הדולר מתקרב ל-3 שקלים: הבורסה בתל אביב צנחה לקראת הבחירות, וול סטריט בשיאים

כל עדכוני הפיננסים בערוץ ה-WhatsApp

שבוע המסחר בבורסה בתל אביב, בין 5 ל-9 באוקטובר 2026, הסתיים בירידות שערים חדות, על רקע אי הוודאות הפוליטית לקראת הבחירות, החשש מהסלמה ביטחונית והלחצים בשוקי איגרות החוב בעולם.

מנגד, המדדים המרכזיים בוול סטריט המשיכו להיסחר סמוך לרמות שיא, והפער בין ביצועי השוק המקומי לשווקים הבינלאומיים בלט לאורך השבוע.

לפי סקירת יחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב, מדד ת"א 35 ירד ב-3.71%, מדד ת"א 125 איבד 3.60% ומדד ת"א 90 נחלש ב-3.28%. גם מדד SME60, הכולל מניות של חברות קטנות ובינוניות, ירד בכ-6%.

למרות הירידות בשבוע האחרון, מתחילת השנה מדד ת"א 35 עדיין מציג עלייה של כ-11.85%, ומדד ת"א 125 עלה בכ-7.16%. מדד ת"א 90, לעומת זאת, רשם ירידה של כ-7.62% מתחילת השנה.

הביטחוניות, הביומד והבנייה הובילו את הירידות

הירידות בבורסה המקומית הקיפו כמעט את כל ענפי הפעילות. מדד ת"א ביטחוניות ירד בכ-7.84% במהלך השבוע, מדד הביומד איבד כ-7.68% ומדד הבנייה נחלש בכ-7.12%.

גם מניות הביטוח והפיננסים רשמו ירידות משמעותיות, כאשר מדד ת"א ביטוח איבד כ-5.99% ומדד ת"א פיננסים ירד בכ-5.26%. מנגד, ענף האנרגיה הציג עמידות יחסית: מדד ת"א אנרגיה ישראל ירד בכ-0.52% בלבד, ומדד ת"א נפט וגז נחלש בכ-0.66%.

במבט מתחילת השנה, ענף הביטוח עדיין מוביל את התשואות עם עלייה של כ-34.76%, ואחריו מדד ת"א פיננסים עם עלייה של כ-16.04% ומדד ת"א טכנולוגיה עם עלייה של כ-7.68%.

בסקירה מציינים כי תקופות שלפני בחירות בישראל מתאפיינות לא פעם בעלייה באי הוודאות ובהתרחבות פרמיית הסיכון המיוחסת לנכסים מקומיים. עם זאת, לאחר התבהרות התמונה הפוליטית והכלכלית, השוק המקומי עשוי לצמצם חלק מהפערים שנפתחו מול השווקים בעולם. מדובר בדפוס היסטורי, ולא בתחזית ודאית לגבי המשך המסחר.

וול סטריט ממשיכה לעלות למרות תשואות האג"ח

בעוד הבורסה בתל אביב נחלשה, המדדים המרכזיים בארה"ב סיימו את השבוע בעליות. מדד S&P 500 עלה בכ-1.17%, מדד נאסד"ק 100 הוסיף כ-0.25% ומדד דאו ג'ונס התחזק בכ-0.96%. לעומתם, מדד ראסל 2000, המייצג מניות של חברות קטנות יותר, ירד בכ-0.9% והגיע לשפל של כארבעה חודשים.

העליות בוול סטריט נרשמו למרות לחצים בשוק האג"ח האמריקאי. במהלך השבוע טיפסה תשואת האג"ח הממשלתית ל-10 שנים עד לכ-5.36%, רמתה הגבוהה ביותר מאז 2002, לפני שהתמתנה לקראת סוף השבוע. במקביל, מחיר הנפט מסוג ברנט עלה לכ-105 דולר לחבית, על רקע המתיחות הגיאופוליטית במזרח התיכון.

העלייה במחירי האנרגיה הגבירה את החששות מפני התחדשות הלחצים האינפלציוניים ומהאפשרות שהבנק הפדרלי בארה"ב יידרש להשאיר את הריבית ברמה גבוהה לאורך זמן. על פי הסקירה, מניות הטכנולוגיה הגדולות המשיכו ליהנות מהשקעות בתחום הבינה המלאכותית, בעוד חברות קטנות יותר נותרו חשופות יותר לעלויות המימון הגבוהות.

