"נמכרו חלומות באוויר ומצגי שווא": בקשה לייצוגית נגד ארקיע בעקבות ביטול הקו לטוקיו

כל חדשות התעופה גם בערוץ ה-WhatsApp

בקשה לאישור תובענה ייצוגית כנגד חברת ארקיע אינטרנשיונל (1981) בע"מ הוגשה לבית המשפט המחוזי מרכז. הבקשה, שהוגשה באמצעות עורכות הדין מוריה שלו וולריה פלקסברג על ידי יובל צ'רניאבסקי, מייחסת לחברת התעופה שורה ארוכה של עילות, ובראשן הטעיה צרכנית, הפרת חובות גילוי, הפרת חוזה, רשלנות ותרמית, ועמידה על הפרות בוטות של חוק שירותי תעופה וחוק הגנת הצרכן.

שווי הסעדים הכספיים המצטבר הוגדר כ"למעלה מ-2.5 מיליון שקל", כאשר המבקש מעריך את פוטנציאל הנפגעים בכ-9,800 נוסעים ונזק ממוצע של כ-6,000 שקל לכל נוסע.

בפתח התביעה מגולל המבקש כיצד יצאה ארקיע בחודש יוני 2026 במסע פרסום תקשורתי ויחסי ציבור נרחב, בו הכריזה על השקת קו טיסות ישיר וסדיר מתל אביב (נתב"ג) לנמל התעופה הבינלאומי נריטה בטוקיו, אשר תוכנן להתחיל לפעול ב-25 באוקטובר 2026.

הפרסומים הציגו מתכונת של שתי טיסות שבועיות במטוס רחב-גוף, שתי מחלקות שירות (תיירים ועסקים) ותמחור תחרותי שהתיימר לשבור את המונופול של אל על. אלא שלפי כתב התביעה, מאחורי המצגים הנחרצים עמדה מציאות שונה בתכלית.

"ארקיע שיווקה ומכרה לציבור הצרכנים בישראל אלפי כרטיסי טיסה בקו טיסות ישיר וסדיר מתל אביב לטוקיו... תוך יצירת מצג שווא מובהק לפיו מדובר בקו מאושר, יציב וסופי, בעוד שבפועל הפעלתו הייתה תלויה באישורים רגולטוריים מהותיים שלא ניתנו, ואשר ארקיע ידעה, או שהיה עליה לדעת, כי קיים קושי ממשי בקבלתם", נכתב בתביעה.

עוד נטען כי "במסגרת פרסומיה ומצגיה, לא נכללה כל הסתייגות, הערת אזהרה או גילוי נאות כלשהו בדבר היעדרם של אישורים רגולטוריים להפעלת הקו... כעת, התברר לחברי הקבוצה, כי נמכרו להם 'חלומות באוויר' (תרתי משמע) ומצגי שווא. ארקיע, כפי הנלמד, לא הבטיחה את התנאי הבסיסי והמחייב לקיום הטיסות - אישורם של הרשויות הרגולטוריות ביפן".

התביעה מדגישה כי הרקע הביטחוני בישראל מעצים את חומרת ההטעיה: "בתקופה שבה שרוי ענף התעופה הישראלי באי-ודאות עמוקה ובביטולים תכופים של חברות תעופה זרות עקב המצב הביטחוני, נתפסה ההתקשרות עם מוביל ישראלי כארקיע כעוגן של יציבות וכביטחון צרכני לכך שהטיסה אכן תצא אל הפועל במועדה".

בכתב התביעה מתואר דפוס ההתנהלות. ב-12 באוקטובר 2026, פחות משבועיים לפני טיסת הבכורה, שלחה ארקיע הודעת דוא"ל ראשונה לרוכשי הכרטיסים לטיסות שבין 25 באוקטובר ל-4 בנובמבר 2026, בה בישרה:

"ארקיע פועלת לקבלת האישורים להפעלת הטיסות הישירות לטוקיו. בשלב זה, הרשויות ביפן אינן מאשרות טיסות במטוס בחכירה רטובה... ההודעה רלוונטית לטיסות בתאריכים 25.10-04.11.2026 בלבד".

החברה הציבה לנוסעים דרישה לעדכן על בחירתם מבין שלוש חלופות בתוך 12 שעות בלבד. חמור מכך, התביעה חושפת נספחים המעידים כי גם לאחר הפצת הודעת ביטול זו, בערבו של ה-12 באוקטובר בשעה 22:59 וגם למחרת, המשיכה ארקיע להציע למכירה באתר האינטרנט שלה כרטיסים לאותן טיסות ממש שכבר בוטלו על ידה מה שהוגדר בתביעה כאירוע של "לראות ולא להאמין!".

יומיים לאחר מכן, ב-14 באוקטובר 2026, הודיעה ארקיע על ביטול גורף וסופי של כלל הטיסות בקו לטוקיו. במסגרת הודעה זו הודיעה החברה כי לנוסעים שרכשו כרטיסים החל מ-24 בדצמבר 2026 ואילך, לא תוצע כל חלופת טיסה אלא אך ורק החזר כספי.

