סקר דור הקורונה והמלחמה: 70% שואפים לתואר אקדמי

החדשות של PassportNews בערוץ ה-WhatsApp

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מפרסמת סקירה ראשונה על המאפיינים, השאיפות ודפוסי ההשתלבות בהשכלה הגבוהה של ילידי שנתון 2004. ילידי שנתון זה חוו בשנות לימודיהם בתיכון את השלכות מגפת הקורונה על מערכת החינוך והלמידה מרחוק, ועם כניסתם לחיים הבוגרים את מלחמת "חרבות ברזל".

זוהי הודעה ראשונה בסדרת הודעות שתעקוב אחר מסלול חייהם האקדמי והתעסוקתי, כאשר ההודעות הבאות יעמיקו בניתוח דפוסי הבחירה, בפערים בין קבוצות האוכלוסייה ובשיקולים הקשורים להשתלבותן בהשכלה הגבוהה, תוך השוואה לצעירים בני גילם במדינות ה-OECD.

הישגים לימודיים בתיכון ובבחינה הפסיכומטרית

88.0% מילידי שנתון 2004 השלימו 12 שנות לימוד, ו-62.1% היו זכאים לתעודת בגרות. שיעורים אלו היו גבוהים יותר בקרב נשים: 91.8% מהנשים השלימו 12 שנות לימוד ו-68.2% היו זכאיות לתעודת בגרות, לעומת 84.3% ו-56.3% מהגברים, בהתאמה.

עד כה ניגשו לבחינה הפסיכומטרית 16.3% מילידי השנתון. הציון הממוצע של גברים עמד על 564.5 נקודות והיה גבוה יותר מהציון של נשים שעמד על 528.0 נקודות.

פערים בולטים נמצאו בחלק הכמותי עם ציון ממוצע של 115.3 נקודות בקרב גברים לעומת 105.5 נקודות בקרב נשים, ובאנגלית עם 113.2 לעומת 101.9, בהתאמה. בחלק המילולי נרשמו ציונים דומים: 106.2 בקרב גברים ו-105.6 בקרב נשים.

ציפיות להשכלה גבוהה

לצד נתוני ההישגים בפועל, 70.1% מהמשיבים לסקר מצפים להשיג במהלך חייהם לפחות תואר אקדמי, כאשר בקרב נשים השיעור עומד על 75.0% לעומת 65.4% מהגברים.

בשאלה על התעודה הגבוהה ביותר שהם מצפים להשיג במהלך חייהם, 32.6% ציינו תואר ראשון, 26.9% ציינו תואר שני כולל דוקטור לרפואה, 10.6% תואר שלישי, 3.0% תעודת בגרות, 12.0% ציינו תעודה אחרת שאינה תואר אקדמי או תעודת בגרות, ו-15.0% לא ציפו להשיג אף אחת מהתעודות שנמנו.

הציפיות קשורות במידה רבה גם להישגים בתיכון: בקרב הזכאים לתעודת בגרות, 81.1% מצפים להשיג תואר אקדמי, לעומת 53.3% בקרב אלו שאינם זכאים. תואר ראשון הוא התעודה הגבוהה ביותר ש-35.8% מהזכאים מצפים להשיג לעומת 29.6% מאלו שאינם זכאים, תואר שני או דוקטור לרפואה ציינו 33.4% לעומת 15.3%, ותואר שלישי 11.9% לעומת 8.4%, בהתאמה.

מניעים וחסמים להשכלה גבוהה

המניעים המרכזיים לכניסה ללימודים אקדמיים משלבים עניין אישי ותועלת כלכלית: 49.8% ציינו את האפשרות לעסוק בתחום שמעניין אותם, 30.0% רואים בתואר אמצעי להתקדמות כלכלית בשוק העבודה, ו-16.7% ציינו כי המניע הוא אהבה ללמידה.

בקרב אלו שלא הביעו כוונה ברורה להירשם ללימודים אקדמיים, הסיבות הבולטות ביותר להימנעות הן חוסר עניין כללי במסגרת האקדמית עם 53.3%, היעדר תוכניות מוגדרות לעתיד עם 20.0%, והעדפה של מסלולי לימוד מקצועיים קצרים לקראת לימודי תעודה עם 11.9%. רק 2.1% ציינו את הבחינה הפסיכומטרית או את תנאי הקבלה כסיבה העיקרית לכך.