באירופה נרשמו ירידות: מדד CAC 40 הצרפתי איבד כ-1.16%, ומדד DAX הגרמני ירד בכ-0.57%. ביפן, לעומת זאת, מדד ניקיי עלה בכ-1.1%.

הזרים רוכשים מניות בישראל, המוסדיים בטכנולוגיה

למרות החולשה בשוק המקומי, המשקיעים הזרים היו הרוכשים נטו הגדולים ביותר במניות בישראל במהלך השבוע. הם רכשו מניות בהיקף של כ-672 מיליון שקל נטו, כאשר עיקר הרכישות התרכז בענפי הביטוח, הביומד והבנקים.

במניות הביטוח הסתכמו רכישות הזרים בכ-266 מיליון שקל נטו, במניות הביומד בכ-150 מיליון שקל ובמניות הבנקים בכ-140 מיליון שקל. מנגד, הם מכרו מניות טכנולוגיה בהיקף של כ-331 מיליון שקל נטו.

הרכישות במניות הבנקים בולטות במיוחד על רקע מגמת המכירות שאפיינה את פעילות המשקיעים הזרים בענף בחודשים הקודמים. לפי הסקירה, הנתונים עשויים להעיד על שינוי במגמה, אף שהיקפי הרכישות עדיין מתונים יחסית.

בקרב המשקיעים המוסדיים נרשמה מגמה מעורבת. המוסדיים רכשו מניות טכנולוגיה בהיקף של כ-308 מיליון שקל נטו, אך במקביל מכרו קרנות סל בהיקף של כ-323 מיליון שקל נטו, מניות ביטוח בכ-175 מיליון שקל נטו ומניות ביומד בכ-162 מיליון שקל נטו.

גם הציבור המשיך להגדיל את החשיפה לשווקים הבינלאומיים באמצעות קרנות חוץ. במהלך השבוע נרשמו רכישות בהיקף של כ-195 מיליון שקל נטו, ומתחילת 2026 הסתכמו הרכישות בכ-3.5 מיליארד שקל נטו.

הקרנות הכספיות ממשיכות למשוך כסף

שוק קרנות הנאמנות רשם גיוסים נטו של כ-371 מיליון שקל במהלך השבוע, והשלים גיוסים של כ-54.3 מיליארד שקל מתחילת השנה. נכון ל-8 באוקטובר, היקף הנכסים בענף עמד על כ-843.7 מיליארד שקל.

אלא שמאחורי הגיוסים הכוללים נרשמה תנועה שונה בין סוגי הקרנות. הקרנות הפסיביות, ובמיוחד קרנות הסל העוקבות אחר מדדי המניות המובילים בבורסה, רשמו פדיונות נטו של כ-672 מיליון שקל. מתוכם, כ-639 מיליון שקל נפדו מקרנות סל, וכ-33 מיליון שקל מקרנות מחקות.

מנגד, הקרנות הכספיות המשיכו למשוך כספים בהיקף משמעותי. במהלך השבוע הן גייסו כ-1.47 מיליארד שקל נטו, ומתחילת השנה הגיעו הגיוסים בהן לכ-32.8 מיליארד שקל.

הנתונים מצביעים על העדפה של משקיעים לאפיקים סולידיים ונזילים יותר בתקופה של אי ודאות פוליטית ותנודתיות בשוקי ההון. עם זאת, נתוני הגיוסים לבדם אינם מעידים על החלטותיהם של כלל המשקיעים או על הכיוון הצפוי של השוק.

גם שוק האג"ח נחלש

שוק איגרות החוב המקומי סיים את השבוע בירידות הן באפיק הממשלתי והן באפיק הקונצרני. עיקר החולשה נרשמה באיגרות החוב הארוכות, הרגישות יותר לשינויים בתשואות ובריבית.

מדדי תל גוב צמודות ל-10 שנים ומעלה ול-15 שנים ומעלה ירדו בכ-1.78% ובכ-1.87%, בהתאמה. גם מדד תל גוב שקלי ל-10 שנים ומעלה איבד כ-1.22%.