עורכות הדין שלו ופלקסברג תוקפות בחריפות את מנגנון הפתרונות שהציגה ארקיע. שנמוך לטיסות קונקשן נחותות: לנוסעים שטיסותיהם בוטלו הוצעו טיסות המשך דרך בנגקוק, האנוי או יעדי ביניים אחרים - שירות הנחות מהותית מטיסה ישירה, הכרוך בעייפות, טלטולים ואובדן ימי חופשה ועבודה, ללא כל פיצוי על פערי האיכות.

שלילת זכות הבחירה הסטטוטורית: ביחס לנוסעים שטיסתם מועדה מ-24 בדצמבר ואילך, ארקיע הודיעה באופן חד-צדדי כי תעניק החזר בלבד. בתביעה מצוטטות הלכות ברורות של בית המשפט העליון ופסקי דין עדכניים (כולל החלטת אישור תובענה ייצוגית שניתנה אך בחודש ספטמבר 2026 בעניין גבאי נ' ארקיע), הקובעות כי לפי סעיף 6(א)(2) לחוק שירותי תעופה, "אין לחברת התעופה שיקול דעת להחליט באופן חד-צדדי כי היא מציעה רק החזר כספי", אלא חובה אקטיבית להעמיד כרטיס טיסה חלופי לפי בחירת הנוסע.

עיכוב כספים כ"הלוואה במסווה": ארקיע הודיעה כי תבצע את ההחזר הכספי בתוך 21 ימי עסקים. התביעה מגדירה זאת כעיכוב נכס שלא כדין, המנוגד לדיני הגנת הצרכן המחייבים השבה מיידית או בתוך 7 ימי עסקים לכל היותר: "ארקיע שיווקה ומכרה טיסות שבמקרה הטוב התקיים ספק לגבי יציאתן אל הפועל, גרפה כספים מהלקוחות, ונהנתה משך חודשים ארוכים מפירותיהם... האמור שקול כדי נטילת הלוואה במסווה".

סיפורו של המבקש: "אין לי פרטים, לא יודע כלום"

המבקש, יובל צ'רניאבסקי, איש ביטחון מחולון, רכש יחד עם זוגתו ב-29 ביוני 2026 כרטיסים בקו הישיר לטוקיו בעלות כוללת של 4,996 דולר (כ-15,155 שקל) לתאריכים 28.10.2026 עד 11.11.2026. השניים הזמינו מלונות, רכב שכור, כרטיסים לרכבות ואטרקציות.

כשפנה לשירות הלקוחות בבהילות בעקבות הודעת הביטול כדי לברר מהן טיסות ההמשך המוצעות, השיב לו נציג החברה: "אני רושם את זה למנהל, ואנחנו יכולים לסדר לך המשך לבנגקוק או להאנוי... אין לי פרטים, אין לי מידע כרגע, לא יודע כלום, הכל חדש".

משלא חזרו אליו ותחת אולטימטום ה-12 שעות, נאלץ לבטל ולרכוש ברגע האחרון כרטיסים חלופיים דרך ציריך בחברת SWISS בעלות נוספת של 2,718 דולר, להוסיף שני לילות שהות במלון (683 שקל) ולשאת באובדן ימי עבודה.

בנוסף מובא תצהירה של דיאנה קירו קידר, שרכשה ארבעה כרטיסים למשפחתה באלפי דולרים. כשפנתה למוקד וטענה להטעיה, הטיחה בה נציגת ארקיע: "אם היית שואלת היית מקבלת מידע", וטענה כי בסיכום ההזמנה צוין שהמועד ממתין לאישור דיסקליימר שצורף רק לאחר השלמת העסקה ושלא הופיע כלל בהזמנות המוקדמות.

בפרק העובדתי טוענת התביעה כי לאורך החודשים שבין יוני לאוקטובר שינתה ארקיע שוב ושוב את זהות המוביל החוכר במרשמי התעופה הבינלאומיים החל מ-HiFly, דרך USC הגרמנית, ועד Gullivair הבולגרית, עובדה המלמדת כי החברה נתקלה בקשיים רגולטוריים חריפים מול הרשויות ביפן חודשים ארוכים, אך לא שיתפה בהם את הציבור.

התביעה משווה התנהלות זו לתופעת ה"טיסות הפיקטיביות" שהמחוקק ביקש למגר במסגרת סעיף 10(א) לחוק שירותי תעופה, האוסר על הנפקת כרטיס לטיסה שמועדיה לא אושרו מראש.

התובענה מבקשת מבית המשפט להגדיר את הקבוצה המיוצגת ככל נוסע או משלם שהזמין טיסה בקו הישיר מתל אביב לטוקיו וטיסתו בוטלה או שהקדים לבטלה עקב הודעות ארקיע (למעט נוסעי טיסת 25.10 הזכאים לפיצוי סטטוטורי לפי סעיף 6 לחוק שירותי תעופה שיוכלו להצטרף במנגנון Opt-In).

הסעדים המבוקשים כוללים פיצוי כספי מלא בגין נזקים ממוניים (פערי מחירי הטיסות החלופיות, עלויות ביטול מלונות ושירותים נלווים, אובדן ימי עבודה) ונזקים שאינם ממוניים (עוגמת נפש, תסכול ופגיעה חמורה באוטונומיה הצרכנית), לצד סעד הצהרתי, גמול לתובע המייצג ושכר טרחת עורכי דין.