמחת תורה: הגבורה שהצילה אז - והאסון שנמנע השבוע בשמי סעודיה
בשבת שמחת תורה לפני שלוש שנים החלה מתקפת 7 באוקטובר, שבה נרצחו כ-1,200 בני אדם ו-251 נחטפו לעזה. השבוע, דרמת האימים בטיסת flydubai עוררה ברשתות תיאוריה על קשר אפשרי ל-7 באוקטובר. האם זה מקרי?
אנדרטאות נופלים במלחמה. צילומים: ספיר פרץ, גולן סבג, ליאורה דרור, אלכס קולומויסקי החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp
השעה הייתה 6:30 בבוקר, חג שמחת תורה. מטחי רקטות נורו מרצועת עזה לעבר הדרום והמרכז, ובחסותם החלה חדירה של מחבלים לישראל דרך היבשה, הים והאוויר. המתקפה התפשטה ליישובי עוטף עזה, לשדרות, אופקים ונתיבות, למסיבות הטבע באזור ולבסיסי צה״ל. כך מתאר הביטוח הלאומי את תחילתו של אותו יום.
בבתים, בכבישים ובמסיבות, אנשים ניסו להבין מה מתרחש ולמצוא מחסה. משפחות הסתגרו בממ״דים, אחרים נמלטו או התחבאו בשדות ובצדי הדרכים. כיתות כוננות, שוטרים וחיילים יצאו להילחם ולהגן על יישובים ואזרחים, בזמן שכוחות הביטחון ניסו להשיב את השליטה באזורים שנפגעו.
המתקפה גבתה את חייהם של כ-1,200 בני אדם, ו-251 בני אדם נחטפו לעזה באותו יום, לפי נתונים שהציגה ישראל. מאחורי המספרים נמצאים שמות, משפחות וקהילות שחייהן השתנו באחת.
מאז הפך 7 באוקטובר ליום של זיכרון לאומי ולציון הגבורה שהתגלתה באותו יום: של מי שהגנו על בתיהם, של מי שפעלו תחת אש כדי לחלץ אחרים, ושל כוחות הביטחון שנלחמו בזירות רבות. לצד האובדן, נותרו גם סיפורים אישיים על החלטות שהתקבלו בתוך דקות - לעיתים כשהמידע חלקי והסכנה קרובה.
היום, שלוש שנים אחרי אותה שבת, הזיכרון הוא גם של האובדן והכאב וגם של האומץ והערבות ההדדית שהתגלו בה: אזרחים, אנשי כוחות הביטחון ותושבים חשו לעזרת אחרים ונאבקו להציל חיים. סיפורי הגבורה האלה ממשיכים ללוות את ישראל.
בימים האחרונים הופיעה בתקשורת הזרה תאוריית ״10-7-3״, שלפיה גולשים קשרו בין מספר טיסת flydubai, FZ1073, לבין 7 באוקטובר ושלוש השנים שחלפו מאז. ברשת אף הועלתה האפשרות שהמתקפה היוותה השראה לניסיון לרסק את המטוס, אך מדובר בהשערה שלא אומתה בחקירה.
לצד ההשערות על המניע, יש חיבור ברור יותר בין אותו יום לאירוע השבוע: שוב, ברגע של סכנה, אנשים חשו לעזרת אחרים. נוסעים ואנשי צוות בטיסת flydubai פעלו יחד, השתלטו על החשוד וסייעו לצוות נוסף לייצב את המטוס ולהנחיתו בטאבוק. כל 172 הנוסעים ואנשי הצוות היו בטוחים. אי אפשר לדעת כיצד האירוע היה מסתיים אילו לא התערבו; האומץ והעזרה ההדדית שלהם סייעו למנוע אסון.