בהתאם למגמה, תשואת האג"ח הממשלתית של ישראל ל-10 שנים עלתה לכ-4.21%, ותשואת האג"ח ל-3 שנים הגיעה לכ-3.86%.

גם האג"ח הקונצרניות רשמו ירידות, בשיעורים של כ-0.4% עד 0.7% במדדים המרכזיים. ברקע עמדו העלייה בתשואות בעולם, החששות האינפלציוניים ואי הוודאות המקומית.

בארה"ב הגיעה תשואת האג"ח ל-10 שנים במהלך השבוע לכ-5.36%, לפני שסיימה את השבוע ברמה של כ-5.24%. באירופה עלתה תשואת האג"ח הגרמנית ל-10 שנים לכ-3.47%, בעוד תשואת האג"ח הצרפתית המקבילה נותרה גבוהה, סביב 4.80%, על רקע החששות מהמצב הפיסקלי בצרפת.

הדולר יורד ל-3.055 שקלים

בשוק המט"ח התחזק השקל מול המטבעות המרכזיים, אף שהדולר התחזק בעולם מול סל המטבעות. שער הדולר היציג ירד במהלך השבוע בכ-0.8% והגיע ל-3.055 שקלים. מתחילת השנה נחלש הדולר מול השקל בכ-4.2%.

האירו ירד בכ-1.5% לשער יציג של כ-3.429 שקלים, והליש"ט נחלשה בכ-0.9% לרמה של כ-4.044 שקלים. מתחילת השנה איבדו האירו והליש"ט כ-8.4% וכ-5.7% מערכם מול השקל, בהתאמה.

מדד הדולר העולמי, DXY, עלה בכ-0.3% והשלים שבוע רביעי ברציפות של התחזקות. לפי הסקירה, העלייה נתמכה בעיקר בחולשת האירו על רקע החששות הפיסקליים באירופה, ובפרט בצרפת, לצד פערים בציפיות למדיניות הריבית בארה"ב ובגוש האירו.

להתחזקות השקל יש גם משמעות עבור משקיעים ישראלים המחזיקים השקעות בחו"ל שאינן מגודרות מטבעית. לפי הסקירה, העלייה של כ-15.1% במדד S&P 500 מתחילת השנה במונחים דולריים מתורגמת לתשואה של כ-10.3% במונחים שקליים, בעקבות היחלשות הדולר. גם לאחר התאמת המטבע, התשואה עדיין חיובית, אך נמוכה מהתשואה הדולרית.

מה צפוי בשבוע הקרוב?

בשבוע הקרוב צפויים המשקיעים לעקוב אחר נתוני האינפלציה בארה"ב ופתיחת עונת הדוחות הכספיים לרבעון השלישי. בין החברות שיפרסמו תוצאות נמצאים הבנקים הגדולים JPMorgan, Bank of America, Goldman Sachs ו-Citigroup.

המשקיעים יבחנו את נתוני האשראי, את מצב הביקושים במשק האמריקאי ואת תחזיות הנהלות החברות להמשך השנה. נתוני אינפלציה גבוהים מהצפוי עלולים להפעיל לחץ נוסף על שוקי האג"ח והמניות, בעוד נתונים מתונים עשויים לתמוך בחזרה לנכסי סיכון.

בישראל, אי הוודאות הפוליטית והחשש מהתפתחויות ביטחוניות ימשיכו לעמוד במוקד. השבוע האחרון המחיש את הפער בין הבורסה המקומית לשווקים הבינלאומיים, אך גם את העובדה שהירידות לא מנעו מהמשקיעים הזרים להגדיל את רכישותיהם במניות בישראל.

השורה התחתונה: המשקיעים מתמודדים עם תמונה מורכבת: ירידות חדות בבורסה המקומית, עליות בוול סטריט, תשואות אג"ח גבוהות והתחזקות השקל. במקביל, הגיוסים בקרנות הכספיות והפדיונות מקרנות הסל מצביעים על זהירות גוברת בקרב חלק מהמשקיעים לקראת הבחירות.

* הכתבה מבוססת על סקירת יחידת המחקר של הבורסה לניירות ערך בתל אביב לשבוע המסחר 5 עד 9 באוקטובר 2026. אין באמור משום ייעוץ השקעות או המלצה לפעולה בניירות ערך.