מועמדויות להשכלה גבוהה

עד שנת הלימודים תשפ"ה (2024-25), 15.4% מילידי 2004 הגישו מועמדות ללימודים אקדמיים, כאשר שני שלישים מתוכם הן נשים (66.0%). מתוך המועמדויות, 74.6% הסתיימו בקבלה ובלימודים בפועל. התחומים הבולטים בקרב המתקבלים והלומדים היו הנדסה ואדריכלות (16.9%), מדעי החברה (16.3%), מתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (14.6%), ועסקים ומדעי הניהול (14.3%).

הבדלים ניכרים בין נשים לגברים ניכרים גם בתחומי הלימוד: במקצועות הבריאות כ-90.5% מהמתקבלים והלומדים הן נשים, בחינוך כ-85.3% ובמדעי החברה כ-82.0%. לעומת זאת, במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב כ-56.4% מהמתקבלים והלומדים הם גברים, בעוד בהנדסה ואדריכלות החלוקה בין נשים לגברים מאוזנת.

ומה עם מקצועות המדע והטכנולוגיה?

בגרות טכנולוגית מוגברת קשורה לשיעור גבוה יותר של הגשת מועמדות ללימודים אקדמיים: יותר משליש (34.4%) מבעלי בגרות זו, שהם 22.5% מילידי השנתון, כבר הגישו מועמדות, לעומת 9.9% בקרב יתר ילידי השנתון - פער של פי 3.5.

95.2% מהמתקבלים והלומדים רפואה היו בעלי בגרות טכנולוגית מוגברת, וכך גם 88.8% במדעים הפיזיקליים, 81.4% בהנדסה ואדריכלות, ו-78.9% במתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב.

נתונים אלו מצביעים על שיעור גבוה יותר של פנייה להשכלה הגבוהה ועל ייצוג גבוה במיוחד בחלק מהתחומים המדעיים והטכנולוגיים.

תחומי הלימוד הרצויים והשוואה לסטודנטים חדשים

בקרב משיבי הסקר, שיעור המעדיפים את תחום ההנדסה והאדריכלות היה גבוה יותר משיעור הסטודנטים החדשים לתואר ראשון שלמדו תחום זה בתשפ"ה (21.3% לעומת 15.2%, בהתאמה). כך גם באמנות, אומנויות ואמנות שימושית (13.1% לעומת 3.0%) וברפואה (5.4% לעומת 1.2%).

לעומת זאת, שיעור המשיבים המעדיפים את תחום החינוך וההכשרה להוראה היה נמוך יותר משיעור הסטודנטים החדשים (8.4% לעומת 19.2%), וכך גם במדעי החברה (12.3% לעומת 17.9%) ובמתמטיקה, סטטיסטיקה ומדעי המחשב (6.9% לעומת 9.0%).

ברמת מקצוע הלימוד המפורט, שיעורים גבוהים יותר בקרב משיבי הסקר לעומת הסטודנטים החדשים נמצאו בעיצוב פנים (5.9% לעומת 0.2%), ברפואה כללית (4.9% לעומת 1.0%), בפסיכולוגיה (4.7% לעומת 2.9%) ובהנדסת בניין (2.0% לעומת 0.6%). מנגד, שיעורים נמוכים יותר בקרב משיבי הסקר נרשמו במשפטים (4.8% לעומת 7.4%), במינהל עסקים (3.2% לעומת 5.7%), במדעי המחשב (5.3% לעומת 6.8%) ובהנדסת תעשייה וניהול (0.3% לעומת 2.6%).

מקורות מידע וגיבוש הבחירה

מקורות החשיפה המרכזיים שסייעו לצעירים לגבש את תחומי הלימוד המבוקשים היו הורים ובני משפחה (35.0%), האינטרנט והרשתות החברתיות (22.8%) וחברים (21.6%).

בקרב בעלי בגרות טכנולוגית מוגברת, החשיפה באמצעות מערכת החינוך הייתה שכיחה יותר: 16.8% מהם ציינו מורים בתיכון או סדנאות בבית הספר כמקור החשיפה, לעומת 13.8% בקרב האחרים.

בנוסף, 82.5% מבעלי בגרות טכנולוגית מוגברת שהשיבו לשאלה העריכו את המידע שקיבלו כמהימן ומפורט במידה רבה או במידה רבה מאוד, לעומת 75.0% בקרב האחרים.